אוניות תרשיש

ישועתי

יְשׁוּעָתִי קְרוֹבָה לָבוֹא אֲבָל אֲנִי עַקְשָׁן גָּדוֹל

וְיֵשׁ לִי זְמַן שֶׁמִּתְעַמֵּר בִּי וּמַצְמִיחַ בִּי כֹּחוֹת

וְלָהּ יֵשׁ רַק סוֹדוֹת גְּדוֹלִים וְסִנְווּרִים.

מָה אֶעֱשֶׂה לָהּ וְהִנֵּה הִיא נָעָה בֵּין חַדְרֵי גּוּפִי

תּוֹפַחַת כָּךְ, לוֹקַחַת אֶת נְשִׁימָתִי –

לֹא אֶעֱשֶׂה דָּבָר.

אַנִּיחַ לָהּ לְהִתְהַפֵּךְ שָׁם וּלְקַוּוֹת,

אֶשְׂמַח בְּכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר;

יְשׁוּעָתִי קְרוֹבָה מְאֹד

לַיּוֹם שֶׁבּוֹ תַּתְחִיל לִבְעֹט.

ביקור

נִכְנַסְתָּ לֶחָלָל הַזֶּה לִפְנֵי מִסְפַּר דַּקּוֹת

וּכְבָר אַתָּה מַבְחִין בַּצֹּרֶךְ לִהְיוֹת מָהִיר:

זְמַנְּךָ וּתְקוּפָתְךָ תְּלוּיִים עַל צַוָּארְךָ

וּכְבָר בְּרוּאִים טְרִיִּים מִמְּךָ חוֹלְפִים בַּנּוֹף הַחַם.

הָיִיתָ עָף מִיָּד, אֲבָל כְּנָפֶיךָ כַּנְפֵי דֶּבֶק.

הָיִיתָ כְּבָר מַגִּיעַ, אַךְ דְּמוּתְךָ נִשְׁתַּרְבְּבָה

אֶל סְבַךְ קוּרִים סָמִיךְ וְלֹא נִרְאֶה לְעֵין הַשְּׁאָר;

הָיִיתָ מְוַתֵּר, אֲבָל רֹאשְׁךָ כְּבָר לֹא יָזוּז.

טוּרֵי הָעַמּוּדִים שֶׁבְּצִדֶּיךָ נִרְדָּמִים.

רִצְפַּת הָאֲבָנִים הָרְצוּצוֹת שֶׁמִּתַּחְתֶּיךָ

שׁוֹלַחַת גְּעָרוֹת חַדּוֹת וְאִיּוּמֵי אָסוֹן

לְזֶה אֲשֶׁר יִפֹּל, זֶה שֶׁיֶּאֱזַל כֹּחוֹ.

וְשֶׁקֶט אַיִן. רְסִיסָיו שָׁבִים וְנִגְרָסִים

בְּמַלְתְּעוֹת הַקּוֹל הַמְהַדְהֵד אֲשֶׁר מִמַּעַל.

נַסֵּה שֵׁנִית לִכְבּשׁ מַסְלוּל בִּמְהוּמַת הַשְּׁאוֹל

אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתָּ זֶה עַתָּה, לִפְנֵי מִסְפַּר דַּקּוֹת.

הָיִיתָ כְּבָר מַגִּיעַ, אַךְ כְּנָפֶיךָ כַּנְפֵי דֶּבֶק.

הָיִיתָ מְמַלֵּט אֶת נַפְשְׁךָ, אַךְ אֵין לְאָן.

חֲתֹר, אִם כֵּן, גַּלֵּה אֶת עֹנֶג שְׁרִיר הָעַקְשָׁנוּת

הַמְנוֹפֵף נוֹאָשׁ בְּקִלְלוֹתֶיךָ הַזְּהֻבּוֹת.

כְּמוֹ דָּג בְּנַחַל מְזֹהָם, צִפּוֹר בָּאֲרֻבָּה,

אַמֵּץ אֶת כִּשְׁרוֹנְךָ לִחְיוֹת וּתְהֵה כֵּיצַד

יִהְיֶה לְעֵזֶר מוּל מַה שֶּׁאוֹחֵז כְּבָר אֶת לִבְּךָ:

יָדָהּ הַצִּפָּרְנִית שֶׁל אֲדִישׁוּת יְפֵהפִיָּה.

קניון רמת־אביב, אדר תשס”ב