היינו כחולמים

הקדמה למסע בזמן

״מי שמסוגל לחלום, מסוגל גם לבצע״

וולט דיסני

אין מי שאינו חולם. גם עיוורים חולמים. יש חלומות שהעיוורים חווים בהם חוויה ויזואלית כמו אדם שרואה (Seeing dreams), ויש חלומות דיאגנוסטיים (Diagnostic dreams) שמשקפים את החוויות שלהם כעיוורים לצד אמונות וסמלים נוספים. מחקרים מראים כי בחלומות עיוורים חשים מעודדים וחופשיים, והללו מסייעים ביצירת האינטגרציה בין החלום החזותי למציאות העיוורת.

בשנים האחרונות התברר שגם החיות חולקות עם בני האדם את חוויית החלומות. במחקרים שונים הצליחו חוקרים להוכיח כי גם קופים, חתולים וכלבים חולמים, כאשר בדומה לבני האדם גם לחיות יש תזוזה מהירה של העיניים. ד"ר סטנלי קורן מאוניברסיטת קולומביה סבור כי תופעת החלומות היא רוחבית ביחס ליונקים, אך ניתן להבחין בין האיכויות השונות של החלום. חוקרים מעריכים כי שינת החלום מתקיימת אצל כל היונקים היבשתיים כבר מראשית הופעתם על פני כדור הארץ, כלומר לפני 150 מיליון שנה בערך.

במשך כמעט שליש מהחיים שלנו אנחנו ישנים, וחלק לא מבוטל מהשינה שלנו מוקדש לחלום. לפי חישוב שעשה טנזין ונגגיאל רינפוש בספרו "The Tibetan Yogas of Dream and Sleep", יוצא שכל אחד ואחת מאיתנו מעביר בין 25 ל-33 שנים בחלומות (!). האם חשבתם פעם כמה זמן מהחיים, שבו אתם רוצים להגשים כמה שיותר, מושקע בחלומות?

אז כמה חלומות אנחנו חולמים במהלך חיינו? חישוב גס שערך הפסיכולוג הבריטי ויסמן מעלה כי האדם המודרני הממוצע חולם קרוב ל-110 אלף חלומות, 85 אלף מהם משלב הנערות ועד הזִקנה. הספק מרשים, למרות היעדר הפופולריות שאנחנו מייחסים לחלום, והשכחה בכל בוקר מחדש את חלומות ליל אמש.

החלום צובר תאוצה ברחבי העולם. מעבדות שינה וחקר חלומות מוקמות כמעט בכל עיר, ומאמר אשר פורסם בניו יורק טיימס בשנת 2017 העלה כי אנשים ברחבי העולם מוציאים יותר מ-50 מיליארד דולר בשנה על אמצעי סיוע לשינה וחלומות. חולמים רבים בוחרים לספר את חלומותיהם, לראות בהם מודל והשראה ולשתף אחרים. הפסיכולוגים אדם שניידר וויליאם דומהוף הקימו "בנק חלומות" (באתר https://www.dreambank.net/), אשר נאספו בו יותר מ-20 אלף חלומות, והציגו מגוון אפשרויות לניתוח החלומות ואיתור חלומות זהים. במרחבי המרשתת קיימים אתרים נוספים שבהם בוחרים אנשים לשתף את חלומותיהם, דוגמת Dreamboard ו-DreamsCloud. החלומות חזרו, כבימי קדם, להיות בקדמת הבמה.

אחד הדברים המעניינים הוא שכולנו חולמים. כן, זהו חתיכת אתגר כאשר מביאים בחשבון את העובדה שהתוכן שעליו אנחנו חולמים שונה מאדם לאדם, ממקום למקום, מתקופה לתקופה. למרות זאת, כולנו רואים מעין 'סרט' מדי לילה, המושפע באופן ישיר או עקיף מהמודע, תת המודע ומהחוויות שצברנו, לטוב ולרע, במהלך חיינו. שימו חגורות, כי המסע אל עבר החלומות מתחיל כמו תמיד בהתחלה.

