אספן החלומות – סיפור חייו של בנימין זאב הרצל

פֶּרֶק א

אַתֶּם רוֹאִים אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה?

שְׁמוֹ תֵּאוֹדוֹר הֶרְצְל, אֲבָל אִמּוֹ קוֹרֵאת לוֹ דּוֹרִי. זֶה שֵׁם הַחִבָּה שֶׁלּוֹ. כָּאן בָּאִיּוּר הוּא בֶּן שְׁמוֹנֶה. הוּא בֵּן לְמִשְׁפָּחָה יְהוּדִית שֶׁמִּתְגּוֹרֶרֶת בְּבּוּדָפֵּשְׂט בִּירַת הוּנְגַרְיָה. לָכֵן הוּא לוֹמֵד בְּבֵית סֵפֶר יְסוֹדִי שֶׁל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית. מַמָּשׁ לִפְנֵי רֶגַע הַמּוֹרֶה הִזְמִין אוֹתוֹ אֶל הַלּוּחַ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְסַפֵּר לַכִּתָּה אֶת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. דּוֹרִי לֹא זָכַר אֶת כָּל הַפְּרָטִים. לָכֵן, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים בָּאִיּוּר, קוֹרֶה כָּאן מַשֶּׁהוּ מְאוֹד לֹא נָעִים. הַמּוֹרֶה נוֹתֵן לְדוֹרִי סְטִירָה מְצַלְצֶלֶת. בְּיָמֵינוּ דָּבָר כָּזֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ, כִּי לְמוֹרִים אָסוּר לִנְהוֹג בְּאַלִּימוּת עִם תַּלְמִידִים. אֲבָל הַסִּפּוּר הַזֶּה מִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנַת 1868 וְאָז מוֹרִים נָהֲגוּ לְהַעֲנִישׁ תַּלְמִידִים בְּמַכּוֹת.

אַחַר הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁדּוֹרִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה, הוּא מְסַפֵּר לַאֲחוֹתוֹ פָּאוּלִינָה עַל הַסְּטִירָה. פָּאוּלִינָה הִיא לֹא רַק אֲחוֹתוֹ שֶׁל דּוֹרִי, הִיא גַּם חֲבֶרְתּוֹ הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר. הִיא מְבֻגֶּרֶת מִמֶּנּוּ בְּשָׁנָה אַחַת, אֲבָל הֵם קְשׁוּרִים זֶה לָזוֹ כְּאִלּוּ הָיוּ תְּאוֹמִים.

"לְדַעְתֵּךְ אֲנִי צָרִיךְ לְסַפֵּר לְאִמָּא עַל הַסְּטִירָה?״ דּוֹרִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ בְּהוּנְגָרִית. הוּנְגָרִית וְגֶרְמָנִית הֵן שְׁתֵּי הַשָּׂפוֹת הַמְּדֻבָּרוֹת בְּבּוּדָפֵּשְׂט, וְגַם בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּהוּדִי הַדּוּ־לְשׁוֹנִי.

"אִם תְּסַפֵּר לְאִמָּא, הִיא מִיָּד תְּסַפֵּר לְאַבָּא. וְאִם אַבָּא יֵדַע, הוּא מִיָּד יֵלֵךְ לִצְעוֹק עַל הַמְּנַהֵל. וְאִם הַמְּנַהֵל יְסָרֵב לְפַטֵּר אֶת הַמּוֹרֶה בִּגְלַל מָה שֶׁהוּא עָשָׂה לְךָ, אַבָּא יוֹצִיא אוֹתְךָ מִבֵּית הַסֵּפֶר,״ פָּאוּלִינָה עוֹנָה לוֹ בְּגֶרְמָנִית. "לָמָּה לְךָ לַעֲזוֹב אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הַיְּהוּדִי לִפְנֵי הַזְּמַן? רַע לְךָ שָׁם?״

"לֹא,״ דּוֹרִי מוֹדֶה, "לֹא רַע לִי. אֲבָל הַסְּטִירָה כָּאֲבָה מְאוֹד.״

"אַל תִּשְׁכַּח שֶׁבְּלָאו הָכִי, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אַתָּה עוֹמֵד לְסַיֵּם אֶת הַלִּמּוּדִים שָׁם וְלַעֲבוֹר לְבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי הַצִּבּוּרִי,״ פָּאוּלִינָה מַזְכִּירָה לוֹ.

