הספקות שוב הציפו את אילן, כשעמד במקלחת שעה ארוכה מתחת למים שכבר לא היו רותחים. המילים 'זה לא זה, זה לא זה' חזרו וניקרו במוחו, והוא שאל את עצמו מה בעצם לא בסדר ביחסיו עם רוני. על אף שהיה איתה די זמן כדי להיווכח בחסרונותיה ומגרעותיה, והכיר את הפגמים באישיותה, הוא התקשה למצוא את הסיבות המדויקות לפקפק בזוגיותם.
הכול התחיל אצלם טוב, אפילו מצוין. ההתאהבות ממבט ראשון הפכה לאהבה יציבה ונינוחה, שהלכה והשביחה כאשר נוספה לה חברות קרובה שעמדה בפגעי הזמן. כחצי שנה לאחר היכרותם עברו לגור ביחד. הם התגאו בכך שהשגרה הביתית לא פגעה בספונטניות של יחסיהם, בחדווה היצירתית שבה השביעו את הגוף הרעב, ובתחושת החופש האישי שרצו לשמר. אלא שכעבור שנתיים של ניהול משק בית משותף משהו קרה אצל אילן, והוא מצא עצמו מתחבט לעיתים קרובות האם הוא מרוצה מחייו ומבחירותיו. והנה עתה, בעמדו במקלחת, הוא הבין שכנראה הגיע הזמן להחליט מה הלאה; הוא שקל ברצינות לסגת ולשבור את הכלים, אלא שהמים החמים כמעט נגמרו ועדיין אין לו תכנית ברורה כיצד לעשות זאת.
המשך העלילה בסיפור המלא