מבוא
בשני העשורים האחרונים נושא הפרטיות אינו יורד מסדר היום הציבורי. נדמה כי בכל חודש מתפרסמת ידיעה שערורייתית על חברות, על ארגונים מוכרים או על פצחנים (hacker) המפרים את הפרטיות במרחב הסייבר וגונבים זהויות אנושיות וירטואליות כדי לסחור בהן. די אם נזכיר כמה פרשיות בולטות במיוחד: מסמכי ה־NSA (National Security Agency) שחשף אדוארד סנודן (Snowden)[1] בשנת 2013 המוכיחים כי ארגוני הביטחון בארצות הברית עוקבים אחרי אלפי אנשים וארגונים ברחבי העולם, חודרים לפרטיותם ומפירים אותה; חברת "קיימברידג' אנליטיקה" הדליפה בשנת 2016 למטה הבחירות של דונלד טראמפ את פרטיהם של חמישים מיליון משתמשי פייסבוק, ובמהלך מסע הבחירות לנשיאות ארה"ב נעשה שימוש לא הוגן בנתונים אלו;[2] מאות מקרים של גניבת זהויות אינטרנטיות, בעיקר מספרי כרטיסי אשראי מחברות ביטוח, בנקים ועוד.
בעקבות אירועים אלו ואחרים מכריזים מומחים שונים חדשות לבקרים על מותה של הפרטיות,[3] עד כי נדמה שהיא אינה מפסיקה למות. במילותיה של דבורה נלסון (Nelson): "נראה כי הפרטיות לא רק מתה אלא היא מתה שוב ושוב".[4] לא כולם מסכימים שהפרטיות היא נושא מדאיג כל כך. ישנם חוקרים החושבים שהעיסוק הנוכחי בפרטיות הוא בחלקו הגדול פרנויה של אנשים מערביים מבוגרים, ולרְאָיָה הקלוּת שבה אנשים מוסרים פרטים אישיים ברשתות החברתיות. קלווין גוטליב (Gotlieb) הצהיר: "כאשר הם צריכים לבחור בין פרטיות לאינטרסים אישיים אחרים, רוב האנשים בוחרים לוותר על הפרטיות",[5] וכתשובה לעמדה זו אפשר לצטט את סנודן: "הטענה כי לא אכפת לך מהזכות לפרטיות כי אין לך מה להסתיר אינה שונה מלומר כי לא אכפת לך מחופש הביטוי כי אין לך מה להגיד".[6] הוויכוח על אודות הפרטיות, בייחוד הפרטיות האישית, רחוק מלהסתיים בעת הקרובה. יותר ויותר אנשים ורשויות מבינים עד כמה דורש מצב הפרטיות הנוכחי הסדרה ואסדרה (רגולציה). עדויות מרכזיות לכך הן העדות של מארק צוקרברג (Zuckerberg) בקונגרס, וכן תקנות הפרטיות החדשות של האיחוד האירופי (GDPR),[7] שהן חלק מהחקיקה האירופאית שתוכננה לשמור על המידע האישי של אינדיבידואלים בתוך אירופה ונועדה למנוע ניצול נתונים אישיים למטרות לא ראויות. כך או כך הפרטיות, ובעיקר היבטים שונים של הפרטיות האישית,[8] נמצאים שוב ושוב במרכזו של השיח הציבורי. הדיונים על הפרטיות לוקים בחוסר בהירות בנוגע לשורה של שאלות: מהי הפרטיות כמושג? על מה והיכן היא חלה? היכן מתחיל ומסתיים המרחב הפרטי והיכן מתחיל המרחב הציבורי? מה מקומה של הפרטיות ביחס למושגים אחרים כמו חופש, אוטונומיה וחירות? היכן עומדות זכויות הפרט לעומת זכות הציבור לדעת? האם חובת המדינה לחשוף איומים עליה? ואיך על כל זה להיות מוסדר וכפוף לרגולציה בעידן של טכנולוגיית המידע האופפת את הפרט האנושי באשר ילך ובאשר יעשה?
בספר זה נבחן את השפעת טכנולוגיות המידע (ICT - information and communication technologies), Big Data, האינטרנט של הדברים ובינה מלאכותית על הפרטיות האישית. טכנולוגיות המידע אוגרות, מנתחות, ממזגות (fusion) ומפיצות מידע על כל אינדיבידואל שפועל ברשת האינטרנט, והן בעלות יכולות שלא היו קיימות עד לפני כשני עשורים. האינדיבידואל האנושי הוא בו זמנית פרט כשלעצמו ואיבר בקבוצה או בקבוצות השתייכות. הפרט האנושי הוא מושג בעל משמעות רק בהקשר של היותו חלק מקבוצה (מציבור),[9] וזה מה שמאפשר לו לגבש את ייחודו ביחס לקבוצות ההשתייכות שלו. כך קיים לכאורה גבול המפריד בין הפרט לקבוצות השיוך שלו, אך גבול זה הוא גמיש, משתנה תדיר ותלוי מקום וזמן. מצידו האחד של הגבול שוכנת הפרטיות האישית ומעבר לו שוכן המרחב הציבורי. אפשר לראות את הפרט כסוכן (agent) הפועל בעולם,[10] וכנשא של הפרטיות האישית שלו. תחת פריזמה דואלית זו נבחן את התפיסות השונות של הפרטיות. נבחן את הפרטיות כנקודה על רצף ציר שבצידו האחד פרטיות אישית מלאה ובצידו האחר פרטיות אישית חסרה. זהו אינו מצב דיכוטומי של פרטיות אישית לעומת היעדר פרטיות אישית. היחסים בין פרטים לחברה הם תלויי תרבות (ציוויליזציה) ונורמות חברתיות. מושג הפרטיות האישית היא נגזרת של ציוויליזציה קונקרטית. היא מכתיבה אורחות חיים ונורמות חברתיות שהפרטיות האישית היא חלק מהם.
אנו חיים בציוויליזציה שאלווין טופלר (Toffler) כינה "הגל השלישי"[11] - שהמאפיין העיקרי שלה הוא הידע והמשאב העיקרי שלה הוא המידע (information). בציוויליזציה זו ישנו שימוש נרחב בטכנולוגיות המידע, ופעולות אנושיות רבות נעשות באמצעים מקוונים,[12] במחשבים אישיים ובעיקר בטלפונים ניידים, תוך כדי שימוש במידע אישי פרטי ובהסרת האנונימיות. מידע זה נאגר, ממוזג, מנותח ומופץ כדי לשרת את אורחות החיים שלנו כפרטים וכחברה מצד אחד, אך גם כדי לשרת אינטרסים כלכליים ופוליטיים של מדינות, חברות ענק ורשתות חברתיות מן הצד האחר. ציוויליזציית הגל השלישי היא חדשה[13] ומשתנה במהירות,[14] בקצב שהאנושות מתקשה לעכל. היא זו שיצרה במידה רבה את חוסר הבהירות בנוגע למושג הפרטיות האישית. אני גורס כי אי־הבהירות נובעת מהעובדה שמושג זה והנורמות החברתיות הקשורות אליו התעצבו בהתאם לציוויליזציה של הגל השני, ועל כן אינם מתאימים לציוויליזציית הגל השלישי.
נעשו ונעשים ניסיונות רבים ושונים להגדיר מחדש את מושג הפרטיות האישית, אך ללא הצלחה מספקת.[15] בספר שלפניכם נחלץ מההגדרות השונות את מרכיבי היסוד של הפרטיות, וכן נראה שניתן לתרגמם לפריטי מידע.[16] כלומר, נמיר את הדיון על הפרטיות האישית בדיון על המידע על הפרטיות האישית. על סמך זאת נציע הגדרות חדשות שיגדירו את המידע על הפרטיות האישית העמוקה ואת המידע על הפרטיות האישית הכללית. לצורך מיפוי המיקום של הפרטיות איעזר בהגדרות של קרל פופר (Popper)[17] על שלושה עולמות: עולם החומר - עולם־1; עולם הרוח - עולם־2; ועולם הידע האנושי - עולם־3. להלן הצגת מאפייני העולמות בטבלה הבאה:
הגדרות אלו יאפשרו למפות את הפרטיות האישית העמוקה כשוכנת בעולם־2 של פופר, בעוד שהפרטיות האישית הכללית שוכנת בעולמות 1 ו־3 הפופריאניים.
הבחנה זו מאפשרת לנו להציב גבול ברור בנוגע לפרטיות האישית העמוקה ולטעון כי עד לעידן טכנולוגיות המידע היא לא הייתה תלוית זמן, מקום וציוויליזציה. לכן הפרטיות האישית העמוקה היא צורך אנושי קיומי, לעומת הפרטיות האישית הכללית, שנתונה לדיון ותלוית ציוויליזציה. הבחנות אלו מאפשרות לנו להראות כיצד טכנולוגיות המידע פועלות על שני סוגי הפרטיות במטרה לחשוף אותם ולהפכם לציבוריים, וכן להראות כי השינוי הגדול של טכנולוגיות המידע ביחס לפרטיות האישית הוא שבעזרתן אפשר לחשוף לראשונה את הפרטיות האישית העמוקה. הדיון בשאלות שהוצגו לעיל ייערך בסדר הבא:
פרק 1: נציג את טכנולוגיות המידע הרלוונטיות לספר זה. נראה את האופן שבו משתמשים בטכנולוגיות אלו בתהליכים ובאורחות החיים שלנו ומהי ההשפעה של שימוש זה על המצב הקונקרטי של הפרטיות האישית.
