אנחנו, חסרי המולדת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אנחנו, חסרי המולדת

אנחנו, חסרי המולדת

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: מאי 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 95 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 28 דק'

סיון בסקין

סיון בסקין (נולדה ב-31 באוגוסט 1976) היא משוררת ומתרגמת ישראלית. בתחילה פרסמה את שירתה באתר "במה חדשה" ובכתב העת האינטרנטי "דג אנונימי?". בהמשך התפרסמו שיריה ותרגומיה בכתבי העת "הו!" ו"הליקון". שיריה של בסקין זכו לתהודה ולשבחי המבקרים מנחם בן וניסים קלדרון.

בסקין משמשת כיום חברת מערכת בכתב העת הספרותי "הו!". בשנת 2006 יצא לאור ספר שיריה הראשון, "יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה", בעריכת דורי מנור, ובשנת 2011 יצא לאור ספר שיריה השני, "מסעו של יונה", הכולל לצד שירים מקוריים גם תרגומים לשיריה של מרינה צבטייבה. ב-2017 יצא לאור ספרה "אחותי יהונתן" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אף הוא בעריכת דורי מנור.

 כן תרגמה יצירות פרוזה ושירה של סרגיי דובלטוב, יוסף ברודסקי, ניקולאי גומיליוב, ולימיר חלבניקוב ועוד.

מספריה:
יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה, הוצאת אחוזת בית, 2006.
מסעו של יונה, הוצאת אחוזת בית, 2011.
אחותי יהונתן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
שבעה ימים אביב בשנה – ממואר, 2021

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/bde5z6tk

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

בָּאָבִיב הַזֶּה קַפְּלַן תָּמִיד נִרְאֶה כְּמוֹ אַחֲרֵי גֶּשֶׁם.
וְהָאַסְפַלְט הַיָּבֵשׁ חֲלַקְלַק כְּמוֹ אַחֲרֵי גֶּשֶׁם.
וְשֶׁלֶט הַנֵּיאוֹן בּוֹהֵק כְּמוֹ קֶשֶׁת אַחֲרֵי גֶּשֶׁם.
וְהַמִּגְדָּלִים סָבִיב מִתְרוֹמְמִים כְּמוֹ פִּטְרִיּוֹת־עֲנָק אַחֲרֵי גֶּשֶׁם.
וְאִם יוֹרֵד גֶּשֶׁם, הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ אַחֲרֵי גֶּשֶׁם.
אֲנַחְנוּ נִרְטָבִים וְְאֵינֵנוּ רְטֻבִּים, כִּי זֶה הַגֶּשֶׁם.
אַחֲרֵי גֶּשֶׁם.

אנחנו, חסרי המולדת, הוא ספר השירה הרביעי של סיון בסקין. בשנים שבהן נכתבו שיריו פרצו מגפה, הפיכה, מלחמה רחוקה ומלחמה קרובה מאוד. הֵדֵיהן ספוגים בהם, אך שיריה של בסקין אינם נזקקים לאירועים בסדר גודל כזה כדי להיות חברתיים ומעורבים בעולם. הפואטיקה האנרגטית והבלתי צפויה שביצירתה צומחת תמיד מהתבוננות רגישה בו, בחד־פעמיותו, על מוראותיו והבטחותיו ליופי.

סיון בסקין היא משוררת, סופרת, עורכת ומתרגמת. ספרה האחרון עד כה הוא הממואר שבעה ימים אביב בשנה (הקיבוץ המאוחד, 2021).

פרק ראשון

זורם

זוֹרֵם! שוועסטערלעך, זוֹרֵם!

בַּרְזֶל מֻתָּךְ, אֲבַק־בֶּטוֹן זוֹרֵם

בָּרְחוֹבוֹת וּבִוְרִידֵינוּ,

הַחַמְצָן כִּמְעַט אֵינֶנּוּ,

הַגָּרוֹן חָסוּם בְּאֶבֶן,

אַף אֶחָד לֹא נוֹשֵׁם.

 

כָּל הַחַי עוֹמֵד בְּהֶלֶם

מוּל מַכַּת דּוֹמֵם.

וְהַחַי עוֹמֵד בְּהֶלֶם,

הַדּוֹמֵם זוֹרֵם.

 

הוֹ כֵּן, מֵהַיָּם עַד הַיַּרְדֵּן,

מֵהַיָּם עַד הַיַּרְדֵּן אִישׁ לֹא יָשֵׁן.

