לתפוס קצת אור
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לתפוס קצת אור

לתפוס קצת אור

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: יולי 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 252 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 41 דק'

לאה זהבי

לאה זהבי ברזיס, משוררת, סופרת ומתרגמת, נולדה בחיפה בד' בטבת תשי״א, 13 בדצמבר 1950. משנות השמונים מפרסמת שירים וסיפורים בכתבי עת לספרות, בהם: עתון 77, מאזניים, גג, אפיריון ופסיפס. רבים משיריה הולחנו על ידי המלחין נטע אלוני. תירגמה חמישה ספרים מצרפתית, בהם מבחר סיפורים מההפטמרון למרגריט דה נוואר (2002).
עד כה הוציאה לאור ארבעה ספרי שירה ושלושה ספרי פרוזה. ספרה הראשון, תנועה שואפת לאבן (1984), ספרה השני, בגד (1988), ספרה השלישי, אשה צוחקת לבד (1994), ספר שיריה פינה זעירה במקום בורח (2009), קובץ השירים רצה ושבה (2014), ספר שיריה, האחרון עד כה, תחזוקה שוטפת (2018).  ב-2005 פורסם הרומן דרימינג.doc, . ב-2013 ראה אור סיפורים שתוקים, ספרה האחרון עד כה הוא הרומן ספר הלילה שיצא לאור ב-2020.  לאה זהבי הנחתה סדנאות כתיבה לילדים ולנוער, וכן לימדה ספרות באנו״ש (אגודה לנפגעי נפש) ובמעונות לקשישים. לאה זהבי נשואה ואם לבת ובן. מתגוררת בירושלים.

מקור: לקסיקון הספרות העברית החדשה
https://tinyurl.com/266sefds

תקציר

הָיִיתִי רוֹצָה לְהַאֲמִין
שֶׁהַסֵּבֶל עַל כָּל מִנְעַד צַעֲקוֹתָיו
וּלְחִישׁוֹתָיו הוּא תַּחְבּוּלָה סִפְרוּתִית
שֶׁבָּאָה לְטַהֵר אֶת הַמֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי מֵהָרֹעַ

ספרי האחרון לִתְפֹּס קְצָת אוֹר מוקדש לזכרו של דויד ברזיס בן זוגי שנפטר מסיבוכי מחלת הקורונה באוקטובר 2020; הספר מכיל שני קבצים שנאגדו יחדיו. שירי הקובץ הראשון נכתבו לפני מותו, והקובץ השני הוא יומן אבל פיוטי. תהום פעורה בין החיים שלפני ואחרי, אך הכתיבה מגשרת בניסיון מתמשך לאחוז בחוט התקווה, לצוד מעט אור.
לאה זהבי

מספרי המחברת
שירה: תנועה שואפת לאבן (עקד, 1984); בגד (עקד, 1984); אישה צוחקת לבד (כרמל, 1994); פינה זעירה במקום בורח (אבן חֹשן 2009); רצה ושבה (אבן חֹשן, 2014); תחזוקה שוטפת (אבן חֹשן, 2018). 
פרוזה: דרימינג.Doc (כרמל, 2005); סיפורים שתוקים (כרמל, 2014); ספר הלילה (כרמל, 2020).

פרק ראשון

הקובץ "לתפוס קצת אור" המוקדש לבן זוגי דויד ברזיס מורכב למעשה משני קבצים. הראשון נכתב לפני מותו, והשני הוא "יומן אבל". לאחר התלבטות, החלטתי לאגוד את השניים לספר אחד, כשם שהחיים והמוות שזורים זה בזה.

לאה זהבי־ברזיס

ירושלים, ספטמבר 2023

קובץ ראשון

מַסָּע בֵּין מְמַדִּים

נְקֻדָּה

יוֹם אֶחָד גֻּלְגַּלְתִּי לִהְיוֹת

נְקֻדָּה זַעֲרוּרִית

בַּיְּקוּם

בְּדִיעֲבַד הִסְתַּבֵּר

שֶׁנִּקְלַעְתִּי אֶל נֶשֶׁף מַסֵּכוֹת

קוֹסְמִי

שֶׁלָּנֶצַח לֹא יְגַלֶּה אֶת מַעֲרֻמָּיו

אֵיךְ אָנוּחַ

עַל זֵר הַפְּרָחִים בַּצִּנְצֶנֶת

(שִׁיר הַלֵּל זְמַנִּי לָאֶנִיגְמָה הָאֵינְסוֹפִית)

אֵיךְ אָנוּחַ

כְּשֶׁמּוּצָקוּת הַדְּבָרִים אֵינָהּ אֶלָּא מַרְאִית עַיִן

שֶׁשֻּׁלְחָנִי הָעוֹמֵד עַל אַרְבַּע הוּא רִקּוּד

חֶלְקִיקִים אֶלֶמֶנְטָרִיִּים

אֵיךְ אָנוּחַ

וְאֵיךְ אָנִיחַ

לַמֻּפְלָא מִמֶּנִּי

אֵיךְ לֹא אֲחַבֵּק

אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ כִּי אֵין

אֵין דָּבָר אַחֵר

ינואר 2020

קַו

עַכְשָׁו שֶׁקִּיּוּמִי

הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ הָאַחֲרוֹן

וְצַעַר הַפְּרֵדָה הַהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה

מוֹשְׁכֵנִי לַמְּצוּלוֹת כְּמוֹ שִׁירַת הַסִּירֶנוֹת

בָּנַי וּבְנֵי בָּנַי קוֹשְׁרִים אוֹתִי

בִּבְלִי דַּעַת לְתֹרֶן

הַתִּקְוָה

קַו הַחַיִּים הַהוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ מִן הַמַּפָּץ הַגָּדוֹל וָהָלְאָה

מֵחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם אֶל וַיְהִי אוֹר חָטוּף

בֵּין לְבֵין

פברואר 2020

אֶסְטְרָטֶגְיָה

כְּדֵי לְצַמְצֵם אֶת עַצְמִי

לַמִּדָּה הַהוֹלֶמֶת

בֶּן חֲלוֹף

אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת לְהַבִּיט לְפָחוֹת פַּעַם בְּיוֹם

לַשָּׁמַיִם

וְלִקְרֹא כִּמְעַט כָּל יְדִיעָה עַל חֵקֶר הַגָּלַקְסְיוֹת

מִפֹּה לְשָׁם הִתְעַשֵּׁר מִלּוֹנִי בְּשֵׁמוֹת מַלְהִיטֵי דִּמְיוֹן כְּמוֹ —

'חֹמֶר אָפֵל' 'נַנָּסִים לְבָנִים' 'אֹפֶק אֵרוּעִים' 'מֵיתָרִים' 'תּוֹלָעִים'

שֶׁקָּדְחוּ בְּמֹחִי חֲרִיר הֲצָצָה אֶל

הַבִּלְתִּי נִתְפָּס

הַשָּׁבוּעַ נוֹסְפוּ לַמַּאֲגָר דִּבְרֵי הוֹקִינְג

עַל הַצֹּרֶךְ לְתַכְנֵן בְּלֹא דִּחוּי אַלְטֶרְנָטִיבָה לְכַדּוּר הָאָרֶץ

הַצָּפוּי לְהִשָּׁמֵד (בִּגְלָלֵנוּ אוֹ בִּגְלַל אַסְטֶרוֹאִיד) בְּעוֹד מַקְסִימוּם חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה

הוֹקִינְג מַמְלִיץ לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים חַיּוֹת וּצְמָחִים (כְּבִימֵי נֹחַ)

לַיָּרֵחַ לְמַאְדִּים וְאַף מִחוּץ לְמַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ

בֵּינְתַיִם

מַסָּעִי שֶׁהֵחֵל בְּמַטָּרָה לְהַגִּיעַ

לְקִיּוּם אִישִׁי פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹנָלִי

הִסְתַּיֵּם בִּמְחִיקָה

קוֹלוֹסָלִית

וּבְחֶשְׁכַת יֵאוּשִׁי

כְּבִּיג־בֶּנְג אַרְכִי־פְּרָטִי

שׁוּב נִצַּת הָרָצוֹן לְהוֹתִיר

בִּסְבַךְ הַיְּקוּמִים

וְלוּ חֶלְקִיק אֶלֶמֶנְטָרִי

מֵאֲבַק הַכּוֹכָבִית

שֶׁלִּי

יוני 2017

לאה זהבי

לאה זהבי ברזיס, משוררת, סופרת ומתרגמת, נולדה בחיפה בד' בטבת תשי״א, 13 בדצמבר 1950. משנות השמונים מפרסמת שירים וסיפורים בכתבי עת לספרות, בהם: עתון 77, מאזניים, גג, אפיריון ופסיפס. רבים משיריה הולחנו על ידי המלחין נטע אלוני. תירגמה חמישה ספרים מצרפתית, בהם מבחר סיפורים מההפטמרון למרגריט דה נוואר (2002).
עד כה הוציאה לאור ארבעה ספרי שירה ושלושה ספרי פרוזה. ספרה הראשון, תנועה שואפת לאבן (1984), ספרה השני, בגד (1988), ספרה השלישי, אשה צוחקת לבד (1994), ספר שיריה פינה זעירה במקום בורח (2009), קובץ השירים רצה ושבה (2014), ספר שיריה, האחרון עד כה, תחזוקה שוטפת (2018).  ב-2005 פורסם הרומן דרימינג.doc, . ב-2013 ראה אור סיפורים שתוקים, ספרה האחרון עד כה הוא הרומן ספר הלילה שיצא לאור ב-2020.  לאה זהבי הנחתה סדנאות כתיבה לילדים ולנוער, וכן לימדה ספרות באנו״ש (אגודה לנפגעי נפש) ובמעונות לקשישים. לאה זהבי נשואה ואם לבת ובן. מתגוררת בירושלים.

מקור: לקסיקון הספרות העברית החדשה
https://tinyurl.com/266sefds

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: יולי 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 252 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 41 דק'
לתפוס קצת אור לאה זהבי

הקובץ "לתפוס קצת אור" המוקדש לבן זוגי דויד ברזיס מורכב למעשה משני קבצים. הראשון נכתב לפני מותו, והשני הוא "יומן אבל". לאחר התלבטות, החלטתי לאגוד את השניים לספר אחד, כשם שהחיים והמוות שזורים זה בזה.