פרק 2: מקורות הצורך בפרטיות אישית והסיבות לו. בפרק זה נחקור את הפרטיות, את מידת הצורך שיש בה ואת השאלה האם אפשר לטעון שהיא זכות טבעית של אדם באשר הוא אדם.
פרק 3: פרטיות אישית כתופעה תרבותית (Personal Privacy as a Culture Phenomenon). בפרק זה נחקור בעזרת כמה מקרי בוחן היסטוריים כיצד מעצבת התרבות את הפרטיות האישית (PP - Personal Privacy). מקרי הבוחן יבהירו כיצד הפרטיות האישית היא תלוית תרבות, וכן יאששו את הטענות שהוכחו בפרק 2 שעיקרן הוא כי לא תיתכן חברה אנושית ללא פרטיות אישית. כמו כן, נבהיר את המושג תרבות כפי שהוא מופיע בספר זה.
פרק 4: פרטיות אישית בעידן המודרני. בפרק זה נציג את התשתית הפילוסופית תרבותית כלכלית וחברתית שממנה התפתחה הפרטיות כפי שאנו תופסים אותה בתרבות המערבית הליברלית.
פרק 5: המהפכה התעשייתית, האינדיבידואליזם וההגדרה החדשה של הפרטיות האישית. בפרק זה נסקור את מאפייני החברה התעשייתית המודרנית לפני עידן המידע, ונציג כיצד הנורמות החברתיות והרגולציות ביחס לפרטיות התעצבו בהלימה למאפיינים אלו.
פרק 6: הפרטיות האישית זהות ומרחב. בפרק זה נבהיר את מושג הפרטיות אישית (Personal-Privacy), וכן נפרט ונבהיר את מרכיביה.[18] נגדיר את המושגים פרטיות אישית עמוקה (Deep Personal Privacy) ופרטיות אישית כללית (General Personal Privacy).
פרק 7: הפרדיגמה של הפרטיות האישית. בפרק זה נמסגר את הפרטיות האישית כפי שהתעצבה בתרבות המערבית הדמוקרטית[19] תחת המושג פרדיגמה.
פרק 8: המידע על הפרטיות האישית. בפרק נציג את המידע הנוגע לפרטיות כמקושר למרכיבי היסוד של הפרטיות. לצורך כך נראה שהמידע על הפרטיות האישית מקיים את הדרישות להיות ישות מסוג מידע. נרחיב את הדיון על מרכיבי הפרטיות האישית כדי לפרקם למרכיבי מידע העומדים בפני עצמם. נמשיך ונראה כי מידע זה הוא מרכיב בפרדיגמת המידע האישית שהוצגה בפרק 6. בכך נשלים את המהלך המרכזי של פרק זה ונמיר את הדיון על הפרטיות האישית בדיון על המידע על הפרטיות האישית, כאשר היתרון של דיון זה הוא שהמידע הוא מושג בהיר, מדיד וניתן לכימות.[20]
פרק 9: הפרטיות האישית בעידן ה־ICT. בפרק זה נפרט את המאפיינים של מהפכת טכנולוגיות המידע (הגל השלישי).[21] נדון בהשפעת מהפכה זו על יצירת המבנה החברתי הרשתי, הכלכלה הרשתית והאדם הרשתי. וכנגזרת מכך נרחיב על השינוי בתפיסת הפרטיות האישית בחברה הליברלית המערבית. כמו כן, נציג את ההשפעות של תפיסה חדשה זו על עצם מהותו של האינדיבידואל האנושי בחברה הרשתית, ואת ההשלכות של היות הפרט צומת ברשת החברתית החדשה על האינטראקציות שלו עם זולתו, ומה הן המשמעויות הנובעות מכך על פרטיותו האישית.
פרק 10: המידע על הפרטיות האישית נידון להתפזר בעולם. בפרק זה נציג כמה "חוקי הטבע", שהם הסיבה לכך שמידע בכלל והמידע האישי בפרט נידונים להיות מופצים בעולם. וכן את הפרטיות האישית כמערכת מורכבת הכפופה לחוק האנטרופיה, כאשר טכנולוגיות המידע מאיצות את תהליך האנטרופיה ודוחפות את הפרטיות האישית למצב של אי־סדר רב, על סף הכאוס.
פרק 11: לקראת פרדיגמה חדשה של הפרטיות האישית. בפרק זה נציג איך מהפכת טכנולוגיות המידע גרמה למשבר בפרדיגמת הפרטיות האישית שהוצגה בפרק 6. יוצגו קווי השבר של פרדיגמת הפרטיות האישית הקיימת ונסביר מדוע אי אפשר לאחות אותם במסגרת הפרדיגמה הנוכחית. כמסקנה מכך נשרטט את קווי המתאר של פרדיגמת הפרטיות האישית החדשה.
פרק 12: סיכום ומתווה לאפשרויות ולדרכי הפעולה להגנת הפרטיות האישית, בעיקר הפרטיות האישית העמוקה בעידן הטכנולוגיות המידע.
הספר דן בפרטיות האישית על כל היבטיה ומתרכז בהשפעת טכנולוגיות המידע על הפרטיות האישית. השפעה זו מחייבת תשובות חדשות לשאלות תפיסת העצמי שלנו (מי אנחנו?), האינטראקציות החברתיות שלנו (איך אנחנו פועלים בחברה?), איך אנחנו תופסים את העולם או את המציאות? (מהי המטפיזיקה שלנו?), האינטראקציה שלנו והשפעתנו על העולם או על המציאות (הפעילות שלנו כסוכנים). לכל אחת משאלות אלו ישנה השפעה על תפיסת הפרטיות האישית ועל מימושה הלכה למעשה בעולם.
1
עידן טכנולוגיות המידע
ICT (Information Communication Technologies)
הרכיבים של טכנולוגיות המידע
החומרה שעליה מבוססות טכנולוגיות המידע היא האלקטרוניקה והמחשב, שהתפתחו בקצב מואץ מאז מלחמת העולם השנייה.[22] בליבת חומרה זו מצוי המעבד האלקטרוני הפועל על פי אריכיטקטורת פון ניומן (von Neumann),[23] שמרכיביה הם: מעבד מרכזי (CPU - Central Processing Unit), זיכרון, יחידת בקרה ורכיבי קלט ופלט. בזיכרון מאוחסנים נתונים ותוכניות העבודה, האלגוריתמים. המעבד המרכזי מפעיל תוכנית עבודה קונקרטית (אלגוריתם) מתוך הזיכרון, ומעבד על פיה את הנתונים המאוחסנים בזיכרון. רכיבי הקלט והפלט הם האמצעים שבאמצעותם מתקשר המעבד עם העולם החיצון כדי לקבל הוראות הפעלה (כמו על מה לעבוד וכיצד) וכדי לדווח על תוצאות העיבוד. יחידת הבקרה מסנכרנת את עבודת הרכיבים הבסיסיים של המחשב.
ההתפתחות המואצת של החומרה נשענת על חוק מור (Moore's law),[24] שהוא תחזיתו של גורדון מור (Moore) משנת 1965 שגרסה כי צפיפות הטרנזיסטורים על שבב מחשב תוכפל מדי שנה וחצי עד שנתיים. התחזית התממשה וממשיכה להתממש גם בימינו. תוצאותיה הן גידול אקספוננציאלי של עוצמות המחשוב של המחשבים ושל המעבדים, המאפשר ניצול של טכנולוגיית העיבוד האלקטרוני במגוון רחב ומתרחב של תחומים, כולל שליטה ובקרה על טילים המשוגרים לחלל, יישומים בכלי נשק, בניית מכשירי תקשורת כמו הטלפון החכם, הסמארטפון, ובקרה על כמעט כל מכשיר הנמצא בשימוש האדם. נוסף על כך, מחיר המעבד הבודד הוזל בכמה סדרי גודל מאז תחזיתו של מור והוא מתאים כעת כמעט לכל כיס. תופעות אלו מעצימות זו את זו וגורמות לתפוצה נרחבת של המעבדים.
תהליכים אלו יצרו תווך חדש, התווך הקיברנטי. זהו תווך שהוא יציר כפיו של המין האנושי שהצטרף למרחבים הפיזיים: היבשה, הים, האוויר והחלל שבהם פועל האדם עוד מקדמת דנא. המרחב הקיברנטי מעצים את יחסי הגומלין בין המרחבים הפיזיים ואת יכולות האדם לפעול בכל אחד מהם.
נגזרת נוספת וחשובה של התפתחות חומרת המחשוב היא היכולת לייצר בעלות נמוכה מערכי אחסון עצומים של נתונים המאפשרים את תופעת ה־Big data. נגזרת נוספת היא רשת תקשורת האינטרנט הפרוסה על פני כל העולם, שחלקה פרוס באמצעות כבלי תקשורת מנחושת וכבלים אופטיים וחלקה באמצעות תשדורת אלחוטית (Wi-Fi) של אותות אלקטרוניים. על בסיס חומרה זו התפתחה בשני העשורים האחרונים תופעה הקרויה "האינטרנט של הדברים" (IoT- Internet of things)[25] - על גבי רשת האינטרנט פרוסה כמות עצומה ונרחבת של מעבדים, מצלמות וסנסורים הקשורים ביניהם. תופעה זו מעצימה את יכולתו של האדם לתקשר עם אביזרים שונים, כגון מקרר ומכונית. כמו כן, המכשירים מתקשרים זה עם זה, מחליפים ביניהם נתונים והוראות במידה הולכת וגוברת של אוטונומיות. האינטרנט של הדברים העצים את אפשרויות התקשורת בין אנשים לבין עצמם ובין אנשים למכשירים ולאפליקציות.