פרק א

על ההיסטוריה והתרבות של החלומות 

"האמן בחלומות כי בהם מסתתרת דלתו של הנצח"
ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן

ההיסטוריה של החלומות

אנחנו אף פעם לא מפסיקים לחלום. המעבר משלב העֵרוּת לשינה, מהממשות לדמיון, תמיד מלווה בעמימות מסוימת. המעבר הזה, לצד הדמיון שבין השינה לבין המוות, העסיק את האנושות משחר ההיסטוריה. חכמים ומלומדים, מנהיגי שבטים וכוהני דת עסקו בניסיון לפענח את החלומות ולהעניק להם משקל, משמעות ורלוונטיות לחיים. ישנם כאלו שראו בחלומות פלטפורמה ייחודית לתקשורת עם המתים. אחרים ראו בחלומות גשר לעולמות רוחניים ייחודיים. שבטים התאגדו סביב חולמים כריזמטיים, ודתות ואמונות רבות נבנו על גבי החלומות.

המסע ההיסטורי שלנו מתחיל לפני יותר מאלפיים וחמש מאות שנים. הממצא ההיסטורי הקדום שיש לנו במה שנוגע לחלומות הוא בעצם הספרייה המלכותית של אשורבניפל (631-669 לפנה"ס), מלכהּ האחרון של האימפריה האשורית. במהלך חפירות בנינווה בירת אשור (תל קוינגיק, המצוי בשטח עיראק), גילו הארכאולוג הבריטי אוסטן הנרי לייארד וצוותו אוצר של ממש. במסגרת החפירות נחשפה ספרייה עם כתובות מלכותיות, כרונולוגיות, טקסטים דתיים ומיתולוגיים, חוזים, מענקים ותקנות מלכותיים, מכתבים מלכותיים, שליש מחוקי חמורבי ומגוון מסמכים מנהליים.

נוסף על כך, נמצאו שם ספרים ורישומים של חלומות שונים, ובהם גם ספר החלומות האישי של המלך האשורי, אשר שימשו את ארטמידורוס בן המאה השנייה בחיבורו את הספר "ארטמידורוס דאלדיאנוס" (Oneirocritica = "פירוש החלומות"). ספר זה מחלק את החלומות לכאלה שבהם יש מסר ברור, ולחלומות שבהם מופיעים סמלים שאותם צריך לפרש. במובנים מסוימים, ארטמידורוס יצר את המשוואה שעולם הפסיכולוגיה יבין יותר מאלף וחמש מאות שנה לאחר מכן.

לא רק היסטוריה אפשר ללמוד מהממצאים העתיקים. לפי האנתרופולוגים אדוארד טיילור וג'יימס פרייזר, ניתן לראות בחלומות הכתובים לא רק סמל והד היסטורי למה שהתרחש בעבר, אלא גם התפתחות במהלך השנים של החשיבה הדתית בכל הנוגע לקיומו של האל והקשר שלו עם בני האדם. רישום החלומות ותיאורי האל, יכולים ללמד אותנו איך דמיינו את אלוהים מאמינים רבים במשך אלפי שנים. שיתוף החלומות והתקדמות התיאורים של אלוהים המחישו את אופן תפיסתו של אלוהים על ידי בני האדם, וגרמו להופעותיו בחלומות להיות משוכללים ומתקדמים יותר במהלך ההיסטוריה.

למרות הדמיון בין החלומות והחולמים, ניתן לראות בהיסטוריה צירים מקבילים של תרבויות עתיקות, שבהן החלומות קיבלו ממדים נוספים. על מנת להבין טוב יותר את החלומות שלנו נצטרך לנדוד אחורה בזמן, אל עבר תרבויות עתיקות שבחרו לחלום ולהסתכל על החלומות באופן שונה מהאופן שבו אנחנו מסתכלים עליהם היום. מצד שני, מי יודע מי צודק באמת בכל הנוגע לחלום?