לאה זהבי־ברזיס

ירושלים, ספטמבר 2023

קובץ ראשון

מַסָּע בֵּין מְמַדִּים

נְקֻדָּה

יוֹם אֶחָד גֻּלְגַּלְתִּי לִהְיוֹת

נְקֻדָּה זַעֲרוּרִית

בַּיְּקוּם

בְּדִיעֲבַד הִסְתַּבֵּר

שֶׁנִּקְלַעְתִּי אֶל נֶשֶׁף מַסֵּכוֹת

קוֹסְמִי

שֶׁלָּנֶצַח לֹא יְגַלֶּה אֶת מַעֲרֻמָּיו

אֵיךְ אָנוּחַ

עַל זֵר הַפְּרָחִים בַּצִּנְצֶנֶת

(שִׁיר הַלֵּל זְמַנִּי לָאֶנִיגְמָה הָאֵינְסוֹפִית)

אֵיךְ אָנוּחַ

כְּשֶׁמּוּצָקוּת הַדְּבָרִים אֵינָהּ אֶלָּא מַרְאִית עַיִן

שֶׁשֻּׁלְחָנִי הָעוֹמֵד עַל אַרְבַּע הוּא רִקּוּד

חֶלְקִיקִים אֶלֶמֶנְטָרִיִּים

אֵיךְ אָנוּחַ

וְאֵיךְ אָנִיחַ

לַמֻּפְלָא מִמֶּנִּי

אֵיךְ לֹא אֲחַבֵּק

אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ כִּי אֵין

אֵין דָּבָר אַחֵר

ינואר 2020

קַו

עַכְשָׁו שֶׁקִּיּוּמִי

הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ הָאַחֲרוֹן

וְצַעַר הַפְּרֵדָה הַהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה

מוֹשְׁכֵנִי לַמְּצוּלוֹת כְּמוֹ שִׁירַת הַסִּירֶנוֹת

בָּנַי וּבְנֵי בָּנַי קוֹשְׁרִים אוֹתִי

בִּבְלִי דַּעַת לְתֹרֶן

הַתִּקְוָה

קַו הַחַיִּים הַהוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ מִן הַמַּפָּץ הַגָּדוֹל וָהָלְאָה

מֵחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם אֶל וַיְהִי אוֹר חָטוּף

בֵּין לְבֵין

פברואר 2020

אֶסְטְרָטֶגְיָה

כְּדֵי לְצַמְצֵם אֶת עַצְמִי

לַמִּדָּה הַהוֹלֶמֶת

בֶּן חֲלוֹף

אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת לְהַבִּיט לְפָחוֹת פַּעַם בְּיוֹם

לַשָּׁמַיִם

וְלִקְרֹא כִּמְעַט כָּל יְדִיעָה עַל חֵקֶר הַגָּלַקְסְיוֹת

מִפֹּה לְשָׁם הִתְעַשֵּׁר מִלּוֹנִי בְּשֵׁמוֹת מַלְהִיטֵי דִּמְיוֹן כְּמוֹ —

'חֹמֶר אָפֵל' 'נַנָּסִים לְבָנִים' 'אֹפֶק אֵרוּעִים' 'מֵיתָרִים' 'תּוֹלָעִים'

שֶׁקָּדְחוּ בְּמֹחִי חֲרִיר הֲצָצָה אֶל

הַבִּלְתִּי נִתְפָּס

הַשָּׁבוּעַ נוֹסְפוּ לַמַּאֲגָר דִּבְרֵי הוֹקִינְג

עַל הַצֹּרֶךְ לְתַכְנֵן בְּלֹא דִּחוּי אַלְטֶרְנָטִיבָה לְכַדּוּר הָאָרֶץ

הַצָּפוּי לְהִשָּׁמֵד (בִּגְלָלֵנוּ אוֹ בִּגְלַל אַסְטֶרוֹאִיד) בְּעוֹד מַקְסִימוּם חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה

הוֹקִינְג מַמְלִיץ לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים חַיּוֹת וּצְמָחִים (כְּבִימֵי נֹחַ)

לַיָּרֵחַ לְמַאְדִּים וְאַף מִחוּץ לְמַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ

בֵּינְתַיִם

מַסָּעִי שֶׁהֵחֵל בְּמַטָּרָה לְהַגִּיעַ

לְקִיּוּם אִישִׁי פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹנָלִי

הִסְתַּיֵּם בִּמְחִיקָה

קוֹלוֹסָלִית

וּבְחֶשְׁכַת יֵאוּשִׁי

כְּבִּיג־בֶּנְג אַרְכִי־פְּרָטִי

שׁוּב נִצַּת הָרָצוֹן לְהוֹתִיר

בִּסְבַךְ הַיְּקוּמִים

וְלוּ חֶלְקִיק אֶלֶמֶנְטָרִי

מֵאֲבַק הַכּוֹכָבִית

שֶׁלִּי

יוני 2017