התחזית (שהתממשה) של חברת המחקר "גרטנר" משנת 2014, הייתה כי בסוף שנת 2020 מספר ההתקנים המחוברים בעולם יהיה כ־26 מיליארד מכשירים.[26] על פי תאגיד הייעוץ "מקינזי" שווי השוק הגלובלי של תחום האינטרנט של הדברים צפוי לצמוח ל־620 מיליארד דולר עד לשנת 2025. התוצאה של התפתחות החומרה שנסקרה לעיל היא רשת תקשורת אינטרנטית גלובלית הנשענת על תשתיות הכוללות את האינטרנט, את רשתות הטלקומוניקציה, את מערכות המחשבים, המעבדים, השבבים והבקרים. רשת זו מעבירה כמויות עצומות של נתונים ומידע. כאמור, זהו הבסיס לתופעת ה־Big Data וכן להתפתחות בינה מלאכותית (AI - Artificial Intelligence) ובייחוד אפליקציות למידה עמוקה (Deep Learning).
התוכנה של טכנולוגיות המידע
התוכנה של טכנולוגיות המידע מורכבת מכמה שכבות: הראשונה היא מערכות ההפעלה (Operation Systems) - התוכנות המנהלות את המעבדים ואת ההתקנים השונים. לכל אחת ממערכות ההפעלה כמה גרסאות. מערכות ההפעלה העיקריות של המחשבים הן תוכנת החלונות Microsoft Windows, מערכות הפעלה מבוססות Unix, Linux ו־IBM System/360. מערכות ההפעלה של הטלפונים החכמים של Apple הן IOS, ואנדרואיד של רוב המתחרות שלה. מערכות ההפעלה של בקרים מתוכנתים PLC - (Programmable Logic Controller) - הן פרוטוקלי תקשורת המגדירים את הפורמט שבו מתקשרים רכיבי הרשת זה עם זה. הפרוטוקול הנפוץ ביותר הוא פרוטוקול TCP/IP, פרוטוקול התקשורת של רשת האינטרנט.
השכבה השנייה הן שפות התכנות - אוסף חוקים תחביריים (Syntax) וסמנטיים (Semantic) המגדירים שפה פורמלית. שפת התכנות שבה נכתבת תוכנית מגדירה את ביצוע התהליך האלגוריתמי וקובעת את הכלים לביצוע ההגדרות העומדים לרשות מחבר התוכנית. כלומר, שפות אלו הן שכבת הקשר שבין האדם למחשב והן מתרגמות את הוראות האדם לשפת המכונה שעל פיה יפעל המחשב. ישנן שפות תכנות רבות שהתפתחו במשך השנים, ולהן דגשים והתאמות למערכות הפעלה שונות. אפשר לומר כי שפות התכנות מתחלקות לשתי קבוצות: שפות מכונה, אסמבלי (Assembly), הקרובות מאוד לשפת מכונה ושפות עיליות שיש בהן רמת הפשטה מספקת למימוש מטרת התוכנית, האלגוריתם, כמעט ללא התחשבות בחומרה שעליה היא מבוצעת.
אפליקציה היא כינוי ליישום תוכנה המופעלת בדרך כלל באמצעות לחיצה על אייקון בדפדפן או בטלפון החכם, אך למעשה היא תוכנית מחשב אחת או יותר המכוונת לביצוע מטלה או אוסף מטלות בעלות תכלית מוגדרת. המושג אפליקציה יכיל תשתיות תוכנה גלובליות, כמו דפדפן כרום של חברת גוגל, פייסבוק ותוכנה לניהול בסיס נתונים של חברת אורקל. בספר נתעניין באפליקציות כמו "עוגיות" (cookies)[27] הנשתלות במחשבים אישיים ובטלפונים חכמים ומשמשות לניטור מידע ולזיהוי תנועות והתנהגויות של האדם במרחב הווירטואלי.
טכנולוגיות מידע[28] - בסעיף זה נכללות טכנולוגיות מחשוב המורכבות משילוב של חומרה, תוכנה ונתונים (Data), ששילובם יוצר ישות בעלת מאפיינים ייחודיים. טכנולוגיות אלו כוללות רשת כלל עולמית - World Wide Web[29] - מארג דפי אינטרנט המאוחסנים בשרתים שלכל אחד מהם ישנה כתובת URL - Uniform Resource Locator. המידע שמור בדפים הנבנים בשפת תכנות HTL - Hypertext Markup Language, מועברים בפרוטוקול תקשורת Protocol - HTTP Hypertext Transfer הפועל בשכבת היישום של מודל OSI או מודל TCP/IP. שרתי HTTP הם שרתי התוכן המרכזיים ברשת האינטרנט, ודפדפנים הם תוכנות הלקוח הנפוצות ביותר.
נתוני עָתֵק (Big Data)[30] - המחשב מאפשר לאחסן כמויות מידע עצומות, מובנות (structured) ובלתי מובנות (unstructured). מאגרים אלו מוזנים בנתונים מסחריים ואחרים באופן רציף. הם מאורגנים כך שאפשר יהיה לעבד, לנתח ולהצליב כמויות גדולות מאוד של נתונים בזמן קצר במטרה להפוך אותם למידע, וזאת במטרה לשפר את ההחלטות המסחריות ואחרות של הישות המנהלת את מאגר הנתונים.
טכנולוגיית הלמידה העמוקה[31] - תת־טכנולוגיה של למידת מכונה. היא משתמשת ברשתות עצביות, רשתות נוירונים, ובשיטות סטטיסטיות כדי להעריך את קיומן ואת עוצמתן של תוכנות קונקרטיות. בספר זה נדגים שימוש בטכנולוגיית הלמידה העמוקה כדי להפר את הפרטיות האישית.
מחשוב ענן (Cloud computing)[32] - מודל המאפשר גישה נוחה ועל פי דרישה על גבי רשת התקשורת למאגר שיתופי של משאבי המחשב. המונח משאבי מחשב מתייחס בעיקר לכוח חישוב (Compute), אחסון (Storage) וקישוריות. בספר זה אני מתייחס למחשוב הענן כתשתית הטכנולוגית המאפשרת הצלבת מידע ממקורות שונים ומגוונים והסקת מסקנות. מאפיינים אלו מפירים את הפרטיות האישית.
לסיכום שני הסעיפים האחרונים נאמר כי טכנולוגיות המידע הפכו לטכנולוגיות גלובליות הנשענות על תשתיות חומרה ותוכנה ותלויות זו בזו.
המשמעויות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות של טכנולוגיות המידע
הוגים שונים טוענים כי המשמעויות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות הנובעות מטכנולוגיות המידע הן לא פחות ממהפכה, ביניהם טופלר, הטוען בספרו הגל השלישי כי התפתחות טכנולוגיות המידע מגיעה עד כדי מהפכה המרחיבה את התחומים שבהם פועלות טכנולוגיות המידע, וכי היא יצרה "ציוויליזציה חדשה [...] היא מהפכנית עד כדי כך, שהיא קוראת תיגר על כל הנחותינו הישנות".[33] טופלר גורס כי הציוויליזציה האנושית מתפתחת ומשתנה באופן שאפשר לדמותו להתפשטות גלים, כאלו שאינם נפרדים אלא עוקבים, כך שגל חדש עולה עוד לפני שהקודם שקע. טופלר מונה את הגלים: הגל הראשון - השלב החקלאי שהחל לפני כ־8,000 שנה. במהלך גל זה עברה האנושות מציוויליזציה של לקטים נודדים לציוויליזציה של חקלאות שהתפשטה על כל פני כדור הארץ; הגל השני - השלב התעשייתי שהחל לפני כ־300 שנה ושינה את הציוויליזציה האנושית לחברה תעשייתית בעלת בתי חרושת, רכבות, מטוסים ואנרגיה מזהמת; הגל השלישי - מאופיין במהפכות טכנולוגיות שיוצרות ציוויליזציה חדשה המבוססת על ידע, על תחכום ועל כלכלה עם ייצור מבוזר המבוססת על מידע. טופלר קובע כי הגל השלישי החל באמצע שנות ה־60 של המאה ה־20. אפשר לסכם את משנת הגלים של טופלר בטבלת מאפייני הגלים הבאה:[34]
[35]
מאפייני הגלים והמשאבים שלהם מכתיבים את בעלי הכוח החברתיים והכלכליים, האנשים שבבעלותם המשאב העיקרי של הגל. הכלים המסמלים את הגל הראשון הם המחרשה והמגל, ובעלי הכוח הם מי שהחזיקו את האדמות והמים. את הגל השני מסמלים קווי הייצור בבתי החרושת ובעלי הכוח התעשיינים ששלטו על קווי הייצור. את הגל השלישי, עידן טכנולוגיות המידע, מסמל המחשב, ובעלי העוצמה הם האנשים השולטים על המידע ועל הידע, אלה שבבעלותם טכנולוגיות המידע.[36]
מנואל קסטלס (Castells)[37] טוען כי מהפכה בתעשייה מתאפיינת בסוג הדלק המניע אותה. המהפכה התעשייתית הונעה באמצעות אנרגיה פוסילית, ולעומתה טכנולוגיית המידע מונעת באמצעות מידע (information), שהוא אמנם אינו דלק אך הוא משאב הכרחי לטכנולגיות המידע. לכן גם על פי קסטלס מדובר במהפכה או בגל שלישי, במונחים של טופלר. לפי קסטלס, ההשפעה של טכנולוגיות המידע נרחבת כל כך עד כי כל דבר יכול להיתרגם למידע, ולכן המידע קשור לכל דבר וקושר יחד את כל הדברים. כמו כן, הוא מציין את ייחודיות מהפכת המידע במחזורי החיים המהירים שמאפיינים את ההתפתחות שלה.
