עיר קטנה ואנשים בה הרבה - מתוך עירם של האנשים הקטנים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
עיר קטנה ואנשים בה הרבה - מתוך עירם של האנשים הקטנים

עיר קטנה ואנשים בה הרבה - מתוך עירם של האנשים הקטנים

עוד על הספר

  • תרגום: בני מר
  • הוצאה: ידיעות ספרים
  • תאריך הוצאה: 2005
  • קטגוריה: קצרים
  • מספר עמודים: 18 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 18 דק'

שלום עליכם

שלום עליכם הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רַבּינובֿיץ' (ברוסית: Шолом Нохумович Рабинович; שלום נחומוביץ' רבינוביץ')‏ (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מחשובי הסופרים היידישאים של תנועת ההשכלה.

יצירותיו של שלום עליכם ניחנו בהומור רב, והן מביעות יחס של חמלה והזדהות עם גיבוריו, אנשי העיירות היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת סאטירית עליהם, אך היא לרוב מוסוות ואינה נוקבת יתר על המידה. יצירותיו סייעו להעלאת הרמה של הספרות היהודית ונתנו ביטוי לתמורות שחלו בחברה היהודית בת זמנו, להוויי החיים שהיה ונכחד.
שלום עליכם חלה בשחפת ובריאותו הידרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-1915, עד אשר נפטר לבסוף בניו יורק ב-13 במאי 1916. עד ארבעה ימים לפני מותו עסק בכתיבה, ולא זכה לסיים את ספרו "מוטל בן פייסי החזן". נקבר ב-15 במאי 1916 בבית העלמין היהודי "הר נבו" של רובע קווינס. ב- 1921 הועתק הקבר לבית הקברות "הר כרמל" בניו יורק. 
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5ejsfcb9

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

ניתוח יצירתו האדירה של שלום עליכם והשפעתה על הספרות העברית, כפי שרואה אותה אברהם נוברשטרן מהחוג ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרק ראשון

עיר קטנה ואנשים בה הרבה

כתריאלבקה בעולמו של שלום עליכם

השפע והרבגוניות המאפיינים את כתיבתו של שלום עליכם עולים בקנה אחד עם נושאיה המרכזיים: יצירתו מכוונת לעצב עולם אנושי תזזיתי ודינמי, אשר יודע מאין הוא בא אך תוהה לאן הוא הולך. במבט ראשון נוצר הרושם שמדובר בעולם בהתפוררות, משום שההוויה היהודית המסורתית במזרח אירופה לא היתה מסוגלת לעמוד בפרץ בפני התהליכים של העולם המודרני הקמים עליה. אפשר בוודאי למצוא סימוכין רבים לרושם זה הנוצר בחלק מיצירותיו של שלום עליכם, אך אין להתעלם גם מכך שרבים מגיבוריו מקבלים בחיוב ובשמחה את עוצמת השינוי, ורואים בו פתח למימוש אפשרויות בלתי מוגבלות. אומנם אחדות מהן מתגלות כחלומות באספמיא, דוגמת אשליותיו של מנחם מנדל להתעשרות מהירה, אך אחרות טומנות בחובן הבטחה לעתיד, כגון החיים האורבניים המודרניים בניו יורק הנפרשים בכל עוצמתם לעיניו המשתאות של הילד מוטל בן פייסי החזן.

שלום עליכם חש היטב שצריך להעניק בידי הקורא מדריך ומצפן פנימי לשפע הזה, והוא עשה זאת בכמה וכמה צורות: שלושה מגיבוריו המרכזיים - טוביה החולב (או החלבן), מנחם מנדל ומוטל בן פייסי החזן זכו לכך שתירקם סביבם סדרה של סיפורים רצופים, אשר אומנם נכתבו פרקים-פרקים לאורך שנים רבות, אך הצטרפו בכל אחד מן המקרים לכדי יצירה מלוכדת. מחזור השנה הפך אף הוא גורם מבריח בכתיבתו, כי שלום עליכם כתב רבים מסיפוריו לרגל אחד החגים בלוח השנה היהודי. שורשיה של כתיבה זו טמונים בקשר ההדוק שנרקם בינו ובין העיתונות: הרי רוב יצירותיו של שלום עליכם נדפסו תחילה בעיתונים, בעיקר בעיתונים היומיים ביידיש שהתחילו לפרוח בראשית המאה העשרים, ועורכיהם ראו בפרסומה של יצירת ספרות מרכיב חיוני בגיליון לחגים של העיתון. שלום עליכם היה הסופר המרכזי שהיה בכוחו לספק דרישה זו, וכך הצטברו אצלו במהלך השנים סיפורים רבים "לכבוד החג". אשכול אחר של סיפוריו הם אלה הקשורים בנושא הילדות או המופנים "לילדי ישראל", כי אף על פי שכל אחד מהם בונה דמות ייחודית של ילד אפשר להצביע על נושאים המשותפים לרובם. לצידם של כל אלה ניכרת ביצירתו של שלום עליכם נוכחותו של גורם נוסף, לעיתים מוחשי יותר ולעיתים ערטילאי - תפישה מובהקת של מקום ומרחב, אשר ביטויה העילאי הוא עיצובה של כתריאלבקה. מקום מדומיין זה, התגשמותו של מושג הקהילה היהודית על כל היבטיה הסותרים, נוכח בכתיבתו של שלום עליכם בעוצמה שאין כדוגמתה אצל אף סופר בדורות האחרונים ביידיש ובעברית, ואין לו אח ורע בכל ספרותנו המודרנית על לשונותיה השונות.

