פוגלמן חלם להיות טייס, אבל טייסים יש מעט, קשה להתקבל ובניגוד אליו, הם תמיד בלונדינים, לחמצן זה רעיון טיפשי כי יחשבו שהוא בת-ימית וקרחת זה לא טוב כי חושבים שיש לך כינים.
כאן התחיל המסע של פוגלמן אחר קריירה אחרת. מאות ראיונות, עשרות פגישות, שיחות, קפה, צחוקים, רצינות, שקרים, מוטיבציה, בגדים יפים, בגדים פחות יפים, רצון להצליח, שוב שקרים, שאיפות, פגישות שניות, עם המנכ"ל, בלי המנכ"ל, נתקשר, תתקשר... הוא ויתר.
לשטוף מכוניות הוא לא רצה כי זה ביאס אותו שרק לו אין רישיון, פיצוציה זה לא טוב כמו שחבר שלו ארצי סיפר- "אתה כל הזמן תאכל קשיו בלילה, תשמין ובבוקר יציקו לך זקנים שרוצים עיתון כי משעמם להם ויגידו לך שאתה מזכיר להם את הנכד שלהם שלומד רפואה" ואז אתה שוב פעם תתבאס שאתה לא הגעת לכלום.
משטיפת כלים אפשר להחתך, ניקוי רחובות לא בא בחשבון כי הוא רגיש לאבק, להיות מדריך צניחה ההורים לא יתנו לו, להיות נער ליווי הלקוחות לא יתנו לו, דייג לא כי הוא אוהב דגים.
המשך העלילה בסיפור המלא
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