לוסיאנו פלורידי (Floridi), הוגה נוסף המגדיר את עידן טכנולוגיות המידע כמהפכה, כותב: "המהפכה הרביעית בהבנה שלנו את עצמנו הובאה על ידי מדעי המחשב ואפליקציות ה־ICT. זוהי המהפכה שמתווספת למהפכות שקדמו לה והמחוללים שלהם היו קופרניקוס, דארווין ופרויד".[38] לדעתו כל אחת מהמהפכות שינתה את האופן שבו אנו תופסים את העצמי שלנו. המהפכה הקופרניקאית הבהירה לאדם שכדור הארץ, המקום שבו הוא מתקיים, אינו מרכז היקום ולא הכול סובב סביב היצור האנושי. המהפכה הדרווינסטית הבהירה לאדם שהוא אינו יצור שנברא בצלמו ובדמותו של אלוהים, אלא תוצאה של אבולוציה ארוכת שנים ורבת שלבים שהתחילה ביצורים חד־תאיים פשוטים מאוד, ורק בקצה התהליך נמצא האדם. ומכיוון שברור שהתהליך האבולוציוני לא נעצר באדם, לא מן הנמנע כי האבולוציה תיצור ישות מפותחת ממנו. המהפכה הפרוידיאנית הבהירה כי אין בתוכנו עצמי אחד שלם, אלא שהאדם מורכב לכל הפחות מאני עליון ותחתון. כלומר, פירוק אבן הבניין היסודית של הזהות העצמית לחלקי יסוד משניים. עידן ה־ICT הוא מהפכה המציגה את האני העצמי שלנו כישות שאפשר לייצגה באמצעות מידע. לכל אחת מן התפיסות של עידן זה כמהפכה היוצרת מציאות חדשה ישנן תוצאות מרחיקות לכת על הפרטיות האישית, ונעמוד עליהן בפרקים הבאים.
מבלי לנקוט עמדה ביחס לעוצמת השינויים שנולדו עם עידן ה־ICT אפשר לומר כי בעידן זה השתנו לחלוטין רבים מאורחות החיים של האדם בחברה המערבית, להלן רשימה חלקית שלהם: מסחר מקוון - Online. חלק גדול שאף הולך וגדל מן המסחר בטובין מתקיים באופן אלקטרוני דרך רשת האינטרנט באמצעות חברות מסחר גלובליות, כמו אמזון ועלי באבא, שעיקר עיסוקן הוא מסחר ברשת האינטרנט; צריכת תרבות ומידע דרך הרשת בעזרת חברות חדשות, כמו Fox News, חברת הסרטים נטפליקס וקריאת ספרים דיגיטליים באמצעות קינדל; רפואה ממוקדת אדם קונקרטי המבוססת על ה־DNA שלו; תעשייה ושירותים מבוססי מידע שחלקם הגדול וההולך וגדל מתבצע ב"בית", במרחב הפרטי של האדם; רכישת ידע דרך האינטרנט באמצעות מנוע החיפוש גוגל ומאגרי מידע כמו ויקיפדיה שכבר החליפו את האנציקלופדיות כמקורות ידע תקפים. תהליך זה מערער את מבני בתי הספר ומוסדות הלימוד ואת מעמדם; יצירת יחסים וקשרים חברתיים וקיומם באמצעות אפליקציות של רשתות חברתיות כמו טיקטוק, ווטסאפ ופייסבוק ותוכנות ניווט כמו ווייז, המנהלות את ההתנהלות שלנו במרחב הפיזי.
לכל אחד מאורחות חיים אלה המתנהל בעזרת אפליקציות ICT ישנה השפעה מרחיקת לכת על הפרטיות האישית. אי אפשר לבצעם ללא מידע נרחב על האדם המשתתף בהם. לאפליקציות נדרש המידע האישי מראש, עוד לפני התהליך, לכן הן אוספות אותו לפני ותוך כדי התהליך. איסוף המידע על אדם קונקרטי מתבצע בעזרת מרכיבי טכנולוגיות המידע שהוצגו לעיל, ובעזרתם גם מתבצע ניטור מתמיד ורציף של תנועות אנשים הודות לאיסוף ולאגירה של העקבות (Footprints) שתנועות אלו משאירות במרחב הפיזי והווירטואלי שבמאגרי הנתונים העצומים (Big Data). הטלפון החכם משמש ככלי איסוף מרכזי הן באופן אקטיבי, כאשר מפעילים אפליקציות, והן באופן פאסיבי, כאשר לכאורה לא משתמשים בטלפון. נוסף על כך, מידע רב נאסף על ידי מגוון רחב של מכשירים וסנסורים כמו מצלמות במעגל סגור, שהן חלק ממציאות "העיר החכמה",[39] מצלמות רשת, ולוויינים מזהי מקום לתיעוד מיקומו של אדם פרטי במרחב הפיזי בכל רגע נתון. באמצעות אפליקציית "עוגיות"[40] הנשתלת במחשבים אישיים ובטלפונים חכמים מנטרים את המידע ומזהים תנועות והתנהגויות של אדם במרחב הווירטואלי.
איסוף המידע על אנשים והמעקב אחריהם מתבצעים בכל העולם על ידי ארגונים ממשלתיים הכפופים למדינות ולמעצמות,[41] וכן על ידי חברות מסחריות באמצעות יישומים מסחריים. על נתונים אלו מופעל תהליך פרופיילינג (Profiling)[42] - בניית מאגר מידע על ישויות אנושיות וארגונים, ועל ישויות אינטרנטיות או פיזיות.[43] בתהליך זה משתמשים בנתונים ממאגרי מידע ומנתחים אותם באמצעות אלגוריתמים שונים, כולל למידה עמוקה, כדי ליצור פרופיל של הישות. הפרופיל מאפשר לחזות בהסתברות גבוהה דפוסי התנהגות שונים, כמו העדפות צרכניות, חברתיות ואף פוליטיות. המידע האישי על כל היבט מהיבטי החיים של האדם נאסף, נאגר, מנותח ומופץ כחלק מובנה מתהליך המעקב. לאחר העיבוד הופך המידע לטובין הנסחר בין צרכני מידע שונים, פרטיים וממשלתיים. כלומר, בעידן ה־ICT האדם נמצא במעקב תמידי ומקיף בכל שעות היממה, ולעובדה זו ישנן השלכות רבות על שאלת הפרטיות האישית.
מאפיין נוסף של המרחב הקיברנטי הוא יצירת "עולם קטן" - החברה האנושית היא רשת בעלת דרגת הפרדה שש, כלומר בין כל שני אנשים מפרידים לכל היותר שישה אנשים.[44] אפשר לבנות גרף של קשרים חברתיים בין כל שני אנשים שיכיל לא יותר מחמישה צמתים המפרידים ביניהם. מרשל מקלהון (McCallhoun) בספרו להבין את המדיה כותב כי המשמעויות של "עולם קטן" לגבי בני אדם הן: " [...] אחרי שלושת אלפים שנה של התפוצצות מומחים והתמחות [...] עולמנו נעשה דחוס בעקבות היפוך יוצרות דרמטי. בגלל הכיווץ האלקטרוני העולם הוא לא יותר מכפר. מהירויות אלקטרוניות מקרבות את כל הפונקציות החברתיות והפוליטיות להצטופפות פתאומית".[45] כלומר עידן ה־ICT יצר עולם קטן ודחוס, שהוא בבחינת כפר שבו כולם יודעים הכול על כולם, ובו מתאיין לכאורה מרכיב האנונימיות בפרטיות האישית, והמרחק החברתי והפרטי מצטמצמים מאוד.
ממדי המרחב והזמן מאבדים מחשיבותם במרחב הקיברנטי שנוצר, כי המידע נע ברשת במהירות האור. בחוויה האנושית הכול קורה כאן ועכשיו, כל תושבי הכפר הגלובלי נוכחים ומשתתפים בדיון ובמסחר המתקיימים ב"שער העיר", ללא קשר למיקומם הפיזי בזמן ובמרחב. האפליקציות של הרשתות החברתיות נעזרות במאפיינים פיזיים אלה, מקטינות את דרגת ההפרדה של רשת הקשרים החברתיים ומעצימות את כמות המידע הזורמת בהן.
