א.
הלילה ירד והחשיכה הזכירה לי את ליבי השבור.
אני רוצה לספר לכם על זה, ואל תנחמו אותי ש"אין דבר יותר שלם מלב שבור", שיזדיין נחמן מברסלב.
המאהבת שלי עזבה אותי.
תגידו: "מאהבת באה, מאהבת הולכת. תבוא אחרת"...
אבל מה אתם מבינים בלב שבור?... מה אתם יודעים על המאהבת שלי? אני נזכר בצחוקה, שלא אשמע יותר בחיי. איך היה ליבי מתרונן כשצחקה. ואיך ידעה לאהוב אותי בעדינות אבל גם בפראות. ואיך ואיך...
כלב נובֵחַ
אינו נושֶאַח
דמעה צלולה
על המיטה
הציקדה מצָקֶדֶת
המאהבת עוזֶבֶת
דוגני לואו 1154(?) - 1155.5
הנה אני מתחכם בהָייקוּ, משום שאינני יכול לעמוד מול השבר של חיי, המאהבת שלי זרקה אותי בלי התראה, בלי הסבר, פשוט קמה והלכה בלי לומר מילה, בלי להשאיר מכתב. כך קורה כשהאהבה מתפוגגת, אין טעם במילים. פלסטר על דיכאון.
המלצרית ב"נחמה וחצי" חייכה חצי חיוך כשהגישה לי את התפריט. יש לה קעקוע על קיבורת הזרוע, לא הצלחתי לראות מה כתוב, אבל היה שם גם איור של פרפר.
פַּרְפַּר, פַּרְפַּר,
פֶּרַח חָי,
רֶד-נָא מַהֵר,
שֵׁב עָלַי.
בירה עמיקתא. חצי ליטר.
המשך העלילה בסיפור המלא
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
