הבן של ראש המוסד - מתוך צינורות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הבן של ראש המוסד - מתוך צינורות

הבן של ראש המוסד - מתוך צינורות

עוד על הספר

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

החיים הרבה יותר קשוחים כאשר אבא שלך ראש המוסד.

**שימו לב, זהו סיפור קצרצר**

פרק ראשון

הבן של ראש המוסד אפילו לא ידע שהוא הבן של ראש המוסד. הוא חשב שאבא שלו קבלן עפר. וכשאבא שלו היה שולף כל בוקר מהמגירה התחתונה את ה״בארטה״ המקוצר ובודק אחד־אחד את קליעי ה־0.38 ״ספיישל'' במחסניתו, הוא חשב שזה בגלל שאביו עובד הרבה עם ערבים מהשטחים. לבן של ראש המוסד היו רגליים דקות וארוכות ושם מצחיק. קראו לו אלכס, על שם חבר של אבא שלו שנהרג במלחמת ששת הימים, וכשהיית רואה אותו בקיץ במכנסיים קצרים מתנודד על שתי הכלונסאות הדקות והלבנבנות שלו, היית חושב שעוד רגע יקרוס תחתיו. וגם השם הזה, ״אלכס''. הוא נראה כל כך לא בן של ראש המוסד שלפעמים יכולת לעצור ולשאול את עצמך אם זה לא עוד תעלול של אבא שלו, הראש של המוסד, כדי להסתיר את זהותו האמיתית.

המשך העלילה בספר המלא

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

הבן של ראש המוסד - מתוך צינורות אתגר קרת

הבן של ראש המוסד אפילו לא ידע שהוא הבן של ראש המוסד. הוא חשב שאבא שלו קבלן עפר. וכשאבא שלו היה שולף כל בוקר מהמגירה התחתונה את ה״בארטה״ המקוצר ובודק אחד־אחד את קליעי ה־0.38 ״ספיישל'' במחסניתו, הוא חשב שזה בגלל שאביו עובד הרבה עם ערבים מהשטחים. לבן של ראש המוסד היו רגליים דקות וארוכות ושם מצחיק. קראו לו אלכס, על שם חבר של אבא שלו שנהרג במלחמת ששת הימים, וכשהיית רואה אותו בקיץ במכנסיים קצרים מתנודד על שתי הכלונסאות הדקות והלבנבנות שלו, היית חושב שעוד רגע יקרוס תחתיו. וגם השם הזה, ״אלכס''. הוא נראה כל כך לא בן של ראש המוסד שלפעמים יכולת לעצור ולשאול את עצמך אם זה לא עוד תעלול של אבא שלו, הראש של המוסד, כדי להסתיר את זהותו האמיתית.

המשך העלילה בספר המלא