מבוא
בשני העשורים האחרונים נושא הפרטיות אינו יורד מסדר היום הציבורי. נדמה כי בכל חודש מתפרסמת ידיעה שערורייתית על חברות, על ארגונים מוכרים או על פצחנים (hacker) המפרים את הפרטיות במרחב הסייבר וגונבים זהויות אנושיות וירטואליות כדי לסחור בהן. די אם נזכיר כמה פרשיות בולטות במיוחד: מסמכי ה־NSA (National Security Agency) שחשף אדוארד סנודן (Snowden)[1] בשנת 2013 המוכיחים כי ארגוני הביטחון בארצות הברית עוקבים אחרי אלפי אנשים וארגונים ברחבי העולם, חודרים לפרטיותם ומפירים אותה; חברת "קיימברידג' אנליטיקה" הדליפה בשנת 2016 למטה הבחירות של דונלד טראמפ את פרטיהם של חמישים מיליון משתמשי פייסבוק, ובמהלך מסע הבחירות לנשיאות ארה"ב נעשה שימוש לא הוגן בנתונים אלו;[2] מאות מקרים של גניבת זהויות אינטרנטיות, בעיקר מספרי כרטיסי אשראי מחברות ביטוח, בנקים ועוד.
בעקבות אירועים אלו ואחרים מכריזים מומחים שונים חדשות לבקרים על מותה של הפרטיות,[3] עד כי נדמה שהיא אינה מפסיקה למות. במילותיה של דבורה נלסון (Nelson): "נראה כי הפרטיות לא רק מתה אלא היא מתה שוב ושוב".[4] לא כולם מסכימים שהפרטיות היא נושא מדאיג כל כך. ישנם חוקרים החושבים שהעיסוק הנוכחי בפרטיות הוא בחלקו הגדול פרנויה של אנשים מערביים מבוגרים, ולרְאָיָה הקלוּת שבה אנשים מוסרים פרטים אישיים ברשתות החברתיות. קלווין גוטליב (Gotlieb) הצהיר: "כאשר הם צריכים לבחור בין פרטיות לאינטרסים אישיים אחרים, רוב האנשים בוחרים לוותר על הפרטיות",[5] וכתשובה לעמדה זו אפשר לצטט את סנודן: "הטענה כי לא אכפת לך מהזכות לפרטיות כי אין לך מה להסתיר אינה שונה מלומר כי לא אכפת לך מחופש הביטוי כי אין לך מה להגיד".[6] הוויכוח על אודות הפרטיות, בייחוד הפרטיות האישית, רחוק מלהסתיים בעת הקרובה. יותר ויותר אנשים ורשויות מבינים עד כמה דורש מצב הפרטיות הנוכחי הסדרה ואסדרה (רגולציה). עדויות מרכזיות לכך הן העדות של מארק צוקרברג (Zuckerberg) בקונגרס, וכן תקנות הפרטיות החדשות של האיחוד האירופי (GDPR),[7] שהן חלק מהחקיקה האירופאית שתוכננה לשמור על המידע האישי של אינדיבידואלים בתוך אירופה ונועדה למנוע ניצול נתונים אישיים למטרות לא ראויות. כך או כך הפרטיות, ובעיקר היבטים שונים של הפרטיות האישית,[8] נמצאים שוב ושוב במרכזו של השיח הציבורי. הדיונים על הפרטיות לוקים בחוסר בהירות בנוגע לשורה של שאלות: מהי הפרטיות כמושג? על מה והיכן היא חלה? היכן מתחיל ומסתיים המרחב הפרטי והיכן מתחיל המרחב הציבורי? מה מקומה של הפרטיות ביחס למושגים אחרים כמו חופש, אוטונומיה וחירות? היכן עומדות זכויות הפרט לעומת זכות הציבור לדעת? האם חובת המדינה לחשוף איומים עליה? ואיך על כל זה להיות מוסדר וכפוף לרגולציה בעידן של טכנולוגיית המידע האופפת את הפרט האנושי באשר ילך ובאשר יעשה?
בספר זה נבחן את השפעת טכנולוגיות המידע (ICT - information and communication technologies), Big Data, האינטרנט של הדברים ובינה מלאכותית על הפרטיות האישית. טכנולוגיות המידע אוגרות, מנתחות, ממזגות (fusion) ומפיצות מידע על כל אינדיבידואל שפועל ברשת האינטרנט, והן בעלות יכולות שלא היו קיימות עד לפני כשני עשורים. האינדיבידואל האנושי הוא בו זמנית פרט כשלעצמו ואיבר בקבוצה או בקבוצות השתייכות. הפרט האנושי הוא מושג בעל משמעות רק בהקשר של היותו חלק מקבוצה (מציבור),[9] וזה מה שמאפשר לו לגבש את ייחודו ביחס לקבוצות ההשתייכות שלו. כך קיים לכאורה גבול המפריד בין הפרט לקבוצות השיוך שלו, אך גבול זה הוא גמיש, משתנה תדיר ותלוי מקום וזמן. מצידו האחד של הגבול שוכנת הפרטיות האישית ומעבר לו שוכן המרחב הציבורי. אפשר לראות את הפרט כסוכן (agent) הפועל בעולם,[10] וכנשא של הפרטיות האישית שלו. תחת פריזמה דואלית זו נבחן את התפיסות השונות של הפרטיות. נבחן את הפרטיות כנקודה על רצף ציר שבצידו האחד פרטיות אישית מלאה ובצידו האחר פרטיות אישית חסרה. זהו אינו מצב דיכוטומי של פרטיות אישית לעומת היעדר פרטיות אישית. היחסים בין פרטים לחברה הם תלויי תרבות (ציוויליזציה) ונורמות חברתיות. מושג הפרטיות האישית היא נגזרת של ציוויליזציה קונקרטית. היא מכתיבה אורחות חיים ונורמות חברתיות שהפרטיות האישית היא חלק מהם.
אנו חיים בציוויליזציה שאלווין טופלר (Toffler) כינה "הגל השלישי"[11] - שהמאפיין העיקרי שלה הוא הידע והמשאב העיקרי שלה הוא המידע (information). בציוויליזציה זו ישנו שימוש נרחב בטכנולוגיות המידע, ופעולות אנושיות רבות נעשות באמצעים מקוונים,[12] במחשבים אישיים ובעיקר בטלפונים ניידים, תוך כדי שימוש במידע אישי פרטי ובהסרת האנונימיות. מידע זה נאגר, ממוזג, מנותח ומופץ כדי לשרת את אורחות החיים שלנו כפרטים וכחברה מצד אחד, אך גם כדי לשרת אינטרסים כלכליים ופוליטיים של מדינות, חברות ענק ורשתות חברתיות מן הצד האחר. ציוויליזציית הגל השלישי היא חדשה[13] ומשתנה במהירות,[14] בקצב שהאנושות מתקשה לעכל. היא זו שיצרה במידה רבה את חוסר הבהירות בנוגע למושג הפרטיות האישית. אני גורס כי אי־הבהירות נובעת מהעובדה שמושג זה והנורמות החברתיות הקשורות אליו התעצבו בהתאם לציוויליזציה של הגל השני, ועל כן אינם מתאימים לציוויליזציית הגל השלישי.
נעשו ונעשים ניסיונות רבים ושונים להגדיר מחדש את מושג הפרטיות האישית, אך ללא הצלחה מספקת.[15] בספר שלפניכם נחלץ מההגדרות השונות את מרכיבי היסוד של הפרטיות, וכן נראה שניתן לתרגמם לפריטי מידע.[16] כלומר, נמיר את הדיון על הפרטיות האישית בדיון על המידע על הפרטיות האישית. על סמך זאת נציע הגדרות חדשות שיגדירו את המידע על הפרטיות האישית העמוקה ואת המידע על הפרטיות האישית הכללית. לצורך מיפוי המיקום של הפרטיות איעזר בהגדרות של קרל פופר (Popper)[17] על שלושה עולמות: עולם החומר - עולם־1; עולם הרוח - עולם־2; ועולם הידע האנושי - עולם־3. להלן הצגת מאפייני העולמות בטבלה הבאה:
הגדרות אלו יאפשרו למפות את הפרטיות האישית העמוקה כשוכנת בעולם־2 של פופר, בעוד שהפרטיות האישית הכללית שוכנת בעולמות 1 ו־3 הפופריאניים.
הבחנה זו מאפשרת לנו להציב גבול ברור בנוגע לפרטיות האישית העמוקה ולטעון כי עד לעידן טכנולוגיות המידע היא לא הייתה תלוית זמן, מקום וציוויליזציה. לכן הפרטיות האישית העמוקה היא צורך אנושי קיומי, לעומת הפרטיות האישית הכללית, שנתונה לדיון ותלוית ציוויליזציה. הבחנות אלו מאפשרות לנו להראות כיצד טכנולוגיות המידע פועלות על שני סוגי הפרטיות במטרה לחשוף אותם ולהפכם לציבוריים, וכן להראות כי השינוי הגדול של טכנולוגיות המידע ביחס לפרטיות האישית הוא שבעזרתן אפשר לחשוף לראשונה את הפרטיות האישית העמוקה. הדיון בשאלות שהוצגו לעיל ייערך בסדר הבא:
פרק 1: נציג את טכנולוגיות המידע הרלוונטיות לספר זה. נראה את האופן שבו משתמשים בטכנולוגיות אלו בתהליכים ובאורחות החיים שלנו ומהי ההשפעה של שימוש זה על המצב הקונקרטי של הפרטיות האישית.
פרק 2: מקורות הצורך בפרטיות אישית והסיבות לו. בפרק זה נחקור את הפרטיות, את מידת הצורך שיש בה ואת השאלה האם אפשר לטעון שהיא זכות טבעית של אדם באשר הוא אדם.
פרק 3: פרטיות אישית כתופעה תרבותית (Personal Privacy as a Culture Phenomenon). בפרק זה נחקור בעזרת כמה מקרי בוחן היסטוריים כיצד מעצבת התרבות את הפרטיות האישית (PP - Personal Privacy). מקרי הבוחן יבהירו כיצד הפרטיות האישית היא תלוית תרבות, וכן יאששו את הטענות שהוכחו בפרק 2 שעיקרן הוא כי לא תיתכן חברה אנושית ללא פרטיות אישית. כמו כן, נבהיר את המושג תרבות כפי שהוא מופיע בספר זה.
פרק 4: פרטיות אישית בעידן המודרני. בפרק זה נציג את התשתית הפילוסופית תרבותית כלכלית וחברתית שממנה התפתחה הפרטיות כפי שאנו תופסים אותה בתרבות המערבית הליברלית.
פרק 5: המהפכה התעשייתית, האינדיבידואליזם וההגדרה החדשה של הפרטיות האישית. בפרק זה נסקור את מאפייני החברה התעשייתית המודרנית לפני עידן המידע, ונציג כיצד הנורמות החברתיות והרגולציות ביחס לפרטיות התעצבו בהלימה למאפיינים אלו.
פרק 6: הפרטיות האישית זהות ומרחב. בפרק זה נבהיר את מושג הפרטיות אישית (Personal-Privacy), וכן נפרט ונבהיר את מרכיביה.[18] נגדיר את המושגים פרטיות אישית עמוקה (Deep Personal Privacy) ופרטיות אישית כללית (General Personal Privacy).
פרק 7: הפרדיגמה של הפרטיות האישית. בפרק זה נמסגר את הפרטיות האישית כפי שהתעצבה בתרבות המערבית הדמוקרטית[19] תחת המושג פרדיגמה.
פרק 8: המידע על הפרטיות האישית. בפרק נציג את המידע הנוגע לפרטיות כמקושר למרכיבי היסוד של הפרטיות. לצורך כך נראה שהמידע על הפרטיות האישית מקיים את הדרישות להיות ישות מסוג מידע. נרחיב את הדיון על מרכיבי הפרטיות האישית כדי לפרקם למרכיבי מידע העומדים בפני עצמם. נמשיך ונראה כי מידע זה הוא מרכיב בפרדיגמת המידע האישית שהוצגה בפרק 6. בכך נשלים את המהלך המרכזי של פרק זה ונמיר את הדיון על הפרטיות האישית בדיון על המידע על הפרטיות האישית, כאשר היתרון של דיון זה הוא שהמידע הוא מושג בהיר, מדיד וניתן לכימות.[20]
פרק 9: הפרטיות האישית בעידן ה־ICT. בפרק זה נפרט את המאפיינים של מהפכת טכנולוגיות המידע (הגל השלישי).[21] נדון בהשפעת מהפכה זו על יצירת המבנה החברתי הרשתי, הכלכלה הרשתית והאדם הרשתי. וכנגזרת מכך נרחיב על השינוי בתפיסת הפרטיות האישית בחברה הליברלית המערבית. כמו כן, נציג את ההשפעות של תפיסה חדשה זו על עצם מהותו של האינדיבידואל האנושי בחברה הרשתית, ואת ההשלכות של היות הפרט צומת ברשת החברתית החדשה על האינטראקציות שלו עם זולתו, ומה הן המשמעויות הנובעות מכך על פרטיותו האישית.
פרק 10: המידע על הפרטיות האישית נידון להתפזר בעולם. בפרק זה נציג כמה "חוקי הטבע", שהם הסיבה לכך שמידע בכלל והמידע האישי בפרט נידונים להיות מופצים בעולם. וכן את הפרטיות האישית כמערכת מורכבת הכפופה לחוק האנטרופיה, כאשר טכנולוגיות המידע מאיצות את תהליך האנטרופיה ודוחפות את הפרטיות האישית למצב של אי־סדר רב, על סף הכאוס.
פרק 11: לקראת פרדיגמה חדשה של הפרטיות האישית. בפרק זה נציג איך מהפכת טכנולוגיות המידע גרמה למשבר בפרדיגמת הפרטיות האישית שהוצגה בפרק 6. יוצגו קווי השבר של פרדיגמת הפרטיות האישית הקיימת ונסביר מדוע אי אפשר לאחות אותם במסגרת הפרדיגמה הנוכחית. כמסקנה מכך נשרטט את קווי המתאר של פרדיגמת הפרטיות האישית החדשה.
פרק 12: סיכום ומתווה לאפשרויות ולדרכי הפעולה להגנת הפרטיות האישית, בעיקר הפרטיות האישית העמוקה בעידן הטכנולוגיות המידע.
הספר דן בפרטיות האישית על כל היבטיה ומתרכז בהשפעת טכנולוגיות המידע על הפרטיות האישית. השפעה זו מחייבת תשובות חדשות לשאלות תפיסת העצמי שלנו (מי אנחנו?), האינטראקציות החברתיות שלנו (איך אנחנו פועלים בחברה?), איך אנחנו תופסים את העולם או את המציאות? (מהי המטפיזיקה שלנו?), האינטראקציה שלנו והשפעתנו על העולם או על המציאות (הפעילות שלנו כסוכנים). לכל אחת משאלות אלו ישנה השפעה על תפיסת הפרטיות האישית ועל מימושה הלכה למעשה בעולם.
1
עידן טכנולוגיות המידע
ICT (Information Communication Technologies)
הרכיבים של טכנולוגיות המידע
החומרה שעליה מבוססות טכנולוגיות המידע היא האלקטרוניקה והמחשב, שהתפתחו בקצב מואץ מאז מלחמת העולם השנייה.[22] בליבת חומרה זו מצוי המעבד האלקטרוני הפועל על פי אריכיטקטורת פון ניומן (von Neumann),[23] שמרכיביה הם: מעבד מרכזי (CPU - Central Processing Unit), זיכרון, יחידת בקרה ורכיבי קלט ופלט. בזיכרון מאוחסנים נתונים ותוכניות העבודה, האלגוריתמים. המעבד המרכזי מפעיל תוכנית עבודה קונקרטית (אלגוריתם) מתוך הזיכרון, ומעבד על פיה את הנתונים המאוחסנים בזיכרון. רכיבי הקלט והפלט הם האמצעים שבאמצעותם מתקשר המעבד עם העולם החיצון כדי לקבל הוראות הפעלה (כמו על מה לעבוד וכיצד) וכדי לדווח על תוצאות העיבוד. יחידת הבקרה מסנכרנת את עבודת הרכיבים הבסיסיים של המחשב.
ההתפתחות המואצת של החומרה נשענת על חוק מור (Moore's law),[24] שהוא תחזיתו של גורדון מור (Moore) משנת 1965 שגרסה כי צפיפות הטרנזיסטורים על שבב מחשב תוכפל מדי שנה וחצי עד שנתיים. התחזית התממשה וממשיכה להתממש גם בימינו. תוצאותיה הן גידול אקספוננציאלי של עוצמות המחשוב של המחשבים ושל המעבדים, המאפשר ניצול של טכנולוגיית העיבוד האלקטרוני במגוון רחב ומתרחב של תחומים, כולל שליטה ובקרה על טילים המשוגרים לחלל, יישומים בכלי נשק, בניית מכשירי תקשורת כמו הטלפון החכם, הסמארטפון, ובקרה על כמעט כל מכשיר הנמצא בשימוש האדם. נוסף על כך, מחיר המעבד הבודד הוזל בכמה סדרי גודל מאז תחזיתו של מור והוא מתאים כעת כמעט לכל כיס. תופעות אלו מעצימות זו את זו וגורמות לתפוצה נרחבת של המעבדים.
תהליכים אלו יצרו תווך חדש, התווך הקיברנטי. זהו תווך שהוא יציר כפיו של המין האנושי שהצטרף למרחבים הפיזיים: היבשה, הים, האוויר והחלל שבהם פועל האדם עוד מקדמת דנא. המרחב הקיברנטי מעצים את יחסי הגומלין בין המרחבים הפיזיים ואת יכולות האדם לפעול בכל אחד מהם.
נגזרת נוספת וחשובה של התפתחות חומרת המחשוב היא היכולת לייצר בעלות נמוכה מערכי אחסון עצומים של נתונים המאפשרים את תופעת ה־Big data. נגזרת נוספת היא רשת תקשורת האינטרנט הפרוסה על פני כל העולם, שחלקה פרוס באמצעות כבלי תקשורת מנחושת וכבלים אופטיים וחלקה באמצעות תשדורת אלחוטית (Wi-Fi) של אותות אלקטרוניים. על בסיס חומרה זו התפתחה בשני העשורים האחרונים תופעה הקרויה "האינטרנט של הדברים" (IoT- Internet of things)[25] - על גבי רשת האינטרנט פרוסה כמות עצומה ונרחבת של מעבדים, מצלמות וסנסורים הקשורים ביניהם. תופעה זו מעצימה את יכולתו של האדם לתקשר עם אביזרים שונים, כגון מקרר ומכונית. כמו כן, המכשירים מתקשרים זה עם זה, מחליפים ביניהם נתונים והוראות במידה הולכת וגוברת של אוטונומיות. האינטרנט של הדברים העצים את אפשרויות התקשורת בין אנשים לבין עצמם ובין אנשים למכשירים ולאפליקציות.
