בנו של אדון היתומים

פרק ראשון:

אזרחים, התקבצו סביב הרמקולים, כי עדכונים חשובים בפינו: במטבחים, במשרדים, על רצפות הייצור — יהיה מקום הרמקול אשר יהיה, הגבירו את עוצמת הקול!
במישור המקומי, המנהיג היקר קים ג'וֹנג אִיל נצפה מגיש הדרכה למהנדסים המעמיקים את תעלת נהר טאדוֹנג. בזמן שהמנהיג היקר הִרצה למפעילי הדחפורים, נצפו יונים רבות מתלהקות מאליהן ומרחפות מעל הגנרל הנערץ שלנו כדי לספק לו צל נחוץ במיוחד ביום חם. עוד נדווח על בקשה מהשר לביטחון הציבור בפיונגיאנג, המזכיר כי כל עת שעונת ציד היונים נמצאת בעיצומה, יש להרחיק תֵילים ממעידים ומלכודות לולאה מהישג ידם של קומראדים צעירים. ולא לשכוח, אזרחים: האיסור על צפייה בכוכבים עדיין בתוקף.
בהמשך השידור נחשוף את המתכון הזוכה בתחרות הבישול החודשית. מאות מתכונים התקבלו, אבל רק על אחד מהם אפשר להכריז כדרך הטובה ביותר להכין — מרק קליפות דלעת! אבל תחילה ידיעות חמורות שמגיעות מהים המזרחי: פולשים אמריקאים מסתכנים בפעולות של מלחמה כוללת לאחר שעצרו סירת דיג צפון קוריאנית ובזזו אותה. פעם נוספת חודרים היֶנקים למים קוריאניים כדי לגנוב את תכולתה יקרת הערך של ספינה ריבונית, ובו בזמן מאשימים אותנו בכל דבר אפשרי — שוד, חטיפה, התאכזרות לכרישים. דבר ראשון, האמריקאים והמריונטות שלהם הם הפיראטים האמיתיים בים. דבר שני, האם לא היתה זאת אישה אמריקאית שחתרה לא מזמן מסביב לעולם כולו כדי לערוק אל אומתנו הגדולה, גן עדן לפועלים שהאזרחים אינם חסרים בו דבר? זה לבדו צריך להוות הוכחה מספקת לכך שההאשמות הבלתי פוסקות הללו בחטיפה מגוחכות.
אבל התאכזרות לכרישים? ההאשמה הזאת מצריכה התייחסות. לכריש, המכונה ידידו של הדייג, היסטוריה ארוכה של אחווה עם העם הקוריאני. בשנת 1592, האם לא נתנו הכרישים דגים מתוך פיותיהם ממש כדי לעזור להאכיל את מַלחֵי האדמירל יִי בזמן המצור על נמל אוֹקְפּוֹ? האם לא פיתחו הכרישים כוחות מונעי־סרטן כדי לעזור לחבריהם בני האדם לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר? וקומנדר גָא שלנו, זוכה 'חגורת הזהב', האם אינו אוכל קערה מרגיעה של מרק סנפיר־כריש לפני כל ניצחון בתחרות טאקוונדו? ואזרחים, האם לא ראיתם במו עיניכם סרט ששמו "בת מולדת אמיתית", ממש כאן באולם "מוֹראנבּוֹנג" בפיונגיאנג? אתם ודאי זוכרים אפוא את התמונה שבה השחקנית הלאומית שלנו סאן מוּן התהפכה במפרץ אינצ'וֹן כשניסתה למנוע את מתקפת הפתע האמריקאית. זה היה רגע מפחיד לכולנו כשהכרישים התחילו לחוג סביבה, כשהיא חסרת אונים בין הגלים. אבל זוכרים איך הכרישים זיהו את צניעותה הקוריאנית של סאן מוּן? זוכרים איך הריחו את דמה החם של הפטריוטיות שלה והרימו אותה על סנפיריהם ונשאו אותה בבטחה אל החוף, כדי שתוכל להצטרף לקרב הניטש ולהדוף את הפולשים האימפריאליסטים?
אזרחים, די במעשים אלה כשלעצמם כדי שתדעו שהשמועות שמתרוצצות ברחבי פיונגיאנג — שקומנדר גָא וסאן מוּן אינם באמת מאוהבים בתכלית — הן שקרים חסרי שחר! חסרי שחר כמו עליית כוחות זרים על סירות הדיג התמימות שלנו, חסרי שחר כמו הטענות המשונות על חטיפות שהיפנים מטיחים בנו. האם היפנים חושבים ששכחנו שהם אלה ששיעבדו בעבר את בעלינו והפכו את רעיותינו לנשות נחת? חסר שחר לחשוב שיש בנמצא אישה שאוהבת את בעלה יותר מסאן מוּן. האם לא ראו האזרחים כיצד העניקה סאן מוּן את 'חגורת הזהב' לבעלה החדש, כשלחייה סמוקות מצניעות ואהבה? האם לא נאספתם בכיכר קים איל סוּנג לחזות בכך במו עיניכם?
לְמה תאמינו, אזרחים? לשמועות ושקרים, או למראה עיניכם?
אבל הבה נחזור לשאר תוכניות היום, ובהן שידור נאומו המהולל של קים איל סוּנג מהחמישה־עשר באפריל, ג'וּצֶ'ה 71, והודעה לשירות הציבור מטעם שר הרכש קוֹמראד בּוּק בנושא הארכת חיי נורות חסכוניות. אבל תחילה, אזרחים, ידיעה משמחת במיוחד: יש לנו העונג לבשר על זמרת אופרה חדשה בפיונגיאנג. המנהיג היקר העניק לה את הכינוי 'האורחת היפה'. והנה היא, בשירת האַרְיוֹת מתוך "ים הדם", להנאתכם הפטריוטית. שובו אפוא אזרחים אל המחרטות התעשייתיות ואל נוּלי הווינאלוֹן, והכפילו את מכסות הייצור שלכם בעודכם מאזינים ל'אורחת היפה' שרה את סיפורה של האומה הגדולה עלי אדמות, הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה!