הקדמה למהדורה העברית
מאת העורכת המקצועית אודליה כהן
הבטתי בה בפארק השעשועים. אמא לארבעה. עוברת מדי פעם ברפרוף מנדנדה למגלשה. שניים מילדיה מתווכחים בקול שעה ארוכה. היא עומדת רגועה. שעונה על עמוד, עסוקה בקריאת הודעות. לפתע הבן הקטן שלה פורץ בבכי. הבכי נמשך ומתחזק.
אני מסתכלת בתחושת כיווץ וחוסר אונים על בנה, ברגעים שהרגישו קצת כמו נצח, בציפייה דרוכה שתיגש אליו כבר. בסופו של דבר היא ניגשת אליו בשוויון נפש ומרימה אותו. נראה שקיבל מכה בברך.
אני יושבת בספסל קרוב, ליד בתי הבכורה בת השנה. למשמע קול סירנות של אמבולנס קרוב, בתי מביטה בי במבט מבוהל. אני מלטפת אותה ומזכירה לה מה הקולות האלה (שנראה שרק שתינו שמנו לב אליהם...).
שבע שנים חלפו מאז, ואני עדיין זוכרת עד כמה השוני ביני ובין אותה אמא הימם אותי. בנקודת הזמן הזו הרגשתי תשושה ומתוחה, כאשר כל כוחותיי הפיזיים, המנטליים והנפשיים מושקעים בהורות. כל אלו הותירו אותי מלאת ספקות עצמיים. למה אצלי זה כל כך אחרת?!
כמו כל האנשים בעלי הרגישות הגבוהה, גם אצלי המעבר לאימהוּת הביא עימו התמודדות מורכבת: החשיפה לגירויים הרבים מספור בגידול ילדים, בשילוב עם הדרישות התובעניות מעצמנו ועם מבנה האישיות הרגיש מאוד, יצרו בתוכי תחושה שנקלעתי אל תוך סופה מסחררת.
הייתי זקוקה נואשות להתנהלות פנימית קשובה יותר. לימים אבין טוב יותר את מה שלא הבנתי אז: לאנשים רגישים מאוד יש באמת "מערכת הפעלה" אחרת. במידה רבה אנחנו ההורים בעלי הרגישות הגבוהה מכילים בכל רגע נתון עוד ילד כשאנחנו בחברת ילדינו... הגוף והמערכת החושית והרגשית שלנו הם כמו ילד פנימי נוסף שמבקש ללא הרף הכלה והתייחסות לצרכיו .זה לא קל. אך כמו רבים מאיתנו, תוך כדי ההתמודדות כאמא למדתי (ואני ממשיכה ללמוד) להכיר ולהבין טוב יותר את המנגנונים והכפתורים שמפעילים ומעוררים אותי, וגם את הדרכים לתמרן, להקל או להתמודד איתם טוב יותר.
המאפיינים של תכונת הרגישות הגבוהה קיבלו הכרה מחקרית והיום הם ברורים יותר לנו, קהילת הרגישים. ועדיין, עם כניסתנו לתפקיד ההורי, דבר לא מכין אותנו לעומס הרב כל כך על המערכת המעודנת שקיבלנו. האתגרים שלנו מצויים כמעט בכל היבט של ההורות: בשל עומק העיבוד שלנו והרגישות לגירויים עדינים, טריגרים רבים עלולים להביא אותנו לעוררות או להצפה חושית. אלה יכולים להיות פנימיים בדמות מחשבות או חלום שחלמנו, או חיצוניים, דוגמת הערה חסרת טקט של זר בנוגע לילדינו.
בראייה היסטורית, העידן המודרני מציב בפני הורים רגישים מאוד אתגרים אפילו קשים יותר מבעבר: רובנו חיים ללא שבט משפחתי תומך, וחשופים לזרם בלתי פוסק של דרישות מהסביבה ומעצמנו. כל אלה, בשילוב עם קצב החיים האינטנסיבי ועם רמת המתח הגבוהה המאפיינת את החיים בישראל, יוצרים לעיתים קרובות עומס בלתי רגיל על האיזון הפנימי השברירי שלנו, אשר ללא תמיכה עצמית חומלת ומיטיבה (וללא זמן שקט שאנו כל כך זקוקים לו), עלול להוביל אותנו במהירות לאפיסת כוחות.
התגובתיות הרגשית הערה והנטייה הטבעית שלנו לאמפתיה גבוהה מאפשרות לנו להבין בקלות רבה יחסית תחושות ו/או מחשבות – במיוחד קשות – של ילדינו, גם כשהן אינן מבוטאות בבירור. כשכואב לילדים שלנו – אנחנו באמת מרגישים את הכאב יחד איתם! לצד היתרון הברור של היכולת הזו, היא משפיעה עמוקות על האנרגיה הרגשית שלנו.
בספר זה מיטיבה ד"ר איליין ארון לזהות ולעמוד על שלל מצבים מורכבים וניואנסים בהתמודדויות החברתיות והזוגיות/חינוכיות שכל הורה רגיש נתקל בהם במסגרת חוויית ההורות. זהו אינו ספר הדרכה הורית, אלא ספר ראשון מסוגו, אשר מטיל זרקור על האימהות והאבות הרגישים ועל ההתמודדות שלהם, מתוך שאיפה לאפשר להם צמיחה מתוך התבוננות פנימית. כמו בספריה הקודמים, ד"ר ארון מתאימה את הטיפים ואת הכלים אלינו, מתוך גישה אוהדת, מעצימה ומלאת אמון, שהיא לבדה מאפשרת לנו מרחב נשימה בין המילים.
לאורך הספר ד"ר ארון מזכירה לנו את המתנות הנפלאות שבהן ניחנו (ושאותן אנחנו לא פעם לוקחים כמובנות מאליהן) המכשירות אותנו להורות קשובה יותר, לצד אבני הנגף שהן טומנות בחובן. היא מכווינה אותנו לשמור על לוח זמנים הכולל גם את הצרכים שלנו, ומעודדת אותנו לשיח פנימי חומל וקשוב, שמשתדל לראות את הטוב שבנו ובמצב. למעשה, ד"ר ארון מלמדת אותנו, ההורים הרגישים מאוד, להתייחס אל עצמנו כפי שאנו מתייחסים אל ילדינו.
לסיכום, הורים רגישים מאוד הם הורים טובים, שזקוקים לידע, לתובנות ולכלים שיאפשרו להם לחוות את ההורות בצורה מאושרת ונינוחה יותר. אני מאמינה שבדומה לספר אדם רגיש מאוד, גם הספר הזה יחזק בנו את ההרגשה שאנחנו לא לבד, ושבסופו של דבר הרגישות הגבוהה איננה חולשה הורית אלא בעיקר חוזקה. ספק אם ישנו מרחב שבו אנחנו יכולים להשתמש בהצלחה בכל כך הרבה מהיכולות הטבעיות שלנו, ולחוש כל כך הרבה רגעי התרוממות רוח – כמו במרחב ההורות.
אסיים בהקדשה מיוחדת למי שעמד לנגד עיניי בכל שלבי העריכה – אבא שלי הנפלא, יונתן כהן, שבתעצומות לב ורגש ידע להעניק לנו רוך ואהבה שהוא לא קיבל.
אבא – בעיניים שלך אני רואה תמיד את כל הטוב שבאדם. אני אוהבת אותך.
אודליה כהן
מלווה ומנחה מעגלי א.נשים עם רגישות גבוהה
הקדמה למהדורה העברית
מאת ד''ר יעל שלזינגר
שרית (שם בדוי) צנחה לתוך הכורסה מולי באפיסת כוחות. היא התחתנה בגיל מאוחר יחסית, מאחר שחלפו לא מעט שנים של חיפוש אחר בן הזוג הנכון עד שלבסוף מצאה בן זוג שיבין ויכיל את רגישותה הגבוהה. הזוג המאושר חיכה בקוצר רוח ללידת בתם, אולם זמן קצר לאחר הלידה שרית הרגישה שהיא לא מסוגלת לשמוע יותר את הבכי של התינוקת. היא ישבה מולי מותשת ובוכייה והסבירה: "בכל פעם שהתינוקת בוכה אני מרגישה כאילו יוצאת מתוכי זעקה, ואם היא (התינוקת) לא נרגעת מהר, אני נכנסת ללחץ ולא מצליחה לתפקד. אחרי שהיא נרגעת אני בסטרס ולא מצליחה להירגע בעצמי." שרית הייתה עייפה מאוד מאחר שבלילות התקשתה להירדם על רקע רמת המתח הגבוהה שליוותה אותה כל היום ועל רקע החשש המנקר שעוד רגע בתה התינוקת תתעורר.
קרן (שם בדוי), אימא לשני ילדים קטנים, התלבטה ארוכות לאיזה גן לרשום את בתה, ובמשך שלוש פגישות שטחה בפניי את היתרונות והחסרונות של כל גן. לא עזרו העידודים שלי שתקשיב לאינטואיציה שלה. לבסוף, כשבועיים לאחר תחילת שנת הלימודים, היא הוציאה את בתה מהגן והעבירה אותה לגן אחר, ואז המשיכה להתייסר בתחושה שאף מבוגר לא יהיה רגיש לבתה כמוה.
הספר הורה רגיש מאוד יסייע להורים אשר – כמו שרית וקרן – מוצאים את עצמם מתמודדים עם אתגרים הוריים ייחודיים שגובים מהם מחירים פיזיים ונפשיים אשר פוגמים בחוויית ההורות שלהם. אם אתם מרגישים שהתגובות הרגשיות שלכם במסגרת התפקיד ההורי עוצמתיות יותר בהשוואה לאלו של הורים אחרים סביבכם, או אם אתם מרגישים שההצפה הרגשית שנלווית לחוויית ההורות גורמת לכם לשקוע, ההסברים וההכוונה המדויקת של ד"ר איליין ארון יעלו אתכם על המסלול להורות מאוזנת, מאושרת ומצמיחה.
הורה רגיש מאוד, אשר סביר להניח שהבחין בשונותו כבר מילדות, עלול לערער על בחירותיו ועל מידת התאמתו לתפקיד ההורי. הוא משווה את עצמו למרבית ההורים האחרים, שנראים כמי שנושאים ביתר קלות את השינוי באורח החיים, את המפגשים עם דמויות חדשות (גננות, הורים אחרים, רופאים וכיו"ב), את הדילמות ההוריות ואת המחיר הפיזי – ומרגיש שמשהו בהתנהלות שלו לא נכון. ההרגשה הזו מובילה לכאב גדול ולתסכול עמוק, אשר מונעים ממנו לראות את כל אותן מתנות שהרגישות הגבוהה מביאה עימה. אני ממליצה לכל ההורים הרגישים מאוד, כמו גם לבני משפחותיהם, לקרוא את הספר על מנת להבין לעומק את משמעותה של הרגישות הגבוהה ואת השפעותיה על חוויית ההורות. ההסברים השונים בספר ללא ספק יסייעו בהבנת התכונה כפי שהיא באה לידי ביטוי בהורות, על הקשיים שהיא מביאה איתה ולא פחות חשוב, על יתרונותיה הרבים, שכן בסופו של דבר רגישות גבוהה מאפשרת לנו להבין טוב יותר ומהר יותר את צורכי ילדינו.
הספר אינו עוסק בהדרכת הורים וגם לא בילדים רגישים מאוד, אלא נותן פתרונות יעילים לקשיים הנפוצים ביותר שהורים רגישים מאוד נתקלים בהם, וכן טיפים פשוטים אשר יקלו את ההתמודדות עם הרגישות הגבוהה בתוך שגרת היום העמוסה בעולם רב הגירויים שבו אנו חיים. בין יתר התובנות והכלים שהספר מעניק, בספר תמצאו גם הדרכה בנושאים כמו חמלה עצמית, השמת גבולות וויסות חרדה ורגשות שליליים אחרים. הפנמה של התפיסות וההרגלים הללו תסייע לכם לשמר כוחות, לשמור על איזון, למנוע הצפה רגשית וחושית ולא פחות חשוב מכך – להרגיש שאתם לא לבד.
כל אלו, אני משוכנעת, יביאו לשיפור ניכר בחוויית ההורות שלכם.
ד''ר יעל שלזינגר
פסיכולוגית קלינית ומרצה בקריה האקדמית אונו
מבוא
חוויית ההורות קשה לכל ההורים כאחד. לפי המחקר שלנו, הורים רגישים מאוד, לפחות בארצות דוברות אנגלית, תופסים את חוויית ההורות כקשה אף יותר מהרגיל. עם זאת החדשות הטובות הן שההורים הרגישים מאוד הללו גם דיווחו שהם מכווננים יותר לילדיהם באופנים רבים.1
לכן השאלה שעולה כעת היא, האם אתם רגישים מאוד? אם אינכם בטוחים, בבקשה עִברו לדף השאלון לאבחון עצמי ובדקו זאת. אם אתם רגישים מאוד, היכולת החשובה להפליא הזאת להתכוונן עשויה להתגלות כנכס החשוב ביותר שלכם בתור הורים. ספר זה שם לו למטרה לעזור לכם להפוך את חוויית ההורות שלכם לפחות קשה ומהנה יותר. (חשוב לי להבהיר: ספר זה לא עוסק בגידול ילדים רגישים מאוד, נושא שבו אני עוסקת במסגרת הספר ילד רגיש מאוד (פוקוס, 2012). ספר זה עוסק בחוויה של הורים רגישים מאוד, יהיה אשר יהיה המזג של ילדיכם.)
כל ההורים קצרים בזמן, בין שרגישים מאוד ובין שלא. אבל אם אתם אכן רגישים מאוד, עליכם להיות זהירים אף יותר בניהול הזמן שלכם לעומת הורים אחרים. ממחקרים עולה שבתור אנשים רגישים מאוד, אתם נוטים להגיע בקלות יותר למצב של גריית-יתר. לכן, נוסף על הזמן שעליכם להשקיע בהורות, אתם זקוקים לזמן שקט נוסף. בהיעדר זמן השקט הזה, אתם נעשים רגזנים ופשוט אומללים – וכך נעלמת לה אותה יכולת התכווננות אל ילדיכם. ספר זה נכתב מתוך ניסיון להיות בקשב לזמנכם היקר, על ידי התמקדות במה שאתם הכי צריכים. הפרק הראשון הוא בעל חשיבות רבה במיוחד אם אינכם בטוחים בממשות של התכונה שלכם. אני תמיד אומרת שאנשים רגישים מאוד צריכים להרגיש משוכנעים שהם ניחנו בתכונה הזאת, אבל כאשר מדובר בהורה רגיש מאוד, הדבר מהותי עוד יותר. פרק שני, העוסק בהתמודדות עם גריית-יתר, חיוני גם הוא, בהינתן שגריית-יתר היא אחד מהחסרונות הנלווים לתכונה זו. הפרק השלישי נועד לעזור לכם להבין את הנקודה שבה אין לי ספק: שהורים רגישים מאוד זקוקים לעזרה בגידול ילדיהם, במקום לנסות להצמיח עור של פיל, כפי שאולי עושים הורים אחרים מסביבנו. הפרק הרביעי עוסק בקבלת החלטות. הורים רגישים מאוד מדגישים יותר מאחרים שאחת מהסוגיות היותר מאתגרות עבורם היא הרצון לקבל את ההחלטות הטובות ביותר כשישנן הרבה אפשרויות וסוגיות מורכבות. הפרק החמישי עוסק בוויסות הרגשות שלכם, אותם אתם חווים בעוצמה רבה יותר מאחרים, ואשר מתעוררים בכם כמעט כל הזמן לאורך כל שלבי ההורות. אתם זקוקים לפרק הזה, אלא אם יש לכם שליטה מלאה על הרגשות שלכם. (אני ואתם מחייכים. ברור שזה המצב.)
הפרק השישי, שמתמקד בכל ההיבטים החברתיים הרבים של ההורות, יעזור לכם גם אם אתם מוחצנים. (כ-30 אחוז מההורים הרגישים מאוד הם כאלה.) אין ספק כי עבור רוב האנשים, התמודדות עם אנשים אחרים היא המקור הגדול ביותר לעוררות רגשית, ולפיכך ההזדמנות הגדולה ביותר לגירוי-יתר של הורים רגישים מאוד. שני הפרקים האחרונים, העוסקים במערכות יחסים במסגרת הורות משותפת, רלוונטיים גם להורים יחידניים. הדיון אודות האופן שבו הורות משפיעה על יכולתכם להסתדר עם הקרובים אליכם תקפה לכל מערכות היחסים האינטימיות שלכם.
זכרו שספר זה נועד לקריאה מהירה, ולכן לא שיבצנו בספר את אותם סיפורים נחמדים שמופיעים בכל כך הרבה ספרי הורות ועזרה עצמית, ושבדרך כלל הינם סיפורים אמיתיים שנשזרו יחדיו במלאכת מחשבת: "כשג'ני ילדה את התינוק הראשון שלה..." במקום זאת, אנחנו מגישים לכם את הסיפורים האלה בקולם של הורים רגישים מאוד אמיתיים. הסיפורים שלהם מוצגים בנפרד, כך שתוכלו לדלג עליהם בקלות אם ברצונכם להתרכז במידע ובעצות בלבד. אולם הסיפורים האלה (שעברו עריכה לשונית והגהה קלה במטרה להקל את חוויית הקריאה) הגיעו מחברים בקבוצת התמיכה שלכם, אם אפשר לומר כך, וייתכן שתמצאו בהם תועלת לא פחות משאר המידע המוצג בספר.
ספר זה עוסק בעיקר בבעיות הנפוצות ביותר בקרב הורים רגישים מאוד. אחרי הכול, אין שום צורך לתקן מה שעובד להורים רגישים מאוד. אך יש לזכור שמהמחקר שלנו, שכולל סקר שנערך בקרב יותר מ-1,200 הורים, עולה שיש לכם את הפוטנציאל להיות לא רק הורים טובים, אלא גם הורים מצוינים. מצאנו כי הורים רגישים מאוד, כמוכם, דיווחו שהם חווים יותר היענות רגשית והתכווננות לילדיהם – במידה משמעותית מבחינה סטטיסטית – בהשוואה להורים אחרים. זה היה אחד משני הפקטורים שבלטו במסגרת המחקר, מפני שיכולת התכווננות זו מאפשרת להורה רגיש מאוד לעבד לעומק את המצבים שבהם ילדו מעורב ואת ההחלטות שהוא מקבל בשם הילד שלו.
איך ההתכווננות הזאת עוזרת? לדוגמה: הורים כל הזמן מתמודדים עם שאלות בהווה, כגון, "נכון לעכשיו, האם הוא זקוק לפסק זמן, או שמא הרגזנות שלו נובעת מעייפות או רעב?" ו"נכון לעכשיו, האם זה הרגע להעביר לו מסר חינוכי, או שכדאי שאמתין ואתן לשנינו להירגע קצת?" ו"היא בת חמש עשרה – האם עליי לסמוך עליה שתעשה את הדבר הנכון, או לאסור עליה לצאת מהבית?" מציאת התשובה הנכונה משפיעה על כל בני המשפחה, הן בזמן האירוע והן באופן מצטבר. מהמחקר עולה שבממוצע הורים רגישים מאוד נוטים להיות טובים יותר בכל זה מאשר ההורה הטיפוסי.
כשהתחלתי לחקור רגישות בשנת 1991, סקרתי את ספרות המחקר בחיפוש אחר המושג "רגיש מאוד" או פשוט "רגיש", ומצאתי את המילה "רגיש" בשני הקשרים בלבד: לתיאור אנשים מחוננים ולתיאור הורים שמצליחים להפיק מילדיהם את התוצאות הטובות ביותר.2 אינני חושבת שהחוקרים האלה בהכרח מתייחסים לתכונה המולדת של אנשים רגישים מאוד, מפני שבזמנו היא עוד לא הוגדרה. אבל בשנת 1979 הם כבר ביססו את העובדה שילדים יצאו נשכרים כאשר הוריהם היו רגישים באיזה מובן מדיד, והמחקרים ממשיכים להראות זאת.3 ככל שאנחנו לומדים יותר על הורות באופן כללי, כך יותר ברור לנו שהמפתח להורות מוצלחת הוא להיות מכווננים לילדינו ולהיענות לצרכים שלהם, גם בזמן שאנחנו מציבים גבולות הגיוניים.4
באשר למחקרים שמאחורי חלק ניכר מההצהרות בספר זה, בסוף הספר תמצאו הערות המסודרות לפי פרקים. אם עוד לא קראתם את הספר אדם רגיש מאוד (פוקוס, 2011), אני מציעה שתעשו זאת בהקדם האפשרי. מאחר שהספר יצא לאור בשנת 1996, כבר זכיתי לשמוע מאינספור קוראים שהעידו כי "הוא שינה לי את החיים". ואם כבר מזמן היה לכם ברור שאתם אנשים רגישים מאוד, ברוכים השבים לקהילה, הפעם לקהילה של הורים רגישים מאוד – ובשבילי, של סבים וסבתות רגישים מאוד!
הערות:
1 Aron, Elaine N., Arthur Aron, Natalie Nardone, and Shelly Zhou. “Sensory Processing Sensitivity and the Subjective Experience of Parenting: An Exploratory Study.” Family Relations (2019).
2 Ainsworth, Mary S. “Infant–mother attachment.” American psychologist 34, no. 10 (1979): 932.
3 Voort, Anja van der. “The importance of sensitive parenting: a longitudinal adoption study on maternal sensitivity, problem behavior, and cortisol secretion.” PhD diss., Child and Family Studies, Institute of Education and Child Studies, Faculty of Social and Behavioural Sciences, Leiden University, 2014.
4 Ainsworth, 1979.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