לֹא אָדָם, לֹא עֵץ, לֹא כֶּלֶב,

לֹא גָּמָל טִפֵּשׁ בַּנֶּגֶב.

אֵין מֶלָטוֹנִין בָּאָרֶץ,

אַף אֶחָד לֹא יָשֵׁן.

 

הַצּוֹמֵחַ לֹא צוֹמֵחַ,

הַדּוֹמֵם הוֹלֵם.

הַצּוֹמֵחַ לֹא קוֹפֵא, אַךְ

גַּם לֹא מִתְחַמֵּם.

 

שׁוֹמֵם! יָבוֹא מִדְבָּר שׁוֹמֵם.

רֶצַח

      רֶצַח

            רֶצַח

                  רֶצַח

                        וּמִדְבָּר שׁוֹמֵם.

אֶבֶן, נְיָר וּמִסְפָּרַיִם

יַחְסְמוּ אֶת עֵין הַמַּיִם

בַּמָּקוֹם בּוֹ יוֹם וָלַיְלָה

אַף אֶחָד לֹא חוֹלֵם.

 

אֶרֶץ, עִיר, בֵּן, בַּת, מִקְצוֹעַ,

חֵלֶק וְשָׁלֵם -

בּוֹאוּ לְדוֹמֵם מָנוֹעַ

דֶּלֶק מְדַמֵּם.

 

אוֹר - אֵין. רַק הַיָּם קוֹרֵן,

רַק הַיָּם נוֹצֵץ בַּשֶּׁמֶשׁ וְקוֹרֵן,

יָם - אֲבִי כָּל תָּא וָרֶחֶם,

כָּל שַׁרְשֶׁרֶת מִתְאָרֶכֶת,

יָם, אַל תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ:

אונדזער שטעטל ברענט.

 

יָם - אֲבִי תְּנוּעָה וְנֶצַח,

יוֹדֵעַ כָּל סְטוּדֶנְט.

אַל תִּנְטֹש, כְּשֶׁלְּעֵינֶיךָ

אונדזער שטעטל ברענט!

 

   תל אביב, 16 בדצמבר 2023

אנחנו, חסרי המולדת

כְּשֶׁהַיָּם הַתִּיכוֹן מִצְטַמְצֵם

                        לְמִלָּה קְצַרְצָרָה בְּעִבְרִית,

וּמֵחֹסֶר תְּנוּעָה, הַמֶּרְחָב

                        מִתְגַּלְגֵּל לִתְנוּחָה עֻבָּרִית,

וְכָל אֶרֶץ זָרָה אִבְּדָה אֶת הַנּוֹף

                        וְהָפְכָה לְשָׂפָה טְהוֹרָה -

פְּעָלִים וּשְׁמוֹת עֶצֶם

                        וּזְמַן שֶׁהוּמַר לְשִׁירָה -

זֶה הַזְּמַן שֶׁבּוֹ אֵין מַה לִּרְאוֹת,

                        הַפְּסָלִים, הֶהָרִים, הָאוֹרוֹת

יְחַכּוּ לָךְ לַשָּׁוְא בְּעָרִים

                        אֲחֵרוֹת, וְתִשְׂרֹט

אֶת עוֹרֵךְ רַק מִלָּה בִּמְקוֹמוֹ

                        שֶׁל אֵיזֶה וֶרֶד רָחוֹק,

וְצָרִיךְ לְאַפְסֵן אֶת כָּל הַמַּפּוֹת

                        עִם כִּתּוּב מְיֹאָשׁ: "לֹא לִמְחֹק!"

הַשָּׂפוֹת מִתְיַתְּמוֹת מֵאַרְצָן, מְאַבְּדוֹת

                        אֶת הָאַרמיי וְגַם אֶת הַפלאָט

וְהוֹפְכוֹת מֵחָדָשׁ לְנִיבִים,

                        כָּךְ כֻּלָּן תִּהְיֶינָה שָׁווֹת.

וַאֲנַחְנוּ, חַסְרֵי הַמּוֹלֶדֶת,

                        שׁוּב נָמִיר אֲדָמָה בְּמִלָּה,

גַּעֲגוּעַ, קְלָלָה, עֲלִילָה לֹא צְלוּלָה,

                              גְּאֻלָּה.

