היכרותי עם ח"נ ביאליק - מתוך עירם של האנשים הקטנים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
היכרותי עם ח"נ ביאליק - מתוך עירם של האנשים הקטנים

היכרותי עם ח"נ ביאליק - מתוך עירם של האנשים הקטנים

עוד על הספר

שלום עליכם

שלום עליכם הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רַבּינובֿיץ' (ברוסית: Шолом Нохумович Рабинович; שלום נחומוביץ' רבינוביץ')‏ (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מחשובי הסופרים היידישאים של תנועת ההשכלה.

יצירותיו של שלום עליכם ניחנו בהומור רב, והן מביעות יחס של חמלה והזדהות עם גיבוריו, אנשי העיירות היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת סאטירית עליהם, אך היא לרוב מוסוות ואינה נוקבת יתר על המידה. יצירותיו סייעו להעלאת הרמה של הספרות היהודית ונתנו ביטוי לתמורות שחלו בחברה היהודית בת זמנו, להוויי החיים שהיה ונכחד.
שלום עליכם חלה בשחפת ובריאותו הידרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-1915, עד אשר נפטר לבסוף בניו יורק ב-13 במאי 1916. עד ארבעה ימים לפני מותו עסק בכתיבה, ולא זכה לסיים את ספרו "מוטל בן פייסי החזן". נקבר ב-15 במאי 1916 בבית העלמין היהודי "הר נבו" של רובע קווינס. ב- 1921 הועתק הקבר לבית הקברות "הר כרמל" בניו יורק. 
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5ejsfcb9

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

ב-1907 מגיע שלום עליכם כנציג הקהילה באמריקה אל הקונגרס הציוני בהאג, ושם מכיר לו יושב הראש לוינסקי את גדול המשוררים היהודים.

פרק ראשון

היכרותי עם ח"נ ביאליק

נכתב בשנת 1916

 

א.

שנים ארוכות עמדתי בקשר עם ביאליק ולא זכיתי להכיר אישית את גדול משוררינו, מפני שהיינו רחוקים איש מרעהו. הוא התגורר באודסה ואני - בקייב. אחר כך באו שנות הגלות שאחרי מהפכת החוקה הרוסית. בגללה הושלכתי לחוץ לארץ - לשווייץ - ומשם, מעבר לאוקיינוס האטלנטי, אל אמריקה, וכך כמעט שנטשתי כליל את תקוותי להיפגש ביום מן הימים עם ענק הענקים. מה עושה אלוהים? מתכנסים כל הציונים בקונגרס בהאג בשנת 1907, וציוני אמריקה בוחרים בי להיות נציגם, וכך אני מגיע להאג שבהולנד.

ערב הקונגרס נועדת ועידת אנשי העברית. אני נכנס. האולם מלא. יושב הראש הוא א"ל לוינסקי. הוא מכה בפטיש בשולחן. הקהל רוגש. ויותר מכולם רותח לו עול ימים, שכולו אומר "בורגני"; אצלנו, בארצנו, היה נקרא "חנווני". אני מתבונן בבחור ומחליט, שמן הסתם זה משכיל צעיר, שזה עתה קם מעל שולחן חותנו, או שהוא מסב אליו עדיין. ומאחר שהוא משכיל וחותנו הוא יהודי בעל בית, בחרו בו הציונים שבעיירתו להיות להם לנציג, והוא יצא כנראה להאג והוצאותיו עליו. ואני חושב שאינני טועה, שהרי אני סופר, ומי הוא הסופר שאינו בקי בפיזיונומיה? אינני מסיר את עיני מן החנווני, והחנווני קופץ בראש בכל פעם מחדש. הכול מדברים בעברית, וגם הוא ביניהם. בכל פעם הוא מתפרץ:

"אדרבה! לא! אין אני מסכים!" - אין הוא מסכים! איננו מסכים!...

היושב ראש (לוינסקי) מכה בפטיש. הוועידה נסתיימה. הקהל עודנו רותח. יושב הראש קם מהשולחן. אנחנו מתנשקים. אני מבקש ללכת. יושב הראש עוצר בעדי לרגע.

"חכה רגע. קודם כול אני רוצה להכיר לך את ביאליק שלנו."

"אם כך, גם ביאליק כאן? איפה הוא?"