חלומות בתרבויות האינדיאניות

בתרבות המזרח בכלל ובשבטים האינדיאניים בפרט, ראו בחלום צוהר ייחודי לשורש ההוויה שניתן לחזות אותו בחושים האנושיים. היכולת של האדם לחלום חלומות, לראות דברים שאינם בהכרח קיימים במציאות, נתפסו כמעין גשר בין העולם הזה לעולמות אחרים. ממילא, החולמים בעלי החלומות המפותחים ומפענחי החלומות קיבלו כוח רב וזכו להילה מיסטית תוך שימוש ביכולתם לייעץ באתגרי החיים השונים.

במרחב החלומות, אין הגבלה ביחס לדמויות הרוחניות שעליהן ניתן לחלום. בהיעדר הגבלה של זמן ומקום וכאשר גבולות הדמיון פרוצים, ניתנת לכל אחד ואחת האפשרות לתקשר עם אלים, רוחות ונפטרים, ובאמצעותם להיטיב את החיים, את החוויה ואת הדרך שבה יש להתנהל. ההצלחה בפיצוח צפונות העתיד העלתה על נס את אותם חולמים והעניקה להם כוח רב בשבטים השונים של האינדיאנים.

כאן כדאי לציין, כי במקום שבו ניתן כוח לחלום, ממילא הציות לחלומות היה לא פעם "באופן עיוור". כלומר מרגע שבו מייחסים חשיבות לחלום, אלמנט האקראיות של החלום או החולם מאבד לרוב ממשקלו. כל חלום נחשב, גם אם מדובר בחלום סתמי, חסר משמעות וללא פענוח. בטקסי חניכה קדמונים נדרש הנער בטרם הפיכתו לגבר בשבט להתמודד עם מספר אתגרים. מלבד האתגרים הגופניים אשר באו לידי ביטוי בשרידות ובמלחמות עם חיות, נדרשו הנערים לספר על אתגרים רוחניים דוגמת חיזיון או חלום משמעותי. אף על פי שנוח לנו לחשוב על זה כמשהו מרוחק וישן, רבים מהאלמנטים המיסטיים עדיין נמצאים בתצורה כזו או אחרת כפי שתראו בפרקים הבאים.

לוכדי חלומות אנושיים וחפציים

אם החלומות הם גשר ומעבר חופשי בין עולם הרוחות לעולם הזה, הרי שנדרשים פקחים ובקרים שיעמדו ב"גבול" הזה. ואכן, בתרבויות שבטיות דוגמת האינדיאנים שימשו אנשים בתפקידים רשמיים כלוכדי חלומות, כאשר מטרתם לסנן חלומות רעים או למלט את החולם מהסיוטים האופפים אותו. מלבד שומר אנושי, שכל אחד רצה לצידו, במקרים מסוימים החלו להתפתח אמצעי שמירה וכלים להתמודד עם אותם חלומות.

תופעה מפורסמת הגיעה אלינו משבט האוג'יבווה ואומצה לאחר מכן על ידי עמים רבים באמצעות קשרי נישואים ומסחר עם האוג'יבווה. כמו כל דבר טוב, גם כאן הסיפור מתחיל באגדה עתיקה על מקורו של לוכד החלומות. לפי האגדה, אשת עכביש בשם אסיביקאשי טיפלה בילדים ובאנשים על האדמה. אנשי האוג'יבווה נפוצו לכל קצוות אמריקה ולאסיביקאשי נהיה קשה להגיע לילדים. לכן האימהות והסבתות טוו קורי עכביש קסומים לילדים מחישוקי עץ ערבה וגידים או חוטים עשויים מצמחים. לוכדי החלומות סיננו את החלומות הרעים ונתנו רק למחשבות טובות להיכנס לשכל. כשהשמש הייתה עולה, החלומות הרעים היו פשוט נעלמים. עד כאן האגדה העתיקה.

