הנער מהבריכה - מתוך אתה יודע שאתה רוצה את זה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הנער מהבריכה - מתוך אתה יודע שאתה רוצה את זה

הנער מהבריכה - מתוך אתה יודע שאתה רוצה את זה

4 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

קריסטן רופניאן

קריסטֶן רוּפֶּניאן, ילידת 1981, גדלה בסביבות בוסטון, בת לרופא ואחות מוסמכת. היא בוגרת לימודי תואר שני מאוניברסיטת מישיגן, ובעלת תואר דוקטור בספרות מטעם אוניברסיטת הרווארד. לאחר סיום לימודיה בקולג', ובטרם החלה את קריירת הכתיבה שלה, היא הוצבה כמורה מטעם חיל השלום באוגנדה, ולימדה שם במשך שנתיים בבית יתומים. כשחזרה לארצות הברית עבדה בעבודות שונות, והיתה, בין היתר, קופאית, כתבת ואוֹמנת.

שמה של רופניאן נודע ברחבי העולם אחרי שסיפורה הקצר, “טיפוס של חתולים", התפרסם בשנת 2017 ב"ניו יורקר" וזכה לתהודה חסרת תקדים, כשתיאר גבולות הסכמה לא ברורים בסקס בין גבר לאישה. הוא עורר דיונים נוקבים ותגובות הזדהות רבות מצד נשים. רופניאן קיבלה מקדמה בסך של יותר ממיליון דולר על קובץ הסיפורים "אתה יודע שאתה רוצה את זה", וזכויות עיבוד הקובץ לסדרת דרמה נרכשו על ידי רשת HBO . נכון לעת יציאתו של הקובץ בארצות הברית (ינואר 2019), רופניאן כותבת רומן ראשון שצפוי אף הוא לצאת בעברית בהוצאת “אחוזת בית".

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

קאת, טיילור וליזי הן החברות הכי טובות בעיצומו של ערב בנות, שבמרכזו צפייה בסרט מאוד מיני. מה יקרה ביניהן בעקבותיו?

פרק ראשון

הנער מהבריכה

"בואו נִראה את זה עוד פעם," אומרת טיילור. היא יושבת קרוב כל כך לטלוויזיה, שקאת רואה את הבוהק הפסטלי הצונן של המרקע משתקף בעצמות הלחיים שלה, כשכותרות הסיום רצות.

"חשבתי שנשחק 'קל כמו נוצה, קשה כמו קרש'," מתלוננת ליזי, אבל טיילור כבר זוחלת לעבר נגן הווידיאו. קאת חושדת שליזי אוהבת את הסרט לא פחות מטיילור ומתביישת להודות בכך. אבל את טיילור שום דבר לא מביך: "איזה חלק הכי אהבתן?"

"אה, הכול?" אומרת ליזי.

קאת חופנת מערבולת של גרעיני פופקורן מהקערה המתרוקנת ומלקקת את המלח, מנסה למשוך זמן. "אהבתי..." היא פותחת. בקטע מסוים בסרט טיילור הצמידה את הברכיים, התנדנדה מצד לצד, וסומק התפשט במעלה צווארה. קאת היתה מהופנטת. "אני אהבתי את הקטע שהאישה דוחפת אותו מתחת למים, והוא עולה לנשום אוויר..."

דממה מסחררת משתררת כשליזי לוטשת בה מבט ריק, אבל אז טיילור מצחקקת, וקאת יודעת שהיא ניחשה נכון. "אוי נכון, איך הוא הסתכל עליה! תתארו לעצמכן שמישהו מסתכל עליכן ככה. כמו אֶריק הרינגטון. או..." עיניה של טיילור מופנות במהירות לעבר ליזי. "או מר קרטיס. ליזי, תדמייני שמר קרטיס מסתכל עלייך ככה."

"תסתמי," אומרת ליזי וזורקת כרית על טיילור. טיילור הודפת את הכרית בצחוק, צונחת על קאת ושומטת את ראשה לחיקה במפתיע. "הֵיי, זה החלק הטוב," היא אומרת ומנופפת בידה לעבר הטלוויזיה, שם נער מתבגר שוחה לאחור בתנועות פרפר, לרוחב המסך. "בואו נראה את זה מכאן."

קאת הכי קרובה לטלוויזיה, אבל אם היא תשנה תנוחה גם טיילור תצטרך לזוז, אז היא מחכה עד שליזי תפעיל את הסרט.

