גורדון פינת ריינס, התנועה לא פוסקת, כולם ממהרים, גם מישהי לא מוכרת שעוברת על אופניים שמאחוריהם מוצב ארגז ירוק, ארגז כזה כמו של תנובה ובתוכו כל מיני דברים שהיא הרגע קנתה במכולת הקרובה, אבן קטנה כמעט גורמת לה לאבד אחיזה אבל היא מצליחה להתיישר ויוצאת מזה.
גבינת עיזים של איזה משק מהצפון קופצת החוצה מהארגז ונוחתת על הכביש הסואן, רוקי, חתול מהשכונה צופה בכל זה ומתחיל ללקק את שפתיו בעונג, "נו, יאללה" אמר רוקי, שתפסק כבר התנועה, אני מת על גבינת עיזים, אבל התנועה לא פוסקת, בכל רגע הסיכוי שמישהו עם יונדאי גטס כסופה או לבנה ידרוס את הגבינה רק עולה, רוקי חייב לעשות משהו, הוא יודע שזה או הוא או מישהו שדוהר ברמזור הירוק, הוא חייב לקחת סיכון, הגבינה הזאת סוגרת לו את הפינה של אוכל היום וגם מסדרת לו את המקום הכי טוב על מכסה המנוע הכי חם ברחוב, אבל רוקי חושש, הוא מבין שגם הוא יכול להדרס, ולמרות שיש לו תשע נשמות, החיים כחתול באזור של ריינס לא ממש רעים.
המשך העלילה בסיפור המלא
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