על פי המסורת, האוג'יבווה בונים לוכדי חלומות באמצעות קשירת גידים בצורת קורים סביב מסגרת בצורת דמעה או חישוק מעגלי, באופן שדומה לטוויית נעלי שלג. לוכד החלומות נתלה מעל המיטה ומשמש קמע ושומר רוחני להגנה על אנשים ישנים, בדרך כלל ילדים, הפגיעים מעצם טבעם מסיוטים וחלומות רעים. האוג'יבווה מאמינים שלוכד החלומות משנה את החלומות של האדם, כאשר רק חלומות טובים יורשו לעבור את המסנן לעומת הרעים אשר נשארים במסנן.

איך זה מתבצע מבחינה פרקטית? להלן פירוט קצר על מבנה לוכד החלומות: הנוצות המחוברות לתחתית החישוק משמשות כסולמות לספיגת חלומות טובים, והחרוזים בתחתית משויכים לסיפורים מסורתיים שונים. יש שבטים המזהים את לוכד החלומות עם העכביש, בעוד אחרים רואים בחלומות הטובים כאלה שלא עברו דרך קורי העכביש. מספר הנקודות ברשת הוא בדרך כלל 13, מה שמסמל את 13 השלבים של הירח. שמונה נקודות מקושרות לאשת העכביש, שבע נקודות מקושרות עם שבע הנבואות, נשר הוא שש נקודות והכוכב מחזיק בחמש נקודות. הטבעת של לוכד החלומות מייצגת את השמש והמעגל מזוהה עם החיים.

כשנוצה נופלת מלוכד החלומות, החלומות הרעים ייעלמו, ערובה לכך שהחלומות הטובים יתגשמו. אם תולים לוכד חלומות מעל המיטה, החלומות מתגשמים. בדרך זו לוכד החלומות מגן על האדם הישן ומביא לו חלומות טובים. נוצות הן גם סמל האהבה וההגנה של האם.

האינדיאנים לא לבד. בפפואה ניו גינאה ישנם קרוב לשמונה מאות שבטים (!) שהשתמרו מהעת העתיקה. עד היום חלק לא מבוטל מהשבטים ממשיכים בתרבויות ובמנהגים שלהם, כאשר חלקם עדיין משמרים את הקניבליזם ואוכלים אנשים לארוחת ערב. מחקרים שנערכו על בני המקאו, שהסכימו להיחשף לחוקרים מודרניים, חשפו כמה משמעות וכבוד רוחשים אותם שבטים לחלום. החלום נתפס בעיניהם כהזדמנות להביט בנפש המשוחררת של האדם לצד גישה לממלכה של ידע וכוח. שיחות על חלומות נערכות עד היום בשבטים השונים סביב המדורה, תוך ציפייה להתממשותם או בקשה לסיוע בפתרונם. אין ספק שחלק מהטקסים של אותם שבטים מופיעים גם במדורות של הילדים שלנו.

פירמידות של חלום

גם במצרים העתיקה ראו בחלום אותות ושדרים מן האלים וביצעו שימור של החלומות השונים. אחד מספרי החלומות הקדומים ביותר, בהיעדר שם רשמי, מכונה בפשטות "ספר החלומות" ומתוארך לשנת 1300 לפנה"ס. ספר זה מראה כיצד חלומות וסמלים המופיעים בו צוינו במדויק, תוך העלאת יותר ממאתיים פרשנויות לפענוח אותם אותות שמימיים. רישומי החלום לא בוצעו לכל חולם, אלא דווקא לרמי המעלה והאנשים המכובדים אשר יכלו להרשות לעצמם להתעורר בכל בוקר ולתעד את חלומותיהם בנחת, או לאלו שיכלו לשתף את חלומותיהם ללא חשש שפענוח לא נכון יוביל לחשדות בהם.