 

תל אביב, 3 באוקטובר 2020

בעלי החלומות 

בַּתְּחִלָּה הָיִינוּ פַּרְעֹה שֶׁלֹּא יָדַע אֶת יוֹסֵף,

שִׁכּוֹרִים מִבּוּרוּת וּמִכֹּחַ, וּבְמִלָּה אַחַת - נְעוּרִים,

וְחָשַׁבְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת סוֹד לֵדָתֵנוּ, אֶת עִיר

תְּשׁוּקָתֵנוּ, אֶת שְׂפַת לְשׁוֹנֵנוּ, אֶת רֹק לִסְתוֹתֵינוּ,

אֶת חֹם הַשֵּׂעָר עַל עוֹרֵנוּ. וְרָצִינוּ רַק לְהַחְזִיק

וְלֹא לְשַׁחְרֵר אֶת מִי שֶׁתָּפַסְנוּ אֶל בֵּין הַזְּרוֹעוֹת.

 

וְאַחַר כָּךְ הָיִינוּ יוֹסֵף שֶׁאוֹתוֹ לֹא יָדְעוּ,

יוֹסֵף שֶׁנִּשְׁכַּח, אַךְ אֵינֶנּוּ שׁוֹכֵחַ דָּבָר,

שֶׁסּוֹד לֵדָתוֹ נֶחְשַׂף לְעֵינָיו בְּהִלּוּךְ לְאָחוֹר שֶׁאֵינֶנּוּ נִגְמָר:

עִיר אַחַת, וְאַחַת שֶׁקָּדְמָה לָהּ, וְזוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת, וְזוֹ שֶׁחָרְבָה,

וּשְׂפַת אֵם מִתְחַלֶּפֶת עִם לֵדָתָהּ שֶׁל כָּל אֵם חֲדָשָׁה,

וְאָהַבְנוּ כָּל כָּךְ שֶׁהֵנַחְנוּ לָאֲהוּבִים לַעֲזֹב,

כִּי הַחֹפֶשׁ מַתְחִיל בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים,

אַךְ אוֹתָנוּ כְּבָר אִישׁ לֹא יוֹדֵעַ, כְּמוֹ עִיר שֶׁהָיְתָה.

 

וּבָאֶמְצַע הָיָה רַק רֶגַע קָצָר שֶׁל קְרִיאַת חֲלוֹמוֹת.

כַּמָּה קַר וּמַפְחִיד בְּוַדַּאי הָיָה לְיוֹסֵף עַל הָאֲבָנִים הַחַמּוֹת.

מִי קִבֵּל פִּירָמִידָה לְבַד, מִי - קְבוּרָה בְּקוֹמוֹת,

הַיְנוּ הָךְ - זוֹ שֵׁנָה בְּלִי חֲלוֹם, סֵפֶר רֵיק מֵאוֹתִיּוֹת סִפּוּרוֹ.

כַּמָּה רֵיק הָיָה לֵב יוֹסֵף, עַד שֶׁסּוֹפְסוֹף הָיָה מַה לִּקְרֹא!

וְאַחֲרֵי שֶׁקָּרָאנוּ מַסְפִּיק חֲלוֹמוֹת, יָדַעְנוּ שֶׁנֹּאבַד, שֶׁנִּפֹּל

כְּמוֹ טִפָּה בְּתוֹךְ יָם, לֹא כְּמוֹ מַיִם בַּחוֹל.

 

   תל אביב, 2 בנובמבר 2019

סיון בסקין

סיון בסקין (נולדה ב-31 באוגוסט 1976) היא משוררת ומתרגמת ישראלית. בתחילה פרסמה את שירתה באתר "במה חדשה" ובכתב העת האינטרנטי "דג אנונימי?". בהמשך התפרסמו שיריה ותרגומיה בכתבי העת "הו!" ו"הליקון". שיריה של בסקין זכו לתהודה ולשבחי המבקרים מנחם בן וניסים קלדרון.

בסקין משמשת כיום חברת מערכת בכתב העת הספרותי "הו!". בשנת 2006 יצא לאור ספר שיריה הראשון, "יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה", בעריכת דורי מנור, ובשנת 2011 יצא לאור ספר שיריה השני, "מסעו של יונה", הכולל לצד שירים מקוריים גם תרגומים לשיריה של מרינה צבטייבה. ב-2017 יצא לאור ספרה "אחותי יהונתן" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אף הוא בעריכת דורי מנור.

 כן תרגמה יצירות פרוזה ושירה של סרגיי דובלטוב, יוסף ברודסקי, ניקולאי גומיליוב, ולימיר חלבניקוב ועוד.