שלום עליכם

שלום עליכם הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רַבּינובֿיץ' (ברוסית: Шолом Нохумович Рабинович; שלום נחומוביץ' רבינוביץ')‏ (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מחשובי הסופרים היידישאים של תנועת ההשכלה.

יצירותיו של שלום עליכם ניחנו בהומור רב, והן מביעות יחס של חמלה והזדהות עם גיבוריו, אנשי העיירות היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת סאטירית עליהם, אך היא לרוב מוסוות ואינה נוקבת יתר על המידה. יצירותיו סייעו להעלאת הרמה של הספרות היהודית ונתנו ביטוי לתמורות שחלו בחברה היהודית בת זמנו, להוויי החיים שהיה ונכחד.
שלום עליכם חלה בשחפת ובריאותו הידרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-1915, עד אשר נפטר לבסוף בניו יורק ב-13 במאי 1916. עד ארבעה ימים לפני מותו עסק בכתיבה, ולא זכה לסיים את ספרו "מוטל בן פייסי החזן". נקבר ב-15 במאי 1916 בבית העלמין היהודי "הר נבו" של רובע קווינס. ב- 1921 הועתק הקבר לבית הקברות "הר כרמל" בניו יורק. 
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5ejsfcb9

עוד על הספר

  • תרגום: בני מר
  • הוצאה: ידיעות ספרים
  • תאריך הוצאה: 2005
  • קטגוריה: קצרים
  • מספר עמודים: 18 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 18 דק'

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

עיר קטנה ואנשים בה הרבה - מתוך עירם של האנשים הקטנים שלום עליכם

עיר קטנה ואנשים בה הרבה

כתריאלבקה בעולמו של שלום עליכם

השפע והרבגוניות המאפיינים את כתיבתו של שלום עליכם עולים בקנה אחד עם נושאיה המרכזיים: יצירתו מכוונת לעצב עולם אנושי תזזיתי ודינמי, אשר יודע מאין הוא בא אך תוהה לאן הוא הולך. במבט ראשון נוצר הרושם שמדובר בעולם בהתפוררות, משום שההוויה היהודית המסורתית במזרח אירופה לא היתה מסוגלת לעמוד בפרץ בפני התהליכים של העולם המודרני הקמים עליה. אפשר בוודאי למצוא סימוכין רבים לרושם זה הנוצר בחלק מיצירותיו של שלום עליכם, אך אין להתעלם גם מכך שרבים מגיבוריו מקבלים בחיוב ובשמחה את עוצמת השינוי, ורואים בו פתח למימוש אפשרויות בלתי מוגבלות. אומנם אחדות מהן מתגלות כחלומות באספמיא, דוגמת אשליותיו של מנחם מנדל להתעשרות מהירה, אך אחרות טומנות בחובן הבטחה לעתיד, כגון החיים האורבניים המודרניים בניו יורק הנפרשים בכל עוצמתם לעיניו המשתאות של הילד מוטל בן פייסי החזן.

שלום עליכם חש היטב שצריך להעניק בידי הקורא מדריך ומצפן פנימי לשפע הזה, והוא עשה זאת בכמה וכמה צורות: שלושה מגיבוריו המרכזיים - טוביה החולב (או החלבן), מנחם מנדל ומוטל בן פייסי החזן זכו לכך שתירקם סביבם סדרה של סיפורים רצופים, אשר אומנם נכתבו פרקים-פרקים לאורך שנים רבות, אך הצטרפו בכל אחד מן המקרים לכדי יצירה מלוכדת. מחזור השנה הפך אף הוא גורם מבריח בכתיבתו, כי שלום עליכם כתב רבים מסיפוריו לרגל אחד החגים בלוח השנה היהודי. שורשיה של כתיבה זו טמונים בקשר ההדוק שנרקם בינו ובין העיתונות: הרי רוב יצירותיו של שלום עליכם נדפסו תחילה בעיתונים, בעיקר בעיתונים היומיים ביידיש שהתחילו לפרוח בראשית המאה העשרים, ועורכיהם ראו בפרסומה של יצירת ספרות מרכיב חיוני בגיליון לחגים של העיתון. שלום עליכם היה הסופר המרכזי שהיה בכוחו לספק דרישה זו, וכך הצטברו אצלו במהלך השנים סיפורים רבים "לכבוד החג". אשכול אחר של סיפוריו הם אלה הקשורים בנושא הילדות או המופנים "לילדי ישראל", כי אף על פי שכל אחד מהם בונה דמות ייחודית של ילד אפשר להצביע על נושאים המשותפים לרובם. לצידם של כל אלה ניכרת ביצירתו של שלום עליכם נוכחותו של גורם נוסף, לעיתים מוחשי יותר ולעיתים ערטילאי - תפישה מובהקת של מקום ומרחב, אשר ביטויה העילאי הוא עיצובה של כתריאלבקה. מקום מדומיין זה, התגשמותו של מושג הקהילה היהודית על כל היבטיה הסותרים, נוכח בכתיבתו של שלום עליכם בעוצמה שאין כדוגמתה אצל אף סופר בדורות האחרונים ביידיש ובעברית, ואין לו אח ורע בכל ספרותנו המודרנית על לשונותיה השונות.