"הנה הוא שם."

והוא מציג לי את הבורגני.

הנה זה הבורגני הקטן אינו אלא ביאליק הגדול. משמע הדבר, שאינני קורא פנים מוכשר כל-כך...

שלום עליכם

שלום עליכם הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רַבּינובֿיץ' (ברוסית: Шолом Нохумович Рабинович; שלום נחומוביץ' רבינוביץ')‏ (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מחשובי הסופרים היידישאים של תנועת ההשכלה.

יצירותיו של שלום עליכם ניחנו בהומור רב, והן מביעות יחס של חמלה והזדהות עם גיבוריו, אנשי העיירות היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת סאטירית עליהם, אך היא לרוב מוסוות ואינה נוקבת יתר על המידה. יצירותיו סייעו להעלאת הרמה של הספרות היהודית ונתנו ביטוי לתמורות שחלו בחברה היהודית בת זמנו, להוויי החיים שהיה ונכחד.
שלום עליכם חלה בשחפת ובריאותו הידרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-1915, עד אשר נפטר לבסוף בניו יורק ב-13 במאי 1916. עד ארבעה ימים לפני מותו עסק בכתיבה, ולא זכה לסיים את ספרו "מוטל בן פייסי החזן". נקבר ב-15 במאי 1916 בבית העלמין היהודי "הר נבו" של רובע קווינס. ב- 1921 הועתק הקבר לבית הקברות "הר כרמל" בניו יורק. 
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5ejsfcb9

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

היכרותי עם ח"נ ביאליק - מתוך עירם של האנשים הקטנים שלום עליכם

היכרותי עם ח"נ ביאליק

נכתב בשנת 1916

 

א.

שנים ארוכות עמדתי בקשר עם ביאליק ולא זכיתי להכיר אישית את גדול משוררינו, מפני שהיינו רחוקים איש מרעהו. הוא התגורר באודסה ואני - בקייב. אחר כך באו שנות הגלות שאחרי מהפכת החוקה הרוסית. בגללה הושלכתי לחוץ לארץ - לשווייץ - ומשם, מעבר לאוקיינוס האטלנטי, אל אמריקה, וכך כמעט שנטשתי כליל את תקוותי להיפגש ביום מן הימים עם ענק הענקים. מה עושה אלוהים? מתכנסים כל הציונים בקונגרס בהאג בשנת 1907, וציוני אמריקה בוחרים בי להיות נציגם, וכך אני מגיע להאג שבהולנד.

ערב הקונגרס נועדת ועידת אנשי העברית. אני נכנס. האולם מלא. יושב הראש הוא א"ל לוינסקי. הוא מכה בפטיש בשולחן. הקהל רוגש. ויותר מכולם רותח לו עול ימים, שכולו אומר "בורגני"; אצלנו, בארצנו, היה נקרא "חנווני". אני מתבונן בבחור ומחליט, שמן הסתם זה משכיל צעיר, שזה עתה קם מעל שולחן חותנו, או שהוא מסב אליו עדיין. ומאחר שהוא משכיל וחותנו הוא יהודי בעל בית, בחרו בו הציונים שבעיירתו להיות להם לנציג, והוא יצא כנראה להאג והוצאותיו עליו. ואני חושב שאינני טועה, שהרי אני סופר, ומי הוא הסופר שאינו בקי בפיזיונומיה? אינני מסיר את עיני מן החנווני, והחנווני קופץ בראש בכל פעם מחדש. הכול מדברים בעברית, וגם הוא ביניהם. בכל פעם הוא מתפרץ:

"אדרבה! לא! אין אני מסכים!" - אין הוא מסכים! איננו מסכים!...

היושב ראש (לוינסקי) מכה בפטיש. הוועידה נסתיימה. הקהל עודנו רותח. יושב הראש קם מהשולחן. אנחנו מתנשקים. אני מבקש ללכת. יושב הראש עוצר בעדי לרגע.

"חכה רגע. קודם כול אני רוצה להכיר לך את ביאליק שלנו."

"אם כך, גם ביאליק כאן? איפה הוא?"

"הנה הוא שם."

והוא מציג לי את הבורגני.

הנה זה הבורגני הקטן אינו אלא ביאליק הגדול. משמע הדבר, שאינני קורא פנים מוכשר כל-כך...