התחזית (שהתממשה) של חברת המחקר "גרטנר" משנת 2014, הייתה כי בסוף שנת 2020 מספר ההתקנים המחוברים בעולם יהיה כ־26 מיליארד מכשירים.[26] על פי תאגיד הייעוץ "מקינזי" שווי השוק הגלובלי של תחום האינטרנט של הדברים צפוי לצמוח ל־620 מיליארד דולר עד לשנת 2025. התוצאה של התפתחות החומרה שנסקרה לעיל היא רשת תקשורת אינטרנטית גלובלית הנשענת על תשתיות הכוללות את האינטרנט, את רשתות הטלקומוניקציה, את מערכות המחשבים, המעבדים, השבבים והבקרים. רשת זו מעבירה כמויות עצומות של נתונים ומידע. כאמור, זהו הבסיס לתופעת ה־Big Data וכן להתפתחות בינה מלאכותית (AI - Artificial Intelligence) ובייחוד אפליקציות למידה עמוקה (Deep Learning).
התוכנה של טכנולוגיות המידע
התוכנה של טכנולוגיות המידע מורכבת מכמה שכבות: הראשונה היא מערכות ההפעלה (Operation Systems) - התוכנות המנהלות את המעבדים ואת ההתקנים השונים. לכל אחת ממערכות ההפעלה כמה גרסאות. מערכות ההפעלה העיקריות של המחשבים הן תוכנת החלונות Microsoft Windows, מערכות הפעלה מבוססות Unix, Linux ו־IBM System/360. מערכות ההפעלה של הטלפונים החכמים של Apple הן IOS, ואנדרואיד של רוב המתחרות שלה. מערכות ההפעלה של בקרים מתוכנתים PLC - (Programmable Logic Controller) - הן פרוטוקלי תקשורת המגדירים את הפורמט שבו מתקשרים רכיבי הרשת זה עם זה. הפרוטוקול הנפוץ ביותר הוא פרוטוקול TCP/IP, פרוטוקול התקשורת של רשת האינטרנט.
השכבה השנייה הן שפות התכנות - אוסף חוקים תחביריים (Syntax) וסמנטיים (Semantic) המגדירים שפה פורמלית. שפת התכנות שבה נכתבת תוכנית מגדירה את ביצוע התהליך האלגוריתמי וקובעת את הכלים לביצוע ההגדרות העומדים לרשות מחבר התוכנית. כלומר, שפות אלו הן שכבת הקשר שבין האדם למחשב והן מתרגמות את הוראות האדם לשפת המכונה שעל פיה יפעל המחשב. ישנן שפות תכנות רבות שהתפתחו במשך השנים, ולהן דגשים והתאמות למערכות הפעלה שונות. אפשר לומר כי שפות התכנות מתחלקות לשתי קבוצות: שפות מכונה, אסמבלי (Assembly), הקרובות מאוד לשפת מכונה ושפות עיליות שיש בהן רמת הפשטה מספקת למימוש מטרת התוכנית, האלגוריתם, כמעט ללא התחשבות בחומרה שעליה היא מבוצעת.
אפליקציה היא כינוי ליישום תוכנה המופעלת בדרך כלל באמצעות לחיצה על אייקון בדפדפן או בטלפון החכם, אך למעשה היא תוכנית מחשב אחת או יותר המכוונת לביצוע מטלה או אוסף מטלות בעלות תכלית מוגדרת. המושג אפליקציה יכיל תשתיות תוכנה גלובליות, כמו דפדפן כרום של חברת גוגל, פייסבוק ותוכנה לניהול בסיס נתונים של חברת אורקל. בספר נתעניין באפליקציות כמו "עוגיות" (cookies)[27] הנשתלות במחשבים אישיים ובטלפונים חכמים ומשמשות לניטור מידע ולזיהוי תנועות והתנהגויות של האדם במרחב הווירטואלי.
טכנולוגיות מידע[28] - בסעיף זה נכללות טכנולוגיות מחשוב המורכבות משילוב של חומרה, תוכנה ונתונים (Data), ששילובם יוצר ישות בעלת מאפיינים ייחודיים. טכנולוגיות אלו כוללות רשת כלל עולמית - World Wide Web[29] - מארג דפי אינטרנט המאוחסנים בשרתים שלכל אחד מהם ישנה כתובת URL - Uniform Resource Locator. המידע שמור בדפים הנבנים בשפת תכנות HTL - Hypertext Markup Language, מועברים בפרוטוקול תקשורת Protocol - HTTP Hypertext Transfer הפועל בשכבת היישום של מודל OSI או מודל TCP/IP. שרתי HTTP הם שרתי התוכן המרכזיים ברשת האינטרנט, ודפדפנים הם תוכנות הלקוח הנפוצות ביותר.
נתוני עָתֵק (Big Data)[30] - המחשב מאפשר לאחסן כמויות מידע עצומות, מובנות (structured) ובלתי מובנות (unstructured). מאגרים אלו מוזנים בנתונים מסחריים ואחרים באופן רציף. הם מאורגנים כך שאפשר יהיה לעבד, לנתח ולהצליב כמויות גדולות מאוד של נתונים בזמן קצר במטרה להפוך אותם למידע, וזאת במטרה לשפר את ההחלטות המסחריות ואחרות של הישות המנהלת את מאגר הנתונים.
טכנולוגיית הלמידה העמוקה[31] - תת־טכנולוגיה של למידת מכונה. היא משתמשת ברשתות עצביות, רשתות נוירונים, ובשיטות סטטיסטיות כדי להעריך את קיומן ואת עוצמתן של תוכנות קונקרטיות. בספר זה נדגים שימוש בטכנולוגיית הלמידה העמוקה כדי להפר את הפרטיות האישית.
מחשוב ענן (Cloud computing)[32] - מודל המאפשר גישה נוחה ועל פי דרישה על גבי רשת התקשורת למאגר שיתופי של משאבי המחשב. המונח משאבי מחשב מתייחס בעיקר לכוח חישוב (Compute), אחסון (Storage) וקישוריות. בספר זה אני מתייחס למחשוב הענן כתשתית הטכנולוגית המאפשרת הצלבת מידע ממקורות שונים ומגוונים והסקת מסקנות. מאפיינים אלו מפירים את הפרטיות האישית.
לסיכום שני הסעיפים האחרונים נאמר כי טכנולוגיות המידע הפכו לטכנולוגיות גלובליות הנשענות על תשתיות חומרה ותוכנה ותלויות זו בזו.
המשמעויות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות של טכנולוגיות המידע
הוגים שונים טוענים כי המשמעויות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות הנובעות מטכנולוגיות המידע הן לא פחות ממהפכה, ביניהם טופלר, הטוען בספרו הגל השלישי כי התפתחות טכנולוגיות המידע מגיעה עד כדי מהפכה המרחיבה את התחומים שבהם פועלות טכנולוגיות המידע, וכי היא יצרה "ציוויליזציה חדשה [...] היא מהפכנית עד כדי כך, שהיא קוראת תיגר על כל הנחותינו הישנות".[33] טופלר גורס כי הציוויליזציה האנושית מתפתחת ומשתנה באופן שאפשר לדמותו להתפשטות גלים, כאלו שאינם נפרדים אלא עוקבים, כך שגל חדש עולה עוד לפני שהקודם שקע. טופלר מונה את הגלים: הגל הראשון - השלב החקלאי שהחל לפני כ־8,000 שנה. במהלך גל זה עברה האנושות מציוויליזציה של לקטים נודדים לציוויליזציה של חקלאות שהתפשטה על כל פני כדור הארץ; הגל השני - השלב התעשייתי שהחל לפני כ־300 שנה ושינה את הציוויליזציה האנושית לחברה תעשייתית בעלת בתי חרושת, רכבות, מטוסים ואנרגיה מזהמת; הגל השלישי - מאופיין במהפכות טכנולוגיות שיוצרות ציוויליזציה חדשה המבוססת על ידע, על תחכום ועל כלכלה עם ייצור מבוזר המבוססת על מידע. טופלר קובע כי הגל השלישי החל באמצע שנות ה־60 של המאה ה־20. אפשר לסכם את משנת הגלים של טופלר בטבלת מאפייני הגלים הבאה:[34]
[35]
מאפייני הגלים והמשאבים שלהם מכתיבים את בעלי הכוח החברתיים והכלכליים, האנשים שבבעלותם המשאב העיקרי של הגל. הכלים המסמלים את הגל הראשון הם המחרשה והמגל, ובעלי הכוח הם מי שהחזיקו את האדמות והמים. את הגל השני מסמלים קווי הייצור בבתי החרושת ובעלי הכוח התעשיינים ששלטו על קווי הייצור. את הגל השלישי, עידן טכנולוגיות המידע, מסמל המחשב, ובעלי העוצמה הם האנשים השולטים על המידע ועל הידע, אלה שבבעלותם טכנולוגיות המידע.[36]
מנואל קסטלס (Castells)[37] טוען כי מהפכה בתעשייה מתאפיינת בסוג הדלק המניע אותה. המהפכה התעשייתית הונעה באמצעות אנרגיה פוסילית, ולעומתה טכנולוגיית המידע מונעת באמצעות מידע (information), שהוא אמנם אינו דלק אך הוא משאב הכרחי לטכנולגיות המידע. לכן גם על פי קסטלס מדובר במהפכה או בגל שלישי, במונחים של טופלר. לפי קסטלס, ההשפעה של טכנולוגיות המידע נרחבת כל כך עד כי כל דבר יכול להיתרגם למידע, ולכן המידע קשור לכל דבר וקושר יחד את כל הדברים. כמו כן, הוא מציין את ייחודיות מהפכת המידע במחזורי החיים המהירים שמאפיינים את ההתפתחות שלה.
