הכל קורה לי, כל מה שאני רואה קורה לי, כל מה שאני שומעת קורה לי, כל מה שאני קוראת קורה לי, כל מה שקורה קורה לי. הקצב בשוק חותך בסכין גוש בשר וכואבת לי הבטן. ברדיו נשמע קול חלול וצרוד של מתראיין במבטא אירופאי ועולה לי ליחה. בטלוויזיה שחקן שותה תה שחור שעולים ממנו אדים והלשון שלי נשרפת. השכנים רבים על חנייה ואני מרגישה אשמה. בחורה זרה יושבת על ספסל בפארק ובוכה ואני דואגת. מישהי ברחוב ממהרת ואני מאיצה. אישה אומרת בטלפון ״שנייה״ ואני עוצרת. אני חייבת לעבור מהר ליד הבניין שבערב שישי חסמו לידו את התנועה אמבולנס, אופנוע מד״א וניידת משטרה. אני חייבת להזיז את הראש ולא להסתכל על כלב המלינואה שקשור לגדר בעג׳מי. אני חייבת לשים אוזניות ולא להקשיב לאישה שהולכת לפניי ומתלוננת שהבן שלה רוצה לחזור להיות בקשר עם אבא שלו למרות שהוא נטש אותו, ושאמא שלה כל כך מקשה עליה ומתסכלת אותה למרות שהיא היחידה שמתחשבת בה וזה פשוט משגע אותה.