מספריה:
יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה, הוצאת אחוזת בית, 2006.
מסעו של יונה, הוצאת אחוזת בית, 2011.
אחותי יהונתן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
שבעה ימים אביב בשנה – ממואר, 2021

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/bde5z6tk

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: מאי 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 95 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 28 דק'

הספר מופיע כחלק מ -

אנחנו, חסרי המולדת סיון בסקין

זורם

זוֹרֵם! שוועסטערלעך, זוֹרֵם!

בַּרְזֶל מֻתָּךְ, אֲבַק־בֶּטוֹן זוֹרֵם

בָּרְחוֹבוֹת וּבִוְרִידֵינוּ,

הַחַמְצָן כִּמְעַט אֵינֶנּוּ,

הַגָּרוֹן חָסוּם בְּאֶבֶן,

אַף אֶחָד לֹא נוֹשֵׁם.

 

כָּל הַחַי עוֹמֵד בְּהֶלֶם

מוּל מַכַּת דּוֹמֵם.

וְהַחַי עוֹמֵד בְּהֶלֶם,

הַדּוֹמֵם זוֹרֵם.

 

הוֹ כֵּן, מֵהַיָּם עַד הַיַּרְדֵּן,

מֵהַיָּם עַד הַיַּרְדֵּן אִישׁ לֹא יָשֵׁן.

לֹא אָדָם, לֹא עֵץ, לֹא כֶּלֶב,

לֹא גָּמָל טִפֵּשׁ בַּנֶּגֶב.

אֵין מֶלָטוֹנִין בָּאָרֶץ,

אַף אֶחָד לֹא יָשֵׁן.

 

הַצּוֹמֵחַ לֹא צוֹמֵחַ,

הַדּוֹמֵם הוֹלֵם.

הַצּוֹמֵחַ לֹא קוֹפֵא, אַךְ

גַּם לֹא מִתְחַמֵּם.

 

שׁוֹמֵם! יָבוֹא מִדְבָּר שׁוֹמֵם.

רֶצַח

      רֶצַח

            רֶצַח

                  רֶצַח

                        וּמִדְבָּר שׁוֹמֵם.

אֶבֶן, נְיָר וּמִסְפָּרַיִם

יַחְסְמוּ אֶת עֵין הַמַּיִם

בַּמָּקוֹם בּוֹ יוֹם וָלַיְלָה

אַף אֶחָד לֹא חוֹלֵם.

 

אֶרֶץ, עִיר, בֵּן, בַּת, מִקְצוֹעַ,

חֵלֶק וְשָׁלֵם -

בּוֹאוּ לְדוֹמֵם מָנוֹעַ

דֶּלֶק מְדַמֵּם.

 

אוֹר - אֵין. רַק הַיָּם קוֹרֵן,

רַק הַיָּם נוֹצֵץ בַּשֶּׁמֶשׁ וְקוֹרֵן,

יָם - אֲבִי כָּל תָּא וָרֶחֶם,

כָּל שַׁרְשֶׁרֶת מִתְאָרֶכֶת,

יָם, אַל תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ:

אונדזער שטעטל ברענט.

 

יָם - אֲבִי תְּנוּעָה וְנֶצַח,

יוֹדֵעַ כָּל סְטוּדֶנְט.

אַל תִּנְטֹש, כְּשֶׁלְּעֵינֶיךָ

אונדזער שטעטל ברענט!

 

   תל אביב, 16 בדצמבר 2023

אנחנו, חסרי המולדת

כְּשֶׁהַיָּם הַתִּיכוֹן מִצְטַמְצֵם

                        לְמִלָּה קְצַרְצָרָה בְּעִבְרִית,

וּמֵחֹסֶר תְּנוּעָה, הַמֶּרְחָב

                        מִתְגַּלְגֵּל לִתְנוּחָה עֻבָּרִית,

וְכָל אֶרֶץ זָרָה אִבְּדָה אֶת הַנּוֹף

                        וְהָפְכָה לְשָׂפָה טְהוֹרָה -

פְּעָלִים וּשְׁמוֹת עֶצֶם

                        וּזְמַן שֶׁהוּמַר לְשִׁירָה -

זֶה הַזְּמַן שֶׁבּוֹ אֵין מַה לִּרְאוֹת,

                        הַפְּסָלִים, הֶהָרִים, הָאוֹרוֹת

יְחַכּוּ לָךְ לַשָּׁוְא בְּעָרִים

                        אֲחֵרוֹת, וְתִשְׂרֹט

אֶת עוֹרֵךְ רַק מִלָּה בִּמְקוֹמוֹ

                        שֶׁל אֵיזֶה וֶרֶד רָחוֹק,

וְצָרִיךְ לְאַפְסֵן אֶת כָּל הַמַּפּוֹת

                        עִם כִּתּוּב מְיֹאָשׁ: "לֹא לִמְחֹק!"

הַשָּׂפוֹת מִתְיַתְּמוֹת מֵאַרְצָן, מְאַבְּדוֹת

                        אֶת הָאַרמיי וְגַם אֶת הַפלאָט

וְהוֹפְכוֹת מֵחָדָשׁ לְנִיבִים,

                        כָּךְ כֻּלָּן תִּהְיֶינָה שָׁווֹת.

וַאֲנַחְנוּ, חַסְרֵי הַמּוֹלֶדֶת,

                        שׁוּב נָמִיר אֲדָמָה בְּמִלָּה,

גַּעֲגוּעַ, קְלָלָה, עֲלִילָה לֹא צְלוּלָה,

                              גְּאֻלָּה.

 

תל אביב, 3 באוקטובר 2020

בעלי החלומות 

בַּתְּחִלָּה הָיִינוּ פַּרְעֹה שֶׁלֹּא יָדַע אֶת יוֹסֵף,

שִׁכּוֹרִים מִבּוּרוּת וּמִכֹּחַ, וּבְמִלָּה אַחַת - נְעוּרִים,

וְחָשַׁבְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת סוֹד לֵדָתֵנוּ, אֶת עִיר

תְּשׁוּקָתֵנוּ, אֶת שְׂפַת לְשׁוֹנֵנוּ, אֶת רֹק לִסְתוֹתֵינוּ,

אֶת חֹם הַשֵּׂעָר עַל עוֹרֵנוּ. וְרָצִינוּ רַק לְהַחְזִיק

וְלֹא לְשַׁחְרֵר אֶת מִי שֶׁתָּפַסְנוּ אֶל בֵּין הַזְּרוֹעוֹת.

 

וְאַחַר כָּךְ הָיִינוּ יוֹסֵף שֶׁאוֹתוֹ לֹא יָדְעוּ,

יוֹסֵף שֶׁנִּשְׁכַּח, אַךְ אֵינֶנּוּ שׁוֹכֵחַ דָּבָר,

שֶׁסּוֹד לֵדָתוֹ נֶחְשַׂף לְעֵינָיו בְּהִלּוּךְ לְאָחוֹר שֶׁאֵינֶנּוּ נִגְמָר:

עִיר אַחַת, וְאַחַת שֶׁקָּדְמָה לָהּ, וְזוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת, וְזוֹ שֶׁחָרְבָה,

וּשְׂפַת אֵם מִתְחַלֶּפֶת עִם לֵדָתָהּ שֶׁל כָּל אֵם חֲדָשָׁה,

וְאָהַבְנוּ כָּל כָּךְ שֶׁהֵנַחְנוּ לָאֲהוּבִים לַעֲזֹב,

כִּי הַחֹפֶשׁ מַתְחִיל בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים,

אַךְ אוֹתָנוּ כְּבָר אִישׁ לֹא יוֹדֵעַ, כְּמוֹ עִיר שֶׁהָיְתָה.

 

וּבָאֶמְצַע הָיָה רַק רֶגַע קָצָר שֶׁל קְרִיאַת חֲלוֹמוֹת.

כַּמָּה קַר וּמַפְחִיד בְּוַדַּאי הָיָה לְיוֹסֵף עַל הָאֲבָנִים הַחַמּוֹת.

מִי קִבֵּל פִּירָמִידָה לְבַד, מִי - קְבוּרָה בְּקוֹמוֹת,

הַיְנוּ הָךְ - זוֹ שֵׁנָה בְּלִי חֲלוֹם, סֵפֶר רֵיק מֵאוֹתִיּוֹת סִפּוּרוֹ.

כַּמָּה רֵיק הָיָה לֵב יוֹסֵף, עַד שֶׁסּוֹפְסוֹף הָיָה מַה לִּקְרֹא!

וְאַחֲרֵי שֶׁקָּרָאנוּ מַסְפִּיק חֲלוֹמוֹת, יָדַעְנוּ שֶׁנֹּאבַד, שֶׁנִּפֹּל

כְּמוֹ טִפָּה בְּתוֹךְ יָם, לֹא כְּמוֹ מַיִם בַּחוֹל.

 

   תל אביב, 2 בנובמבר 2019