הכל יכול לקרות

טיוטה לפגישה שנייה

 

שלום, אני מיטל ואני     לגבי הפגישה הקודמת, אני לא כל כך יודעת

מאיפה להתחיל    זה היה כאילו מישהו תלש את הפלורוסנט מהקיר

והצמיד לי אותו לראש    בדרך כלל אני בן אדם של מילים

כאילו הורידו לי את המכנסיים באמצע הרחוב

הדברים שאמרתם באמת הותירו בי רושם גדול

אחר כך כשהלכתי הביתה [בסוגריים, כווידוי] לא עצרתי פעם אחת

ישר למיטה.

 

האמת שעד שלא נכנסתי עכשיו בדלת בכלל לא ידעתי אם אני אחזור

בהתחלה חשבתי שלא באמת מגיע לי [מירכאות בידיים] להיות כאן

כלומר גם אני הגעתי למצבים לא נעימים [חיוך] אבל לא עד כדי כך

וכבר שבועיים אני בשליטה אבל אחר כך הבנתי שזה לא העניין –

זה [מירכאות בידיים + פאוזה] לא העניין.

 

העניין הוא  אולי העניין הוא אני מרגישה שהעניין הוא שמי שכאן רוצה

לחיות להיות כאן או לפחות מאמין שהחיים שלו יכולים להיות יותר

טובים, אפשריים ואני לא בטוחה שאני יכולה לומר אותו דבר על עצמי

שאני רוצה וכו' ואולי זה לא בסדר לומר את זה בפורום הזה

כאילו רק מי שלא אכל מספיק חרא [להשתמש במילים האלה]

יכול לומר דבר כזה     ודווקא נדמה לי שכן עברתי מספיק בשביל לדעת

שהחיים כן הורידו אותי על הברכיים אבל אני לא לגמרי בטוחה

 

אולי זאת בעיה של כנות [בלי סימן שאלה, כעובדה], של התכוונות

שאני לא באמת מאמינה לעצמי, שכל דבר אני רואה כפול.

ירדתי במדרגות וכל מה ששמעתי זה את מרמה את מרמה את מרמה

את לא באמת רוצה

 

והאמת היא שבכל פעם שאני קצת יכולה להרים את הראש אני שוב

מותחת את הגבול

ואני לא יודעת

מה עוד צריך

בשביל

להוריד אותי לגמרי [דגש על לגמרי] על הברכיים

 

אם יש בכלל לגמרי [מירכאות על לגמרי]

 

אולי לא לכל דבר בעולם יש קרקעית

 

מבלי לעשות מהברכיים סימפוזיון

 

ומה שחוה סיפרה [להסתכל על חוה], את כמעט פי שלוש ממני בגיל

 

בקיצור אני לא יודעת מה אני עושה פה

לא בטוחה שיש לי מה שצריך אפילו בשביל להתחיל

אבל אני מפחדת שהחיים פשוט יעברו

ככה [חיוך]      אז אם זה בסדר [עיניים ברצפה]

אני בכל זאת רוצה להישאר, לפחות היום

לתת לזה הזדמנות צ'אנס.

מכתב ללשכה

אֵיךְ זֶה קָרָה לִי אִמָּא

אֵיךְ זֶה קָרָה

 

מָתַי אַתְּ חוֹזֶרֶת?

בִּתְחוּם הָאַחְרָיוּת שֶׁל מִי אֲנִי מְצוּיָה?

 

הָרָשֻׁיּוֹת הֵן רַבּוֹת

הַלְּבָבוֹת קָשִׁים

 

אֵין אַף אֶחָד בַּמִּשְׂרָד אִמָּא

 

לָקְחוּ אֶת חֲפָצַי

קָשְׁרוּ אֶת עֵינַי, שָׁלְחוּ אוֹתִי אֶל סוֹף הַתּוֹר

הַכֶּלֶב הַחֵרֵשׁ הִתְעַיֵּף וּמֵת

 

לֹא יָכֹלְתִּי לִקְבֹּר אוֹתוֹ אִמָּא

 

אֵין לִי חָבֵר אֶחָד בָּעוֹלָם

לְאָן שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת אֲנָשִׁים כְּמוֹ הַיָּם

נִבְקָעִים לִשְׁנַיִם

הַזְּמַן יָצַק בִּי רַק טִיט וְשִׂנְאָה

עָשָׂה מִמֶּנִּי נֶפֶשׁ־חַבָּלָה

 

וְאֵין לִי אַהֲבָה

אִמָּא

כָּל בַּיִת שֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת אֵלָיו הוֹפֵךְ לְבוֹר