לוסיאנו פלורידי (Floridi), הוגה נוסף המגדיר את עידן טכנולוגיות המידע כמהפכה, כותב: "המהפכה הרביעית בהבנה שלנו את עצמנו הובאה על ידי מדעי המחשב ואפליקציות ה־ICT. זוהי המהפכה שמתווספת למהפכות שקדמו לה והמחוללים שלהם היו קופרניקוס, דארווין ופרויד".[38] לדעתו כל אחת מהמהפכות שינתה את האופן שבו אנו תופסים את העצמי שלנו. המהפכה הקופרניקאית הבהירה לאדם שכדור הארץ, המקום שבו הוא מתקיים, אינו מרכז היקום ולא הכול סובב סביב היצור האנושי. המהפכה הדרווינסטית הבהירה לאדם שהוא אינו יצור שנברא בצלמו ובדמותו של אלוהים, אלא תוצאה של אבולוציה ארוכת שנים ורבת שלבים שהתחילה ביצורים חד־תאיים פשוטים מאוד, ורק בקצה התהליך נמצא האדם. ומכיוון שברור שהתהליך האבולוציוני לא נעצר באדם, לא מן הנמנע כי האבולוציה תיצור ישות מפותחת ממנו. המהפכה הפרוידיאנית הבהירה כי אין בתוכנו עצמי אחד שלם, אלא שהאדם מורכב לכל הפחות מאני עליון ותחתון. כלומר, פירוק אבן הבניין היסודית של הזהות העצמית לחלקי יסוד משניים. עידן ה־ICT הוא מהפכה המציגה את האני העצמי שלנו כישות שאפשר לייצגה באמצעות מידע. לכל אחת מן התפיסות של עידן זה כמהפכה היוצרת מציאות חדשה ישנן תוצאות מרחיקות לכת על הפרטיות האישית, ונעמוד עליהן בפרקים הבאים.
מבלי לנקוט עמדה ביחס לעוצמת השינויים שנולדו עם עידן ה־ICT אפשר לומר כי בעידן זה השתנו לחלוטין רבים מאורחות החיים של האדם בחברה המערבית, להלן רשימה חלקית שלהם: מסחר מקוון - Online. חלק גדול שאף הולך וגדל מן המסחר בטובין מתקיים באופן אלקטרוני דרך רשת האינטרנט באמצעות חברות מסחר גלובליות, כמו אמזון ועלי באבא, שעיקר עיסוקן הוא מסחר ברשת האינטרנט; צריכת תרבות ומידע דרך הרשת בעזרת חברות חדשות, כמו Fox News, חברת הסרטים נטפליקס וקריאת ספרים דיגיטליים באמצעות קינדל; רפואה ממוקדת אדם קונקרטי המבוססת על ה־DNA שלו; תעשייה ושירותים מבוססי מידע שחלקם הגדול וההולך וגדל מתבצע ב"בית", במרחב הפרטי של האדם; רכישת ידע דרך האינטרנט באמצעות מנוע החיפוש גוגל ומאגרי מידע כמו ויקיפדיה שכבר החליפו את האנציקלופדיות כמקורות ידע תקפים. תהליך זה מערער את מבני בתי הספר ומוסדות הלימוד ואת מעמדם; יצירת יחסים וקשרים חברתיים וקיומם באמצעות אפליקציות של רשתות חברתיות כמו טיקטוק, ווטסאפ ופייסבוק ותוכנות ניווט כמו ווייז, המנהלות את ההתנהלות שלנו במרחב הפיזי.
לכל אחד מאורחות חיים אלה המתנהל בעזרת אפליקציות ICT ישנה השפעה מרחיקת לכת על הפרטיות האישית. אי אפשר לבצעם ללא מידע נרחב על האדם המשתתף בהם. לאפליקציות נדרש המידע האישי מראש, עוד לפני התהליך, לכן הן אוספות אותו לפני ותוך כדי התהליך. איסוף המידע על אדם קונקרטי מתבצע בעזרת מרכיבי טכנולוגיות המידע שהוצגו לעיל, ובעזרתם גם מתבצע ניטור מתמיד ורציף של תנועות אנשים הודות לאיסוף ולאגירה של העקבות (Footprints) שתנועות אלו משאירות במרחב הפיזי והווירטואלי שבמאגרי הנתונים העצומים (Big Data). הטלפון החכם משמש ככלי איסוף מרכזי הן באופן אקטיבי, כאשר מפעילים אפליקציות, והן באופן פאסיבי, כאשר לכאורה לא משתמשים בטלפון. נוסף על כך, מידע רב נאסף על ידי מגוון רחב של מכשירים וסנסורים כמו מצלמות במעגל סגור, שהן חלק ממציאות "העיר החכמה",[39] מצלמות רשת, ולוויינים מזהי מקום לתיעוד מיקומו של אדם פרטי במרחב הפיזי בכל רגע נתון. באמצעות אפליקציית "עוגיות"[40] הנשתלת במחשבים אישיים ובטלפונים חכמים מנטרים את המידע ומזהים תנועות והתנהגויות של אדם במרחב הווירטואלי.
איסוף המידע על אנשים והמעקב אחריהם מתבצעים בכל העולם על ידי ארגונים ממשלתיים הכפופים למדינות ולמעצמות,[41] וכן על ידי חברות מסחריות באמצעות יישומים מסחריים. על נתונים אלו מופעל תהליך פרופיילינג (Profiling)[42] - בניית מאגר מידע על ישויות אנושיות וארגונים, ועל ישויות אינטרנטיות או פיזיות.[43] בתהליך זה משתמשים בנתונים ממאגרי מידע ומנתחים אותם באמצעות אלגוריתמים שונים, כולל למידה עמוקה, כדי ליצור פרופיל של הישות. הפרופיל מאפשר לחזות בהסתברות גבוהה דפוסי התנהגות שונים, כמו העדפות צרכניות, חברתיות ואף פוליטיות. המידע האישי על כל היבט מהיבטי החיים של האדם נאסף, נאגר, מנותח ומופץ כחלק מובנה מתהליך המעקב. לאחר העיבוד הופך המידע לטובין הנסחר בין צרכני מידע שונים, פרטיים וממשלתיים. כלומר, בעידן ה־ICT האדם נמצא במעקב תמידי ומקיף בכל שעות היממה, ולעובדה זו ישנן השלכות רבות על שאלת הפרטיות האישית.
מאפיין נוסף של המרחב הקיברנטי הוא יצירת "עולם קטן" - החברה האנושית היא רשת בעלת דרגת הפרדה שש, כלומר בין כל שני אנשים מפרידים לכל היותר שישה אנשים.[44] אפשר לבנות גרף של קשרים חברתיים בין כל שני אנשים שיכיל לא יותר מחמישה צמתים המפרידים ביניהם. מרשל מקלהון (McCallhoun) בספרו להבין את המדיה כותב כי המשמעויות של "עולם קטן" לגבי בני אדם הן: " [...] אחרי שלושת אלפים שנה של התפוצצות מומחים והתמחות [...] עולמנו נעשה דחוס בעקבות היפוך יוצרות דרמטי. בגלל הכיווץ האלקטרוני העולם הוא לא יותר מכפר. מהירויות אלקטרוניות מקרבות את כל הפונקציות החברתיות והפוליטיות להצטופפות פתאומית".[45] כלומר עידן ה־ICT יצר עולם קטן ודחוס, שהוא בבחינת כפר שבו כולם יודעים הכול על כולם, ובו מתאיין לכאורה מרכיב האנונימיות בפרטיות האישית, והמרחק החברתי והפרטי מצטמצמים מאוד.
ממדי המרחב והזמן מאבדים מחשיבותם במרחב הקיברנטי שנוצר, כי המידע נע ברשת במהירות האור. בחוויה האנושית הכול קורה כאן ועכשיו, כל תושבי הכפר הגלובלי נוכחים ומשתתפים בדיון ובמסחר המתקיימים ב"שער העיר", ללא קשר למיקומם הפיזי בזמן ובמרחב. האפליקציות של הרשתות החברתיות נעזרות במאפיינים פיזיים אלה, מקטינות את דרגת ההפרדה של רשת הקשרים החברתיים ומעצימות את כמות המידע הזורמת בהן.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