על המסך שוחה נער כשלגופו תחתונים בלבד, וצופה בו אישה שצבע השפתיים שלה זהה לצבע הלק המרוח על ציפורניה הארוכות והמחודדות. טיילור נאנחת בסיפוק ונשענת על קאת. האישה מגיחה מבין הצללים ומנענעת את הבוהן שלה במים, בקצה העמוק של הבריכה, כמו פיתיון. קאת לא יודעת מה לעשות עם הידיים. הנער שוחה לעבר האישה ואומר משהו שקאת לא בדיוק מבינה, כי עוצמת השמע נמוכה בגלל אמא של טיילור. האישה מתחילה להשתעשע עם הנער, להקניט אותו, היא נותנת לו להתקרב ואז הודפת אותו. קאת מחליטה להניח יד אחת על הרצפה ואת השנייה על הרגל. הנער תופס את כף רגלה של האישה, מערסל אותה ומדביק נשיקה לכל אצבע צבועה. ליזי פולטת נחרה. "זה מגוחך," היא אומרת. "מי רוצה לנשק רגליים מסריחות?" האישה מניחה את כף הרגל שלה על כתפו החשופה של הנער, ודוחפת אותו אל מתחת למים. בעדינות רבה, קאת מתחילה ללטף את שערה של טיילור. הנער צף ומתנשף, והאישה מטביעה אותו שוב. הוא בועט ומפרפר, אוחז בשוקיה. הנער מזכיר קצת את ריבר פיניקס וקצת את לאונרדו דיקפריו: העיניים הרכות, הפגועות האלה. קאת מעבירה את אצבעותיה על פני השערות הרכות המכסות את הרקה של טיילור, והן סומרות למגעה. האישה משחררת את הנער והוא מתרומם, טיפות מים מעטרות את ריסיו, את שערו הכהה, המנוּצֶה. הוא פוקח את העיניים ונועץ באישה מבט שקאת יודעת שטיילור אוהבת: מבט שאומר, אני אתן לך לעשות לי כל מה שתרצי. טיילור נמתחת ונרעדת מעונג, שולחת זיקוק של התרגשות שתוסס לאורך עמוד השדרה של קאת. האישה צוחקת ומנשקת את הנער, מחליקה על כתפיו. הנער טומן את ראשו בין ירכיה.

המשך הפרק בספר המלא

קריסטן רופניאן

קריסטֶן רוּפֶּניאן, ילידת 1981, גדלה בסביבות בוסטון, בת לרופא ואחות מוסמכת. היא בוגרת לימודי תואר שני מאוניברסיטת מישיגן, ובעלת תואר דוקטור בספרות מטעם אוניברסיטת הרווארד. לאחר סיום לימודיה בקולג', ובטרם החלה את קריירת הכתיבה שלה, היא הוצבה כמורה מטעם חיל השלום באוגנדה, ולימדה שם במשך שנתיים בבית יתומים. כשחזרה לארצות הברית עבדה בעבודות שונות, והיתה, בין היתר, קופאית, כתבת ואוֹמנת.

שמה של רופניאן נודע ברחבי העולם אחרי שסיפורה הקצר, “טיפוס של חתולים", התפרסם בשנת 2017 ב"ניו יורקר" וזכה לתהודה חסרת תקדים, כשתיאר גבולות הסכמה לא ברורים בסקס בין גבר לאישה. הוא עורר דיונים נוקבים ותגובות הזדהות רבות מצד נשים. רופניאן קיבלה מקדמה בסך של יותר ממיליון דולר על קובץ הסיפורים "אתה יודע שאתה רוצה את זה", וזכויות עיבוד הקובץ לסדרת דרמה נרכשו על ידי רשת HBO . נכון לעת יציאתו של הקובץ בארצות הברית (ינואר 2019), רופניאן כותבת רומן ראשון שצפוי אף הוא לצאת בעברית בהוצאת “אחוזת בית".

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

הנער מהבריכה - מתוך אתה יודע שאתה רוצה את זה קריסטן רופניאן

הנער מהבריכה

"בואו נִראה את זה עוד פעם," אומרת טיילור. היא יושבת קרוב כל כך לטלוויזיה, שקאת רואה את הבוהק הפסטלי הצונן של המרקע משתקף בעצמות הלחיים שלה, כשכותרות הסיום רצות.