הָיִית צוֹחֶקֶת

אֵיךְ עָשִׂיתִי מֵהַלֵּב מָנִיפֶסְט שֶׁל צַעַר וְחֹר

 

יֵשׁ לִי לֵב קָטָן אִמָּא

 

אֵיךְ זֶה קָרָה

אֲנִי בַּת שְׁלֹשִים

וְאֵין לִי בִּטְחוֹנוֹת

אֲנִי עֲדַיִן מְגַמְגֶּמֶת אֶת שְׁמִי

מְחַפְּשִׂים אוֹתִי בָּרְשׁוּמוֹת

הַשֵּׁם שֶׁלִּי לֹא מוֹפִיעַ

אֲנִי מְעַכֶּבֶת אֶת מִי שֶׁאַחֲרַי

 

אֵין לִי סֵדֶר יוֹם אִמָּא

וַאֲנִי לֹא מְאַוְרֶרֶת אֶת הַבַּיִת

אֶצְלִי הַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִים

אֲנִי הַשְּׁכֵנָה מִלְמַעְלָה

 

וְאַל תִּשְׁאֲלִי אִמָּא

עֲדַיִן לֹא גָּמַרְתִּי עִם כְּתַב הָאַשְׁמָה

אֶת הָאַשְׁמָה שֶׁלִּי אֲנִי מְסַמֶּנֶת בַּגּוּף

אֶת הָאַשְׁמָה שֶׁלָּךְ אֲנִי מְסַמֶּנֶת בַּגּוּף

שֶׁלִּי

 

מַה תַּעֲשִׂי אִמָּא

תַּגִּידִי שֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת אִם אֲנִי לֹא מַפְסִיקָה?

 

הַתַּפּוּחַ לֹא נָפַל רָחוֹק מֵהָעֵץ. אֲנִי מַכִּירָה אֶת הַסְּקְרִיפְּט. הַדֶּלֶת נְעוּלָה.

יער הסלון

1

אִמִּי מִתְעוֹרֶרֶת

 

קָם הָעוֹלָם

 

 

2

חוֹלֵף אָבִי בַּמִּסְדְּרוֹן

קָשׁוּר לַכֶּלֶב בִּרְצוּעָה

 

וְאַחַי קְרוֹבִים, נְעוּלִים בְּחַדְרָם

 

יוֹנָה

יוֹנָה נִכְנְסָה לַבַּיִת

וְעָפָה.

 

 

3

בֶּרֶז נִפְתַּח

שִׁקְשׁוּק סִירִים בַּמְּגֵרָה

 

כָּל צְלִיל מְבַשֵּׂר אֶת תְּחִיַּת הַמֵּתִים בַּחֲדָרָיו הַמּוּאָרִים שֶׁל הַבַּיִת.

 

 

4

מִי שָׁם בַּטֶּלֶפוֹן?

יֵשׁ לָכֶן אוֹתוֹ קוֹל

 

לִשְׁתֹּק לִשְׁתֹּק, אוֹמֵר לִי לִבִּי

שֶׁנִּשָּׁאֵר כָּךְ וּלְעוֹלָם לֹא נִתְפַּצֵּל.

 

 

5

שֻׁלְחַן הָאֹכֶל:

עֲנָק פּוֹרֵשׂ אֶת יָדוֹ.

 

 

6

יוֹצֵא אָחִי מֵחַדְרוֹ

הוֹלֵךְ בְּמַעֲגָלִים

 

בְּחֹר הַמַּנְעוּל

עַל קְצֵה הַמִּטָּה אֲחוֹתִי וְחַבְרוֹתֶיהָ

וְהֵן צוֹחֲקוֹת.

 

 

7

בְּזוֹ הַדֶּלֶת יָבוֹא

בַּיִת

בְּזֶה הַבַּיִת יָבוֹא

מִסְדְּרוֹן

בְּזֶה מִסְדְּרוֹן אֶעֱשֶׂה אֶת יָמַי וְאֶתְהַלֵּךְ כָּל כֻּלִּי

טָעוּת וְעֶרְגָּה.

 

 

8

דֶּלֶת נִפְתַּחַת

רָץ הַכֶּלֶב אֶל אִמִּי

וְאָבִי

מְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ.

 

 

9

חֲמִשָּׁה בַּשֻּׁלְחָן

 

אָח יָקָר, אַל תִּפְרֹש אֶל הַחֶדֶר

לִבְּךָ לְבַדּוֹ לֹא אָמוּן עַל הַמַּקְבִּיל.

 

 

10

לַיְלָה

 

שֶׁקֶט בַּמִּטְבָּח

 

קָרַחַת יַעַר הַסָּלוֹן