פרק ראשון: מדריך לאנרכיסט המתחיל
אל הקורא
הרעיונות האנרכיסטיים כמעט אינם מוכרים, או שהם מסולפים במתכוון בידי אלה שנגדם אנו נאבקים ושלמען האינטרסים הצרים שלהם משתמשים בשקרים בוטים ביותר כדי להנציח את הטעות ואת הבוּרות.
סדרת הפרסומים שאנו משיקים היום, בעזרתם של חברים המאמינים שאין טבעי מלהביע את אשר צודק ונכון בעיניהם, משלימה את המפעל שהתחלנו באֶגְלְמוֹן.[1]
אנו מאמינים כי הפצת העקרונות האנרכיסטיים, בחינה חופשית וביקורת צודקת של העולם סביבנו, כל אלה יעודדו ללא ספק את התפתחותם השלֵמה של קוראינו.
אנו מבקשים להראות עד כמה השׂררה אינה הגיונית ואינה מוסרית. בכוונתנו להילחם בה על כל צורותיה, להיאבק בכל הדעות הקדומות, לעורר מחשבה. לאפשר לאנשים ראשית להשתחרר בעצמם, ואחר כך לשחרר אחרים; לגרום לחסרי המודעות להיוולד מחדש, להתכונן לכל מה שכבר אפשרי עבורנו, המעטים — חברה הרמונית של אנשים מודעים, פֶּתח לעולם של חופש ושל אהבה.
זהו מפעלנו, והוא יהיה מפעלו של כל מי שיחפוץ לצעוד ברוח האמת והצדק לקראת השגתו של עתיד טוב יותר.
מושבת אגלמון
חברי היקר, ביקשת ממני, ובקשתך אינה חפה מלגלוג, להסביר לך מהו — או יותר נכון מה אמור להיות — אנרכיסט. בהכירי אותך כאדם שכוונותיו טובות, על אף נטייה בסיסית ללגלג על דברים שטרם הבינות, אנסה לספק את סקרנותך.
רק אל תחשוב שאני מעמיד עצמי מולך כמלומד או כנביא; ומן מהרגע הראשון הכן את עצמך לא לקבל את טענותיי כדוֹגמוֹת, כאמיתות מוחלטות שאין לערער עליהן, אלא נהפוך הוא, לפקפק בהן, לבחון אותן באמצעות שכלך שלך ולא לקבל אותן כאמת לפני שהשתכנעת בכוחות עצמך שהן זכאיות לתואר זה.
אין השכלה רצינית ומעמיקה מלבד זו שאדם רוכש לעצמו, לבדו. על כל אדם להיות מורה של עצמו, ומשימתם של אלה הסבורים שהם יודעים אינה לכפות את דעותיהם אלא להציע לזולתם, בלוויית טיעונים מנומקים, את זרעי הרעיונות כדי שינבטו ויישאו פרי במוחו שלו.
* * *