מילים ברוח

לזכרם של נרצחי ונופלי השבעה באוקטובר ובהכרת תודה למי שחרפו נפשם להציל חיים בשבת השחורה ובימים שאחריה

ראשית־דבר

אֹהֶל לִשְׁנַיִם עַל דֶּרֶךְ שְׁלֵוָה.

שְׁמָמָה נִנּוֹחָה, עֲצוּמַת עֵינַיִם.

בֵּן וְאָבִיו, פָּנַס־רֹאשׁ שֶׁכָּבָה

תַּחַת כָּל פָּנָסֵי הַשָּׁמַיִם.

הַשַּׁחַר וָרֹד, מְטַפֵּס מִן הָהָר,

עֵת יוֹצֵא מִן הָאֹהֶל הַיֶּלֶד,

נִשְׁכָּב פְּרַקְדָּן עַל הַחוֹל הַקַּר

וְלוֹטֵף אֶת קָרַחַת הַחֶלֶד.

מוּל עֵינָיו קָם סִפּוּר שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו

עַל גְּדוּד שֶׁחָנָה כָּאן מַמָּשׁ בֶּעָבָר,

עִם פְּרֹץ הַקְּרָבוֹת, עִם שֹׁךְ הָאָבִיב,

עַל עִיר אֳהָלִים אֲרָעִית בַּמִּדְבָּר.

עַל עֶלֶם לֵאֶה, עַל דֶּרֶךְ אָבֵק,

וּדְמָמָה מְתוּחָה טְרוּטַת עֵינַיִם,

עַל עֲנַן הַקְּרָב, הַנּוֹסֵעַ הַרְחֵק

עִם כָּל עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם.

מִבַּעַד לָאֹהֶל מַבִּיט הוּא סָבִיב,

חוֹשֵׁב עַל רִבּוֹא אֳהָלִים אֲחֵרִים,

שֶׁצָּבְאוּ כְּמוֹתָם בַּמִּדְבָּר הַמַּצְהִיב

בַּמַּסָּע אֶל חֵרוּת מֵאֶרֶץ נָכְרִים.

עַל נַעַר כְּמוֹתוֹ שֶׁהָיָה שָׁם וַדַּאי,

מוּל חַמָּה נְמוּכָה, פְּקוּחַת עֵינַיִם,

עַל אַלְפֵי מְדוּרוֹת שֶׁדָּלְקוּ בַּגַּיְא

מוּל עַמּוּד הָאֵשׁ אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם.

וְהַנַּעַר מַבִּיט בְּאָבִיו הַנָּם,

הַנּוֹשֵׂא עַל גַּב צַלָּקוֹת מִצְרַיִם,

וְחוֹשֵׁב עַל אָב וּבְנוֹ שֶׁכְּמוֹתָם

גַּם גֵּוָם נִכְפַּף תַּחַת עֹל שָׁמַיִם.

עַל בֵּן יְחִידִי וְאָבִיו הַזָּקֵן,

הַשְׁלָמָה נְבוֹכָה, פְּעוּרַת עֵינַיִם.

עַל יִרְאַת הַמַּאֲכֶלֶת בְּלֵב הַבֵּן

מוּל צַעַר הָאָב, הַיְּרֵא שָׁמַיִם.

וְהַבֵּן אוֹהֵב וְסוֹלֵחַ וְחַת,

וְהָאָב יָרֵא וְנִכְנָע וְאוֹהֵד,

וּמְבַכֶּה אֶת הַבֵּן שֶׁבְּנֵס נוֹלַד,

וּמְבַכֶּה אֶת הָעָם שֶׁכְּבָר לֹא יִוָּלֵד.

וּפְעִיָּה אֶת הַגֶּבַע פּוֹלַחַת כְּתַיִל

וְדִמְעַת הַבֵּן עַל לֶחְיוֹ חֲמִימָה

כִּי אָמַר –

בַּמָּקוֹם שָׁם הוֹלִידָה הָאָרֶץ אַיִל

הוֹלִידָה דִּמְעָתִי הַזֹּאת אֻמָּה.