"חשבתי שנשחק 'קל כמו נוצה, קשה כמו קרש'," מתלוננת ליזי, אבל טיילור כבר זוחלת לעבר נגן הווידיאו. קאת חושדת שליזי אוהבת את הסרט לא פחות מטיילור ומתביישת להודות בכך. אבל את טיילור שום דבר לא מביך: "איזה חלק הכי אהבתן?"

"אה, הכול?" אומרת ליזי.

קאת חופנת מערבולת של גרעיני פופקורן מהקערה המתרוקנת ומלקקת את המלח, מנסה למשוך זמן. "אהבתי..." היא פותחת. בקטע מסוים בסרט טיילור הצמידה את הברכיים, התנדנדה מצד לצד, וסומק התפשט במעלה צווארה. קאת היתה מהופנטת. "אני אהבתי את הקטע שהאישה דוחפת אותו מתחת למים, והוא עולה לנשום אוויר..."

דממה מסחררת משתררת כשליזי לוטשת בה מבט ריק, אבל אז טיילור מצחקקת, וקאת יודעת שהיא ניחשה נכון. "אוי נכון, איך הוא הסתכל עליה! תתארו לעצמכן שמישהו מסתכל עליכן ככה. כמו אֶריק הרינגטון. או..." עיניה של טיילור מופנות במהירות לעבר ליזי. "או מר קרטיס. ליזי, תדמייני שמר קרטיס מסתכל עלייך ככה."

"תסתמי," אומרת ליזי וזורקת כרית על טיילור. טיילור הודפת את הכרית בצחוק, צונחת על קאת ושומטת את ראשה לחיקה במפתיע. "הֵיי, זה החלק הטוב," היא אומרת ומנופפת בידה לעבר הטלוויזיה, שם נער מתבגר שוחה לאחור בתנועות פרפר, לרוחב המסך. "בואו נראה את זה מכאן."

קאת הכי קרובה לטלוויזיה, אבל אם היא תשנה תנוחה גם טיילור תצטרך לזוז, אז היא מחכה עד שליזי תפעיל את הסרט.

על המסך שוחה נער כשלגופו תחתונים בלבד, וצופה בו אישה שצבע השפתיים שלה זהה לצבע הלק המרוח על ציפורניה הארוכות והמחודדות. טיילור נאנחת בסיפוק ונשענת על קאת. האישה מגיחה מבין הצללים ומנענעת את הבוהן שלה במים, בקצה העמוק של הבריכה, כמו פיתיון. קאת לא יודעת מה לעשות עם הידיים. הנער שוחה לעבר האישה ואומר משהו שקאת לא בדיוק מבינה, כי עוצמת השמע נמוכה בגלל אמא של טיילור. האישה מתחילה להשתעשע עם הנער, להקניט אותו, היא נותנת לו להתקרב ואז הודפת אותו. קאת מחליטה להניח יד אחת על הרצפה ואת השנייה על הרגל. הנער תופס את כף רגלה של האישה, מערסל אותה ומדביק נשיקה לכל אצבע צבועה. ליזי פולטת נחרה. "זה מגוחך," היא אומרת. "מי רוצה לנשק רגליים מסריחות?" האישה מניחה את כף הרגל שלה על כתפו החשופה של הנער, ודוחפת אותו אל מתחת למים. בעדינות רבה, קאת מתחילה ללטף את שערה של טיילור. הנער צף ומתנשף, והאישה מטביעה אותו שוב. הוא בועט ומפרפר, אוחז בשוקיה. הנער מזכיר קצת את ריבר פיניקס וקצת את לאונרדו דיקפריו: העיניים הרכות, הפגועות האלה. קאת מעבירה את אצבעותיה על פני השערות הרכות המכסות את הרקה של טיילור, והן סומרות למגעה. האישה משחררת את הנער והוא מתרומם, טיפות מים מעטרות את ריסיו, את שערו הכהה, המנוּצֶה. הוא פוקח את העיניים ונועץ באישה מבט שקאת יודעת שטיילור אוהבת: מבט שאומר, אני אתן לך לעשות לי כל מה שתרצי. טיילור נמתחת ונרעדת מעונג, שולחת זיקוק של התרגשות שתוסס לאורך עמוד השדרה של קאת. האישה צוחקת ומנשקת את הנער, מחליקה על כתפיו. הנער טומן את ראשו בין ירכיה.

המשך הפרק בספר המלא