סיגריית בריאות - מתוך אוטוקורקט
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
סיגריית בריאות - מתוך אוטוקורקט

סיגריית בריאות - מתוך אוטוקורקט

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

בן הלום קרב ואימו הדמנטית חולקים אכזבות וג׳וינט.

פרק ראשון

לפעמים אני שואל את עצמי כמה מהאנשים שאני מכיר הרגו פעם מישהו. לא מדבר על רצח. אני מתכוון, דרסו מישהו או שכחו את התינוק באוטו או נתנו בטעות לאיזו סבתא תרופה לא נכונה. בטוח יש המון כאלו. אנשים מתים בערמות, כל הזמן. ומישהו הרי חייב להרוג אותם. לא את כולם, אבל חלק. ובכל זאת, כשאני חושב על כל האנשים שהכרתי בארבעים וכמה שנות חיי על הכוכב הזה — חוץ ממני אני לא מכיר אף אחד שהרג מישהו. אולי ההורגים מסתירים את זה, או שהם פשוט לא חושבים על זה הרבה כמוני; אולי בשבילם כל העניין הזה הוא סתם משהו שקרה פעם, כמו מסיבת רווקים או ניתוח קילה או טיול לא מוצלח למזרח אחרי הצבא.

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

סיגריית בריאות - מתוך אוטוקורקט אתגר קרת

לפעמים אני שואל את עצמי כמה מהאנשים שאני מכיר הרגו פעם מישהו. לא מדבר על רצח. אני מתכוון, דרסו מישהו או שכחו את התינוק באוטו או נתנו בטעות לאיזו סבתא תרופה לא נכונה. בטוח יש המון כאלו. אנשים מתים בערמות, כל הזמן. ומישהו הרי חייב להרוג אותם. לא את כולם, אבל חלק. ובכל זאת, כשאני חושב על כל האנשים שהכרתי בארבעים וכמה שנות חיי על הכוכב הזה — חוץ ממני אני לא מכיר אף אחד שהרג מישהו. אולי ההורגים מסתירים את זה, או שהם פשוט לא חושבים על זה הרבה כמוני; אולי בשבילם כל העניין הזה הוא סתם משהו שקרה פעם, כמו מסיבת רווקים או ניתוח קילה או טיול לא מוצלח למזרח אחרי הצבא.