רגש הוא מותרות

*

אָמַרְתָּ: פִּשְׁטִי אֶת עוֹרֵךְ מֵעָלַיִךְ,

טִבְלִי בְּזַרְעִי, וְאֶשְׂנָא אוֹתָךְ בִּתְמוּרָה.

זֵכֶר גּוּפְךָ הַצּוֹלֵף מַכְאִיב לְעֵינַי

כְּמֻרְסָה.

כִּנְקִישׁוֹת עֲקֵבִים שֶׁל אִשָּׁה מְדֻמָּה

נוֹקֵשׁ הָרוּחַ בַּתְּרִיס בְּלֵילוֹת מַדִּירֵי שֵׁנָה

אַבָּא, תֵּן לִי לָלֶכֶת מִמְּךָ.

שריטה

וּבַקַּיִץ מְנִיסִים גַּלְגַּלֵּי־הָרַכֶּבֶת אָבָק גָּרוּס

מַמְרִיא כַּעֲנָנָה,

וְהַמּוּצָק הוֹפֵךְ לְנוֹזֵל וְנִשְׁטָף בָּאַסְלָה,

וְאֵינִי יוֹדַעַת הֵיכָן אַתָּה, מִתְפּוֹגֵג כְּתוֹאֲנָה.

הֲתַנִּיחַ לִי לַחְדֹּל לִפְחֹד מִפָּנֶיךָ

עֵירֹם וְעֶרְיָה?

הֲתִתֵּן לִי לִלְגֹּם כַּזַּיִת מִפִּיךָ

הַמְתֻלָּע?

הֲתִלְחַשׁ בְּאָזְנִי בְּלַיְלָה קוֹדֵחַ

שִׁיר עֶרֶשׂ מְרֻצָּף גֻּלְגְּלוֹת אַהֲבָה?

הֲתֵדַע כִּי בְּהֶסַּח הַדַּעַת שָׂרַטְתָּ בִּי

קִעְקוּעַ מְגֻנֶּה מִמְּךָ?

*

וּבְאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר כְּשֶׁבָּכִיתִי בַּכֻּרְסָא,

פָּתַחְתָּ אֶת הַדֶּלֶת, מְנוֹפֵף בְּאֶגְרוֹפְךָ.

"הַיּוֹם שָׂמִים אוֹתִי בַּבּוֹר, וְאַתְּ

תִּשְׁכְּבִי מֵעָלַי, וַאֲנִי אֲחַבֵּק אוֹתָךְ חִבּוּק קַר,

וְהֶעָפָר יְכַסֶּה אֶת שְׁנֵינוּ,

כִּי נִשְׁבַּעְתְּ שֶׁלֹּא תִּחְיִי אַחֲרַי".

וְהַכְּפוֹר לִטֵּף אֶת לֶחְיִי כִּמְנַצֵּחַ

כְּשֶׁנֶּאֱבַקְתִּי אִתְּךָ, מִתְחַנֶּנֶת עַל חַיַּי כְּכֶלֶב,

וְהֵפַרְתִּי אֶת הַנֶּדֶר, אַבָּא,

שֶׁיָּדַעְתָּ: אֲנִי הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ.