כמה אנשים תהיה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כמה אנשים תהיה

כמה אנשים תהיה

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: יוני 2023
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 124 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 59 דק'

עמוס נוי

עמוס נוי הוא דוקטור לפולקלור ותרבות עממית. ספרו עדים או מומחים על אינטליגנציה יהודית-מזרחית בירושלים בתחילת המאה ה-20 יצא ב-2017 בהוצאת רסלינג. ספרו שלום לאדון העורב, זוכה פרס שרת התרבות לספרי ביכורים בתחום השירה, יצא בהוצאת עולם חדש ב-2018. בעל תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני במדעי המחשב. עבד כחוקר ומפתח בחברות הייטק.    

תקציר

בכמה אנשים תהיה, ספר שיריו השלישי, מתבלט כשרונו המיוחד של עמוס נוי לחבר בין קצוות ולשלב בין ניגודים - בין לב חשוף לשכל חד וחותך; בין תחושה זוהרת של פלא או נס לפיכחון אכזרי; בין כתיבה אישית ומופנמת עד כאב לכתיבה אוניברסלית שתוקפה מהדהד בעולם כולו; בין רצינות להומור נטול רסן; ובין רגשות קשים, מתפרצים ואפילו פראיים, לתבניות לשוניות ומוזיקליות מעוצבות וענוגות להפליא.

נוי יודע לנוע באותו שיר מצער לכעס, ומכעס לחמלה, ומחמלה לשמחה, ומשמחה לייאוש, ומייאוש לתקווה. הוא כותב בלדות קצביות שמזכירות ביופיין את שירת המופת של העבר לצד שירים פוליטיים נוקבים ומעמיקים, ושירי נונסנס פרועים לצד יצירות סוריאליסטיות מהפנטות. והוא יודע להיאחז במסורות כמעט אבודות – של השירה היידית, למשל, אך גם של השירה הערבית או התפילה העברית – כדי להעניק להן הווה חי ובועט.

אלי הירש

זהו ספר השירים השלישי של עמוס נוי. ספר השירים הראשון שלו, שלום לאדון העורב (עולם חדש 2018), זכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים. ספרו השני, קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר (עולם חדש 2021), זכה בפרס חיים גורי לשירה לשנת 2022.

נוי הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה, תואר שני במדעי המחשב, ודוקטורט במדעי הרוח במסגרת התוכנית לפולקלור ותרבות עממית. הוא היה עורך מוסף התרבות של העיתון כל העיר, ובעל טור בעיתונים כל העיר, העיר והעין השביעית. כותב על ספרים ותרבות בעיתונים ובאתרים שונים, ופרסם שירים ותרגומים בכתבי עת, ביניהם הו! ומאזניים, ובמוספי הספרות של הארץ וידיעות אחרונות.

עמוס נוי נולד בבני ברק ומתגורר בירושלים. נשוי ואב לשלושה.

פרק ראשון

בראשית היה הדבר

הדבר

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר. וְהַדָּבָר דִּבֵּר. וְהַדָּבָר אָמַר:

אֲנִי הַדָּבָר. וּלְפָנַי לֹא הָיָה דָּבָר. וְכֵיוָן

שֶׁדִּבֵּר עַל עַצְמוֹ בִּלְשׁוֹן עָבָר נִבְרָא הַזְּמַן.

וְעָמַדְתִּי בְּתוֹךְ הַזְּמַן וְיָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי אָפֵס כּוֹחוֹת

כְּשֶׁאֲנִי מְסֻמָּן בְּכֻתֹּנֶת שֶׁל דָּם. וּבָאָה אָחוֹת

בְּחָלוּק לָבָן וְהִנִּיחָה אוֹתִי עַל חֲזֵה אִמִּי וְאִמִּי

כִּסְּתָה אֶת עֵינַי בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת שֶׁלֹּא אֶרְאֶה

בְּצַעַר הָעוֹלָם. וּמֵאֵלָיו מוּבָן

שֶׁהָעוֹרְבִים כֻּלָּם נָתְנוּ אָז אֶת קוֹלָם

בִּבְכִי עַל גַּג בֵּית הַיּוֹלְדוֹת. וּשְׁמֵי הַחֹרֶף

עָנוּ כְּנֶגְדָּם: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אָדָם.

וְכָל הַשְּׁאָר גָּלוּי וְנֶעֱלָם

בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר. וּבְסֵפֶר הַיָּשָׁר נִרְשַׁם:

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר. וְהַדָּבָר נֶאֱלַם

סיפורי המקרא לילד

אָחִי אַתָּה זוֹכֵר כְּשֶׁהָיִינוּ יַם סוּף

וְסַבָּא מֹשֶׁה קָרַע אוֹתָנוּ לִגְזָרִים

בְּמַקֵּל הַזְּקֵנִים הַמְּפֹאָר שֶׁלּוֹ

כְּשֶׁהִתְחַבֵּאנוּ מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן

וְהִבְהַלְנוּ אוֹתוֹ בִּגְנִיחוֹת שֶׁל רוּחוֹת רְפָאִים?

 

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהָיִינוּ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים

וְהַמְּרַגְּלִים שֶׁתָּמִיד בָּלְשׁוּ אַחֲרֵינוּ

נָשְׂאוּ אוֹתָנוּ עַל מוֹט לְעֵין־כֹּל וְהָיִינוּ לְקֶלֶס

וְהַדְּבַשׁ שֶׁלָּנוּ נִגַּר וְשִׂרְטֵט נָתִיב

שֶׁל דִּמְעוֹת יְלָדִים עַל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת?

 

וּבַסּוֹף כְּשֶׁהָיִינוּ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ

וְקָרַסְנוּ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל לְקוֹל מִצְהָלוֹת

לֹא נִשְׁאֲרָה מֵאִתָּנוּ אֶבֶן עַל אֶבֶן

וְאוֹתִי קִלְּלוּ בִּבְכוֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה

וּלְךָ יָרַד דָּם מֵהָאַף

כְּמוֹ תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי?

מר נוי הולך לאכול

פַּעַם הִתְקַשַּׁרְתִּי לְמִסְעָדָה אַחַת

וְהִזְמַנְתִּי שֻׁלְחָן לִרְבִיעִי בָּעֶרֶב

עַל שֵׁם עָמוֹס נוֹי.

וְהַקּוֹל הָאָדִיב בַּצַּד הַשֵּׁנִי שָׁאַל:

כַּמָּה אֲנָשִׁים תִּהְיֶה

בְּיוֹם רְבִיעִי בָּעֶרֶב, מַר נוֹי?

בּוּם!

 

אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לָדַעַת עַכְשָׁו

כַּמָּה אֲנָשִׁים אֶהְיֶה

בְּיוֹם רְבִיעִי בָּעֶרֶב, מַר נוֹי?

בּוּם!

 

אוֹ כַּמָּה אֲנָשִׁים הָיִיתִי

בְּיוֹם רְבִיעִי שֶׁעָבַר,

אוֹ כַּמָּה אֲנָשִׁים אֲנִי

בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ, מַר נוֹי?

בּוּם!

 

וְכַמָּה אֲנָשִׁים הָיִיתִי

בַּחַיִּים הָאֵלֶּה בִּכְלָל,

וְכַמָּה אֲנָשִׁים בִּכְלָל

לֹא הָיִיתִי, אוֹ אִם

הָיִיתִי בִּכְלָל, מַר נוֹי?

בּוּם בּוּם!

עמוס נוי

עמוס נוי הוא דוקטור לפולקלור ותרבות עממית. ספרו עדים או מומחים על אינטליגנציה יהודית-מזרחית בירושלים בתחילת המאה ה-20 יצא ב-2017 בהוצאת רסלינג. ספרו שלום לאדון העורב, זוכה פרס שרת התרבות לספרי ביכורים בתחום השירה, יצא בהוצאת עולם חדש ב-2018. בעל תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני במדעי המחשב. עבד כחוקר ומפתח בחברות הייטק.    

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: יוני 2023
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 124 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 59 דק'
כמה אנשים תהיה עמוס נוי

בראשית היה הדבר

הדבר

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר. וְהַדָּבָר דִּבֵּר. וְהַדָּבָר אָמַר:

אֲנִי הַדָּבָר. וּלְפָנַי לֹא הָיָה דָּבָר. וְכֵיוָן

שֶׁדִּבֵּר עַל עַצְמוֹ בִּלְשׁוֹן עָבָר נִבְרָא הַזְּמַן.

