עזוב לנפשו

שיר, כמו ציור מופשט,
הוא אמצעי להביע הרבה, במעט.
הוא דוחס, הוא מקטין, 
מצמצם כל רעיון לִכְמוּסָה סגורה,
קלה לבליעה,
שאחר-כך תִּפָּתַח מחדש,
תתרחב ותמלא את לב הקורא,
כפי שמאוד הייתי רוצה.

עזוב לנפשו הוא אוסף שירים על מוסר האדם, במבט אישי. זוהי הצצה לאופי האדם וסביבתו, לאהבה, לתשוקת החיים, לזקנה ולמוות. זוהי שירה המשקפת את החוויות האישיות שלי, והתובנות שנובעות מהן, על אדם, חברה ועולם, בעזרתן אני מנסה להעביר מסרים אוניברסליים ופילוסופיים שלי. 

אני עושה שימוש נרחב בדימויים ובסמלים, העוזרים לי להביע את עצמי בצורה מסבירה ומובנת. אני משתמש בשפה מדויקת ומצומצמת, והמילים נבחרות בקפידה, כדי שאוכל לתווך תחושות ומחשבות בקיצור, ועוטף את השיר במבנה קצבי וחרוזי שמקנה לו מוזיקליות פנימית, שעוזרת לי לחדד את דברי.