בוא ונשאר ברמת המטאפורה - מתוך צינורות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בוא ונשאר ברמת המטאפורה - מתוך צינורות

בוא ונשאר ברמת המטאפורה - מתוך צינורות

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

איש בחדר סגור מנסה להילחם בשעמום בעזרת דמיון.

**שימו לב, זהו סיפור קצרצר**

פרק ראשון

על השולחן מצופה הפורמייקה היו מאתיים וחמישים גרם פיסטוקים בשקית נייר חומה, ואחר כך מאתיים, ואחר כך מאה ועשרה, ואחר כך שבעים. היה מונח עליו גם ספר בלי תמונות שנקרא ״כיבוש האושר״. בתוך הספר היה כרטיס ביקור של חנות ספרים ברעננה, ומהצד השני שלו היתה רשומה הקדשה. זה שהביא לו את הספר לא כתב עליו, כדי שאם ירצה יוכל להחליף בחנות. על השולחן היה גם טוש כזה, צהוב שאפשר להדגיש איתו דברים, וקסטה של שישים דקות, עליה לא היה רשום דבר, הוא גם לא יכול היה לשמוע אותה כי הטייפ לא עבד.

המשך העלילה בספר המלא

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

בוא ונשאר ברמת המטאפורה - מתוך צינורות אתגר קרת

על השולחן מצופה הפורמייקה היו מאתיים וחמישים גרם פיסטוקים בשקית נייר חומה, ואחר כך מאתיים, ואחר כך מאה ועשרה, ואחר כך שבעים. היה מונח עליו גם ספר בלי תמונות שנקרא ״כיבוש האושר״. בתוך הספר היה כרטיס ביקור של חנות ספרים ברעננה, ומהצד השני שלו היתה רשומה הקדשה. זה שהביא לו את הספר לא כתב עליו, כדי שאם ירצה יוכל להחליף בחנות. על השולחן היה גם טוש כזה, צהוב שאפשר להדגיש איתו דברים, וקסטה של שישים דקות, עליה לא היה רשום דבר, הוא גם לא יכול היה לשמוע אותה כי הטייפ לא עבד.

המשך העלילה בספר המלא