עדנה אפק פוגשת אותנו עם שירים אישיים, חשופים ומסקרנים בספר השירה שלה העצים להתפלל לא יכולים בהוצאת מוטיב ספרים. זהו ספר שירים מלא עוצמה, נוגה לעתים אך מלא במשמעויות על החיים שלנו. הוא מורכב משערים שונים ומשירים העוסקים בנבכי נפשה של המשוררת, משפחתה וילדותה. הוא מציג מציאות נושכת, מרהיבה הבנויה מפסיפס של מילים נוגעות בנפש.
עדנה אפק לא מפחדת להתעמת עם המוות, עם חולשות ושתיקות, פחדים ומילים ריקות שלא מובילות לשום מקום. יש בשירים שלה אמת השזורה לכל אורכם, מי שקורא בהם יתקשה להתעלם מכך ובכל שורה אפשר למצוא מספר משמעויות ומספר רבדים נסתרים.
שָׁנִים לֹא הוֹלְכוֹת וְשָׁנִים לֹא בָּאוֹת.
רַק אֲנִי בָּאָה בַּשָּׁנִים אוֹרְחַת הַזִּכְרוֹנוֹת עוֹבֶרֶת מֵחוֹל וְשֶׁלֶג סֻמְּאָה.
פַּעֲמוֹנִים מְדֻבָּשִׁים מְצַלְצְלִים בַּנַּיָּדִים אַךְ תּוּגָתִי יוֹדַעַת רַק חוּגָה לַזְּמַן יֵשׁ זְמַן לִי אֵין. כָּךְ מְהַרְהֶרֶת לָהּ שְׁנָתִי.
עדנה אפק, ילידת חיפה, מרצה וחוקרת בתחומי השפה והספרות. פרסמה שירים וסיפורים פרי עטה בכתבי עת ובאנתולוגיות, בעברית ובאנגלית. מספריה: אבא קיפל את הים (2017), משהו היה חסר (2017), שירים (1981), מערכות מלים בסיפורת: עיונים בסגנונו של ש"י עגנון (1981).
הספר יצא בהוצא מוטיב.