דּוֹרִי מַקְשִׁיב וּמִתְעַמֵּק בִּדְבָרֶיהָ. הוּא יוֹדֵעַ כָּמוֹהָ שֶׁמִּבְּחִינַת הוֹרָיו, וּבְעִקָּר מִבְּחִינַת אִמּוֹ, הַיְּלָדִים הֵם הָאוֹצָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר. בְּעֵינֵי אִמּוֹ הוּא גָּאוֹן וְנוֹעַד לִגְדֻלָּה. לְדַעַת אִמּוֹ, בֶּעָתִיד הוּא יִזְכֶּה בִּפְרַס עוֹלָמִי עֲבוּר מַשֶּׁהוּ. הִיא מְפַנֶּקֶת אוֹתוֹ כְּכָל יְכָלְתָּהּ, וְהִיא אָכֵן יְכוֹלָה. זֶה לֹא רַק שֶׁהִיא עַצְמָהּ בָּאָה מִמִּשְׁפַּחַת דִיאָמַנְט הָעֲשִׁירָה. זֶה גַּם כִּי יַעֲקֹב הֶרְצְל, אָבִיו שֶׁל דּוֹרִי, הִצְלִיחַ מְאוֹד בְּעִסְקֵי מִסְחַר הָעֵצִים שֶׁלּוֹ. בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ הוּא נִהְיָה עָשִׁיר. בִּזְכוּת כַּסְפוֹ הָרַב הוּא יִסֵּד בַּנְק מִשֶּׁלּוֹ. בַּקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית הוּא נֶחְשָׁב לְאָדָם מְכֻבָּד מְאוֹד.

עַל הַיַּחַס הַמְּכַבֵּד הַזֶּה דּוֹרִי לֹא צָרִיךְ שֶׁיְּסַפְּרוּ לוֹ, בְּמוֹ עֵינָיו הוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ. לְמָשָׁל בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּהוּדִי. אִם אָבִיו מַגִּיעַ וּמְבַקֵּשׁ שִׂיחָה עִם הַמְּנַהֵל, מִיָּד יַכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְחַדְרוֹ וְהַמְּנַהֵל יָקוּם לִכְבוֹדוֹ. וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת הָרֵפוֹרְמִי, שֶׁאוֹתוֹ הֵם פּוֹקְדִים בַּחַגִים, הַמָּקוֹם הַקָּבוּעַ שֶׁל אָבִיו סָמוּךְ מְאוֹד לִמְקוֹמוֹ שֶׁל הָרַב. זֶה מוֹכִיחַ אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁהַמִּתְפַּלְּלִים מְיַחֲסִים לוֹ.

יֶלֶד אַחֵר הָיָה אוּלַי חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִמּוֹ תִּנְזֹף בּוֹ: 'אֵיךְ לֹא יָדַעְתָּ אֶת פְּרָטֵי סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם?' הִיא תִּשְׁאַל, בַּשָּׂפָה הַגֶּרְמָנִית הַחֲבִיבָה עָלֶיהָ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַהוּנְגָרִית. אֲבָל דּוֹרִי אֲפִלּוּ לֹא מַעֲלֶה אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת בְּדַעְתּוֹ. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִמּוֹ זָ'אנֵט תָּמִיד תַּצְדִּיק אוֹתוֹ וְתָמִיד תִּהְיֶה לְטוֹבָתוֹ. גַּם כְּשֶׁהוּא לֹא בְּסֵדֶר, הִיא לְטוֹבָתוֹ. כָּכָה הִיא נוֹהֶגֶת בְּכָל אֵרוּעַ. מִבְּחִינָתָהּ, הוּא וּפָּאוּלִינָה הֵם הַיְּלָדִים הֲכִי מֻצְלָחִים וַהֲכִי מֻשְׁלָמִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ.

"הֶחְלַטְתִּי לֹא לְסַפֵּר דָּבָר לַהוֹרִים,״ דּוֹרִי אוֹמֵר לְפָּאוּלִינָה, "מוּטָב לֹא לְהַכְאִיב לְאִמָּא. הֲרֵי אִם אֲסַפֵּר לָהּ, הַסֵּבֶל שֶׁעָבַרְתִּי יִגְרֹם לָהּ צַעַר נוֹרָא.״

"טוֹב מְאוֹד,״ פָּאוּלִינָה עוֹנָה.

וְאָכֵן, לְמָחֳרָת דּוֹרִי חוֹזֵר לְבֵית הַסֵּפֶר כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָּבָר. כַּעֲבֹר שָׁנָה הוּא מְסַיֵּם אֶת לִמּוּדָיו וְעוֹבֵר לַגִּימְנַסְיָה הָרֵיאָלִית הַצִּבּוּרִית (גִּימְנַסְיָה הִיא בֵּית סֵפֶר תִּיכוֹן). זֶה אֵינוֹ בֵּית סֵפֶר יְהוּדִי. לוֹמְדִים בּוֹ בְּעִקָּר מַדָּעִים. כָּרֶגַע זֶה בְּדִיּוּק הַכִּווּן שֶׁל דּוֹרִי. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ בֵּית הַסֵּפֶר נִקְרָא 'גִּימְנַסְיָה רֵיאָלִית'. בְּגִימְנַסְיוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁאֵינָן רֵיאָלִיּוֹת, לוֹמְדִים בְּעִקָּר לִמּוּדִים הוּמָנִיִּים כְּמוֹ סִפְרוּת, שִׁירָה, הִיסְטוֹרְיָה וּפִילוֹסוֹפְיָה.

