בִּרְחוֹב הַפְּרָחִים,
בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה,
יֶשְׁנָם כַּמָּה חַדְרֵי שֵׁנָה.
בְּאַחַד הַחֲדָרִים דָּרִים שְׁנֵי שֻׁתָּפִים וְהֵם... הֵם לֹא תָּמִיד מִסְתַּדְּרִים:
אַיֶּלֶת הָאֶמְצָעִית וִיהוֹנָתָן – הַקָּטָן.
עשרות אם לא מאות ספרים ומחקרים נכתבו על מריבות אחים. יש הטוענים שמריבות אלו הן חלק חשוב מהתפתחותם התקינה של הילדים והן מכינות אותם להתמודדות עם העולם הגדול, כשלמעשה הם 'מתאמנים' ביכולת המריבה, בתא שטח מוגן ומוכר – הבית. בין אם אני מסכימה עם הגישה הזו או לא, אני חושבת שבהחלט ניתן להסכים, שאלו אירועים לא נעימים, שלעיתים מותירים אחריהם אווירה עכורה.
מריבות לא קורות סתם ואם נצליח לרגע לעצור את מחול השדים וננסה להבין את הסיבות האמתיות למריבה, אלו שלא נראות על פני השטח (הוא לקח לי, הוא משך לי, הוא נשם עלי...), נוכל להצליח לעזור לילדנו להבין את עצמם ואת האחים שלהם, טוב יותר.
הספר אני לא קטן מאפשר לילדים ללמוד, באמצעות סיפור שזור הומור ועומק את הסיבות שלעיתים עומדות מאחורי המריבות שלהם וכיצד ניתן לפתור אותן בקלות.
