יזכור ישראל מימון את בית הקפה החדש שפתח בהרצליה פיתוח ואיך שבועיים אחרי הפתיחה בית הקפה עלה בלהבות, יזכור איך נראה באותו יום פרדי עבודי כשניידת טיפול נמרץ לקחה אותו לעולם הבא, יזכור את השלוש מאות אלף שקל שהשקיע שם אחרי שהלווה מכל מיני אנשים שבכלל לא כדאי להלוות מהם והלכו פייפן, יזכור את אשתו עליזה שעזבה אותו בפרצוץ מאוד לא עליז אחרי ששוב נכשל למרות שהבטיח לה שהפעם הוא יצליח, יזכור ולא ישכח את אותו יום הזכרון לחללי צה"ל ואת פניו של סאו מינג התאילנדי שעבד אצלו במטבח ושהכל קרה בגללו.
ישראל מימון היום הוא נהג מונית גרוש שמתחיל בשש בבוקר לעבוד, עושה שעתיים הפסקה בצהריים וממשיך לעבוד עד אחת בלילה, איש לא ראה אותו, אבל ככה מספרים.
אבל הוא לא התחיל ככה, ממש לא, הוא השתחרר לפני שמונה שנים מצה"ל כסגן אלוף עם דירה בכפר סבא, אישה, שני ילדים, חסכונות וחתיכת פנסיה שצריכה להספיק לו כדי לחיות טוב עד הסוף, כולל מנוי לחדר כושר, בריכה.
המשך העלילה בסיפור המלא
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