בְּשַׁבָּתוֹת נוֹהֶגֶת זָ'אנֵט, אִמּוֹ שֶׁל דּוֹרִי, לְהַדְלִיק נֵרוֹת, וְאָבִיו מְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן. אֶת הַמִּלִּים שֶׁל הַקִּדּוּשׁ הוּא אוֹמֵר בְּעִבְרִית וְכָךְ גַּם אֶת הַבְּרָכוֹת. חוּץ מֵהַמִּלִּים הָאֵלֶּה שֶׁחוֹזְרוֹת בַּבְּרָכוֹת מִדֵּי שָׁבוּעַ, דּוֹרִי לֹא מֵבִין אַף מִלָּה בְּעִבְרִית. אַחַר כָּךְ הֵם מְשׂוֹחֲחִים בְּגֶרְמָנִית, זוֹ הַשָּׂפָה הַמֻּעֲדֶפֶת עֲלֵיהֶם. זָ'אנֵט מַעֲרִיצָה אֶת הַתַּרְבּוּת הַגֶּרְמָנִית. כִּמְעַט כָּל הַסְּפָרִים שֶׁהִיא קוֹרֵאת הֵם סְפָרִים שֶׁל סוֹפְרִים גֶּרְמָנִים.

"נוּ?״ יַעֲקֹב פּוֹנֶה אֶל בְּנוֹ, "אֵיךְ הוֹלֵךְ לְךָ בְּבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי?״

"זֶה בְּדִיּוּק בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ רָצִיתִי לִלְמוֹד,״ דּוֹרִי עוֹנֶה, "אֲנִי נוֹטֶה מְאוֹד לְמַדָּעִים."

"אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים,״ אִמּוֹ עוֹנָה, "הֲרֵי זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהֶעֱבַרְנוּ אוֹתְךָ לְבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי.״

"כֵּן,״ עֵינָיו שֶׁל דּוֹרִי מְאִירוֹת, "וְתֵדְעוּ שֶׁהָאָדָם הַנֶּעֱרָץ עָלַי בְּיוֹתֵר הוּא פֶרְדִינַנְד דֶה לֶסֶפְּס, וַאֲנִי מִתְכַּוֵן לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתָיו.״

פֶרְדִינַנְד דֶה לֶסֶפְּס הוּא הַמְּהַנְדֵס שֶׁכָּרָה אֶת תְּעָלַת סוּאֵץ הַמְּפֻרְסֶמֶת. בִּזְכוּת הַתְּעָלָה הַזּוֹ הִשְׁתַּנּוּ קִשְׁרֵי הַיָּם בָּעוֹלָם. הַתְּעָלָה מְחַבֶּרֶת בֵּין מִפְרַץ סוּאֵץ שֶׁיּוֹצֵא מֵהַיָּם הָאָדוֹם, שֶׁהוּא הֶמְשֵׁכוֹ שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַהוֹדִי, לְבֵין הַיָּם הַתִּיכוֹן. בִּזְכוּת הַתְּעָלָה הַזּוֹ סְפִינוֹת כְּבָר לֹא צְרִיכוֹת לְהַקִּיף אֶת כָּל אַפְרִיקָה כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן.

זָ'אנֵט, אִמּוֹ שֶׁל דּוֹרִי, מַבִּיטָה בּוֹ בְּאַהֲבָה. בְּדִמְיוֹנָהּ הִיא כְּבָר רוֹאָה אֶת בְּנָהּ הַגָּאוֹן זוֹכֶה לִתְהִלָּה עוֹלָמִית עֲבוּר כְּרִיַּת אֵיזוֹשֶׁהִי תְּעָלָה, תְּעָלָה שֶׁתִּהְיֶה דּוֹמָה לִתְעָלַת סוּאֵץ.

"אֵיךְ תֵּלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו?״ הָאָב שׁוֹאֵל אֶת בְּנוֹ וּמַבִּיט בּוֹ בְּסַקְרָנוּת.

"כְּשֶׁאֶגְדַּל, אֲנִי מִתְכַּוֵן לִכְרוֹת תְּעָלָה בְּמֵצַר פָּנָמָה. הַתְּעָלָה הַזֹּאת תְּאַחֵד אֶת הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט עִם הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי,״ דּוֹרִי לוֹחֵשׁ, "זֶה הַחֲלוֹם שֶׁלִּי.״

"לָמָּה אַתָּה לוֹחֵשׁ?״ פָּאוּלִינָה מִתְעַנְיֶנֶת.

"כִּי אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׁמַע אוֹתִי וְיִגְנֹב מִמֶּנִּי אֶת הַחֲלוֹם שֶׁלִּי,״ דּוֹרִי עוֹנֶה, "וְלָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לְהִתְחַיֵּב לִשְׁמוֹר אוֹתוֹ בְּסוֹד.״ הוּא מַעֲבִיר אֶת מַבָּטוֹ מֵאִמּוֹ אֶל אֲחוֹתוֹ וְאֶל אָבִיו.

"אֲנִי מַבְטִיחַ לִשְׁמוֹר אֶת סוֹדְךָ,״ יַעֲקֹב הֶרְצְל אוֹמֵר.

"גַּם אֲנִי,״ זָ'אנֵט מִצְטָרֶפֶת.

"וְגַם אֲנִי,״ פָּאוּלִינָה מוֹסִיפָה וּמְחַיֶּכֶת חִיּוּךְ אוֹהֵב אֶל אָחִיהָ.