ניתן למצוא רישומים של חלומות בעת העתיקה במקורות שומריים דוגמת חלום גודאה, במקורות מצריים דוגמת חלום מרנפתח, ואף במקורות של יפן העתיקה. גם בכתבי יוספוס פלביוס, בקדמוניות היהודים, מתאר ההיסטוריון היהודי־רומי יוספוס פלביוס (100-37 לספירה) את חלומו של ידוע הכהן ערב הגעתו של אלכסנדר הגדול לירושלים, כאשר האל מתגלה אליו ומורה לו להתקשט לקראת בואו של המלך. החלומות, אם כן, ארוגים היטב בתרבות ובהיסטוריה הן של המזרח, הן של השבטים האינדיאנים והן של מצרים העתיקה. חלקים נרחבים מהם מופיעים גם בלוכדי החלומות שעדיין פופולריים, כפי שניתן לראות בחנויות האינטרנטיות. האם העובדה שחלק ניכר מאותם אביזרים מיוצר דווקא במדינות עולם שלישי משפיעה על החלומות שלנו? כנראה לעולם לא נוכל לדעת.

חלומות ביוון העתיקה

מה לגבי יוון העתיקה? המדינה שנתנה לנו כל כך הרבה בפילוסופיה לא חסכה גם בתרבות וביחס הייחודי שלה לחלום. הומרוס, גדול משורריה של יוון העתיקה, כתב במאה השמינית לפנה"ס בחיבורו "אודיסיאה" תיאורים וחרוזים המתייחסים בין היתר גם לחלום. טשרניחובסקי תרגם את דבריו של הומרוס בשיר התשעה־עשר שבו אודיסס משוחח עם פֵּנֶלוֹפָּה בזמן רחיצת הרגליים:

"...שְׁנַיִם שְׁעָרִים נְכוֹנִים לַחֲלוֹמוֹת אֵין־מַמָּשׁ:

אֶחָד עָשׂוּי שֵׁן וְאֶחָד עָשׂוּי הַקֶּרֶן.

כָּל־הַחֲלוֹמוֹת הַיּוֹצְאִים דֶּרֶךְ פֶּתַח הַשֶּׁנְהָב

שׁוֹנִים הֵם, שָׁוְא יְדַבֵּרוּ, וְהֵם לֹא יָבֹאוּ לְעוֹלָם;

אַךְ הַחֲלֹומֹות הַיּוֹצְאִים בְּפֶתַח קֶרֶן מְהֻקְצַעַת

אֵלֶּה יִקְרוּ וְיָבֹאוּ לָאָדָם אֲשֶׁר יְרְאֵמוֹ..."

הומרוס המשורר מתאר את האמונה הרווחת באותה העת כיצד חלומות אמת מגיעים מ"שער הקרן", לעומת חלומות שקר המגיעים מ"שער השנהב". מקבילה זהה מופיעה בתלמוד הבבלי (ברכות נה) וקובעת "כי חלומות אמת באים על ידי מלאך וחלומות שקר באים על ידי שד".

עוד יווני מפורסם, שבוודאי אתם מכירים (ואם לא, זוהי הזדמנות מצוינת להכיר), הוא היפוקרטס, אשר ראה בחלום מעין בבואה של הנפש ואף לקח על עצמו תפקיד של מפענח חלומות. היפוקרטס נולד בשנת 460 לפנה"ס, קיבל כבוד רב בחייו ועוד יותר במותו, כאשר אגדות רבות הוכתרו סביב ראשו על ניסים רפואיים שחולל, בין היתר עבור תושבי אתונה בזמן מגפה, עבור מלך מקדוניה פרקידס ועוד. היפוקרטס הוא מי שהניח את יסודותיה של האתיקה הרפואית וזכור בעיקר בשל "שבועת היפוקרטס" (Hippocratic oath), המשמשת עד היום את הרופאים בטקס ההסמכה.