וְעָמַדְתִּי בְּתוֹךְ הַזְּמַן וְיָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי אָפֵס כּוֹחוֹת

כְּשֶׁאֲנִי מְסֻמָּן בְּכֻתֹּנֶת שֶׁל דָּם. וּבָאָה אָחוֹת

בְּחָלוּק לָבָן וְהִנִּיחָה אוֹתִי עַל חֲזֵה אִמִּי וְאִמִּי

כִּסְּתָה אֶת עֵינַי בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת שֶׁלֹּא אֶרְאֶה

בְּצַעַר הָעוֹלָם. וּמֵאֵלָיו מוּבָן

שֶׁהָעוֹרְבִים כֻּלָּם נָתְנוּ אָז אֶת קוֹלָם

בִּבְכִי עַל גַּג בֵּית הַיּוֹלְדוֹת. וּשְׁמֵי הַחֹרֶף

עָנוּ כְּנֶגְדָּם: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אָדָם.

וְכָל הַשְּׁאָר גָּלוּי וְנֶעֱלָם

בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר. וּבְסֵפֶר הַיָּשָׁר נִרְשַׁם:

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר. וְהַדָּבָר נֶאֱלַם

סיפורי המקרא לילד

אָחִי אַתָּה זוֹכֵר כְּשֶׁהָיִינוּ יַם סוּף

וְסַבָּא מֹשֶׁה קָרַע אוֹתָנוּ לִגְזָרִים

בְּמַקֵּל הַזְּקֵנִים הַמְּפֹאָר שֶׁלּוֹ

כְּשֶׁהִתְחַבֵּאנוּ מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן

וְהִבְהַלְנוּ אוֹתוֹ בִּגְנִיחוֹת שֶׁל רוּחוֹת רְפָאִים?

 

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהָיִינוּ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים

וְהַמְּרַגְּלִים שֶׁתָּמִיד בָּלְשׁוּ אַחֲרֵינוּ

נָשְׂאוּ אוֹתָנוּ עַל מוֹט לְעֵין־כֹּל וְהָיִינוּ לְקֶלֶס

וְהַדְּבַשׁ שֶׁלָּנוּ נִגַּר וְשִׂרְטֵט נָתִיב

שֶׁל דִּמְעוֹת יְלָדִים עַל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת?

 

וּבַסּוֹף כְּשֶׁהָיִינוּ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ

וְקָרַסְנוּ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל לְקוֹל מִצְהָלוֹת

לֹא נִשְׁאֲרָה מֵאִתָּנוּ אֶבֶן עַל אֶבֶן

וְאוֹתִי קִלְּלוּ בִּבְכוֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה

וּלְךָ יָרַד דָּם מֵהָאַף

כְּמוֹ תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי?

מר נוי הולך לאכול

פַּעַם הִתְקַשַּׁרְתִּי לְמִסְעָדָה אַחַת

וְהִזְמַנְתִּי שֻׁלְחָן לִרְבִיעִי בָּעֶרֶב

עַל שֵׁם עָמוֹס נוֹי.

וְהַקּוֹל הָאָדִיב בַּצַּד הַשֵּׁנִי שָׁאַל:

כַּמָּה אֲנָשִׁים תִּהְיֶה

בְּיוֹם רְבִיעִי בָּעֶרֶב, מַר נוֹי?

בּוּם!

 

אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לָדַעַת עַכְשָׁו

כַּמָּה אֲנָשִׁים אֶהְיֶה

בְּיוֹם רְבִיעִי בָּעֶרֶב, מַר נוֹי?

בּוּם!

 

אוֹ כַּמָּה אֲנָשִׁים הָיִיתִי

בְּיוֹם רְבִיעִי שֶׁעָבַר,

אוֹ כַּמָּה אֲנָשִׁים אֲנִי

בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ, מַר נוֹי?

בּוּם!

 

וְכַמָּה אֲנָשִׁים הָיִיתִי

בַּחַיִּים הָאֵלֶּה בִּכְלָל,

וְכַמָּה אֲנָשִׁים בִּכְלָל

לֹא הָיִיתִי, אוֹ אִם

הָיִיתִי בִּכְלָל, מַר נוֹי?

בּוּם בּוּם!