גם קלאודיוס גלנוס, רופא יווני קדום אשר היה רופא החצר של הקיסר הרומאי מרקוס אורליוס, שיבח את החלומות ותפקידם. גלנוס זכור עד היום מכיוון שפרוטוקול ההכנה של תרופות על פי מרשם בקנה מידה קטן נקרא "הכנות גלניות". לימים, באחת מאיגרותיו לגלנוס, חלק הרמב"ם על תפיסותיו, אך בד בבד העריך את הידע המדעי האצור בו ואת חוכמתו הרבה בתחומי הרפואה. גלנוס ציין כי תרופות רבות שהצילו חיי אדם נגלו לו באמצעות החלום. גלנוס יישם את חקר החלומות, כאשר כל מטופל היה נדרש להתייחס לא רק לתסמינים אלא גם לחלומות שלו במהלך הטיפול.

אחת השיטות המקובלות בעולם העתיק לקבלת חלום היא ה'אינקובציה' — טכניקה לקבלת מידע בחלום המתבצעת באמצעות שינה במקומות מקודשים לצד אקטים פולחניים. חוקרים רבים עסקו בתופעה זו, ובהם קוקס מילר, פלנרי, לואיס, דודס ועוד. באמצעות זימון הכוחות העליונים מופיע חלום ההתגלות (Dream Theophany). ד"ר וייס, במאמרו "חלומות אינקובציה והזמנת חלום בעולם העתיק", מציין כי אין בספרות חז"ל עדויות לשימוש של יהודים בפולחני שינה במקדשים או במקומות מקודשים, וזאת בניגוד לנצרות אשר בה נעשה שימוש מוגבר בעידוד לינה בכנסייה במטרה לחוות התגלות של קדוש כזה או אחר.

דוגמה לאחד מפולחני השינה הוא המקדש באפידאורוס הקשור לאל אסקלפיוס (Ἀσκλήπιος,). אסקלפיוס, המוזכר בשבועת היפוקרטס כמי שנשבעים בשמו, היה אל הרפואה והחלומות של היוונים והרומים. האסקלפיון ב"מקדש אפידאורוס" נחשב היה למרכז הריפוי החשוב ביותר בעולם העתיק. המקום הוגדר כמקום לאלים המרפאים, וכדי למצוא את התרופה המדויקת למחלתם שהו החולים במהלך הלילה באנקומיטיריה (היכל שינה בעל 160 מקומות) והמתינו למעין "הדגרה של החלום". בזמן שהותם במקדש הוזמנו המבקרים להשתמש בשיקויים ובתערובות צמחים אשר היו גורמים לתרדמה, והחלום באותו מקום קיבל משנה תוקף. במהלך הלילה היה נגלה אליהם אסקלפיוס ומספר להם על הרפואה המדויקת למחלתם. בחפירות ארכאולוגיות נמצאו שם צורות חרס של חלקים מגוף האדם וכן כתובות על הקיר, המעידות על הכבוד הרב שרחשו לאותו מקדש וליכולת הריפוי באמצעות החלומות.

אמרו מעתה ואילך כי יוון איננה רק מקום שצמחה בו הפילוסופיה, אלא מקום שנפתח בו הצוהר לחולמים ולחלומות. האם מקדשי השינה נעלמו לגמרי? האם מעבדות שינה וסדנאות חלום מודרניות אינן מזכירות במובן מה את יוון העתיקה? נראה כי לא מעט מהתאוריות היווניות שוררות בקרב האנושות המודרנית גם היום, אלפיים שנה לאחר מכן.

חלומות במזרח ובבודהיזם

המיסטיקה סביב החלום הולמת היטב את המזרח, וההיסטוריה של עמי המזרח מראה כי המיסטיקה והנפש מעורבבות עם התרבות שלהם. מלומדים סינים האמינו כי חלומות מתחוללים כאשר הנפש הרוחנית, ההון, נפרדת זמנית מן הגוף ויכולה לשוחח עם הרוחות, עם נשמות המתים או עם האלים. במאה הארבע־עשרה לספירה עדיין נדרשו כל המבקרים באחת הערים החשובות להעביר את הלילה הראשון בתוך המקדש של אל העיר הזאת כדי שיוכלו לקלוט את השדרים — מנהג המזכיר במידה מסוימת את מקדשי ה"הדגרה" של התקופה הקלאסית.

חוקר המזרח אופנהיים סקר בספרו "The Interpretation of Dreams in the Ancient Near East" את פירוש החלום במזרח הקדום, תוך שהוא מראה כיצד תפיסות מזרח מובהקות חלחלו לתרבות האמריקאית והפכו לקונצנזוס. על פי התפיסה של הבודהיזם, קיימת אפשרות להגיע לערנות דווקא באמצעות החלום ובמיוחד במצב של חלום בהקיץ.

בניגוד לתפיסה הרווחת, הדורשת שליטה ותגובתיות יתר, בבודהיזם קיימת חשיבות דווקא לפסיביות ולמתן האפשרות לרגשות ולמחשבות לצוף. כך בדומה לחלום, שבו החולם מנותק מתפיסה מרחבית ומתפיסה של זמן, גם בחלומות בהקיץ עשוי החולם להרגיש דווקא ערני דרך שמיעת הקולות והתחושות שהוא משתיק במהלך היום־יום. בודהיסטים רבים מבצעים טכניקות של השתקה והתכוונות לחלום על מנת לטייב את אופי החלום ולאפשר להשפעה ייחודית של השקט שעימו נכנס החולם לחלום גם על נפשו ועל גופו של החולם.

מדיטציות מאוחרות יותר התעצבו בתקופה המודרנית לשיטת הקַשִּׁיבוּת — המַיינְדְפוּלְנֶס (Mindfulness), שבה המתרגל מבקש להפנות קשב לחוויות ולתופעות המתרחשות באותו רגע ללא השיפוטיות המאפיינת את תכונות הערנות. בעידן הדיגיטלי, שבו ישנם גירויים רבים, תרגול הקשיבות מסייע בהשקטת הלחץ והמתח המאפיינים רבים מאיתנו החיים בעידן זה. שיטה זו מתאפיינת בארבעה מרכיבים עיקריים: "תודעת המתחיל" (Beginner’s mind), דהיינו פתיחות וסקרנות לתופעות כפי שהן, כילד שרואה דברים בפעם הראשונה; תשומת לב מודעת; נוכחות וקשב למכלול תהליכי ההווה, רגע אחר רגע; וקבלה לא שיפוטית.

דווקא בעולם שבו הדיגיטליות מובילה אותנו למרדף אין־סופי, ההפסקה והשקט של המזרח הופכים לא פעם לחלום עבור רבים אשר חפצים להתנהל על מי מנוחות. החלום בהקיץ כמו החלום בתרדמה מאפשר לנו להתנתק ולהסתכל מהצד על עצמנו ועל מה שאנו עוברים.

החלום של מוחמד ועולם האסלאם

לא רק היסטוריה ותרבות קמו סביב החלום, אלא גם הדתות המונותאיסטיות מעניקות לחלום מקום של כבוד. מלבד היהדות שרואה ערך רב בחלום, כפי שניתן יהיה לראות בהמשך הספר גם דת האסלאם רואה ערך בחלום. דת האסלאם, אשר נוסדה על ידי מוחמד בן עבדאללה, ומהווה דתם של 1.8 מיליארד מוסלמים, כרבע מאוכלוסיית העולם. על פי המסורת האסלאמית הנביא מוחמד, מייסד האסלאם ואחרון הנביאים, נולד במֶכָּה בשנת 571 לספירה, ובצעירותו חלם חלומות נוראים אשר גרמו לו למחלת עצבים ולרוח רעה. לאחר שחיפש מזור לנפשו פגש את ואראגא, דוד אשתו, אשר ניסה את הנצרות והיהדות ובחר ללכת בדרך אחרת. בעקבות המפגש, מוחמד החל מתבונן באורח חייהם של הנוצרים מארץ כוש והיהודים במכה עד אשר זנח את הרעיון של השילוש הקדוש ובחר באמונה מונותאיסטית. בגיל ארבעים נפגש מוחמד על ההר הידא/חירא עם המלאך גבריאל בפעם הראשונה. מוחמד סיפר זאת לאשתו ופחד כי שוב מדובר ברוח רעה שאחזה בו וביקש לשים קץ לחייו. לאחר שלוש שנים, נפגש שוב מוחמד עם גבריאל וביקש שיכסו אותו בשמיכה עד אשר שמע קול שאמר לו: "הוי המכוסה! קומה והזהירה, ואלוהיך העריצהו, ובגדיך טהרם, והתועבה סור ממנה" (הקוראן, פרק ע"ד פסוקים א'-ו). לאחר זמן בוחרים להתחבר אל מוחמד במכה סוחר בשם אבו בקר, אשר לימים הופך ל"הכליף הראשון ועמוד האסלאם"; עתמאן הצעיר, אשר לקח לו אחת מבנות מוחמד לאישה והוא הכליף השלישי; ובילאל העבד המשוחרר, הוא המואזין הקורא את המתפללים למסגד.

בני קורייש זילזלו במוחמד ובתנועה החדשה שהוא בוחר לייסד ולועגים לו. בין השאר הם מבקשים לזלזל בחלומות שלו וקוראים אחריו: "משוגע, איש רוח, חולם חלומות, תועה ומתעה, מחבר שירים". בני קורייש ניסו להמית את מוחמד, ולאחר עלילות רבות הסתתר מוחמד עם אבו בקר במערה ובשישה־עשר לירח השישי בשנת 622 הם ברחו ליתרב ה"אל־מדינה". שנת 622 והגירתו של מוחמד (ההג'רה) היא תחילת הספירה של מניין השנים על פי האסלאם, המראה כמה חשיבות יש למקום מושבו החדש של מוחמד ולכבוד שזכה לו שם. מעניין לציין כי גם במקום החדש ניסה מוחמד לרכוש את לב היהודים וציווה על מאמיניו בתחילה לצום ביום הכיפורים, להתפלל מול ירושלים ולהאמין בבואו של המשיח. אולם לאחר שהיהודים לעגו לחלומות שלו ולדבריו, הוא בחר לצוות על מאמיניו לצום בחודש רמדאן ולא ביום כיפור, להתפלל לכיוון מכה וכן להתנגד להתנהלותם.

גם הקריאה לתפילה באסלאם, ל־אד'אן, מקורה בחלום של אחד ממלוויו. החלום באסלאם מקבל משמעות לא רק בהתנהלותו של מוחמד אלא גם בתיאור המקרא. עקדת יצחק מתוארת בקוראן בפרשה ל"ז כשיח המתנהל באמצעות חלום. בגרסה זו אברהם חושף בפני יצחק כי ראה בחלומו שעליו לזבוח אותו ומבקש לשמוע את דעתו. לפי הקוראן, יצחק משיב לאביו אברהם כי עליו לפעול כפי שנאמר לו בחלום.

מאז ומתמיד עולם האסלאם שִׂגְשֵׂג בכל הנוגע לחלום. הידוע ביותר שעסק בתחום החלומות הוא ח'ליל בן שאהין אל־זאהירי, מחבר הספר "עצות ורמיזות אודות ידע פשר החלומות". ספרו של אל־זאהירי שימש כמעין מורה נבוכים לחולמים ולאלו התרים אחר חיפוש החלום. אבן ח'לדון אף סיווג את החלום כאחד מסוגי המדעים ומיין את החלומות תחת הקטגוריה של "המדע של פשר החלומות". חכמי האסלאם לא היססו לשזור את כתביהם ואת היומנים האוטוביוגרפיים שבאמתחתם בחלומות על מפגשים עם האל מוחמד ומראות שמימיים אחרים. כך ממשיכים לחלום באסלאם ולהעניק לחלומות את הנופך הייחודי שלהם.

המשך הפרק בספר המלא