פסח מוקדם - מתוך עירם של האנשים הקטנים

פסח מוקדם

מעשה שיכול להתחולל בעולם הגדול

נכתב בשנת 1908

א.

נַארֶנְבֶּרְג, העיר הגרמנית הנודעת בעולם, היא עיר יהודית מקדמת דנא. ולא סתם עיר יהודית, אלא עיר יראת שמים ויראת אלוהים. יהודיה עשו להם שם בעולם, על שמימיהם לא חפרו ולא חקרו במופלא מהם, שלא התפלספו ולא שאלו שום קושיות על סוגיות הנוגעות לאלוהים. עליהם אפשר לומר שהם יהודים בלי חוכמות.

אמת, יהדותם אינה עומדת אלא על שלושה דינים, שמקורם מן הסתם באברהם אבינו, ואולי אפילו באדם הראשון: 1) יום זיכרון, 2) בר-מצווה, 3) פסח. שלושת העיקרים האלה די בהם והותר לקיים את העם היהודי עוד אלפי שנים ורבבה. אל לכם לחשוב שהם מצצו זאת מן האצבע שלהם; אלא שכך שמעו לא פעם אחת מרבם, הדוקטור והמטיף, שקהילת נארנברג מכלכלת אותו בכבוד, לא פחות, להבדיל, מאשר הקתולים את האפיפיור ברומא. הרב, הדוקטור והמטיף נושא בקרבם שמות כמו "רבי", "רבנו", וקהילת נארנברג מאמינה באמונה שלמה שלמדן גדול כל-כך כְּרבם אין עוד בעולם כולו. בדרשות שהוא נושא בכל חג בבית-הכנסייה מוזכרות מילים כאלה בלשון הקודש, עד שרק מחבר הסידור, לו קם בימינו לתחיית המתים, יכול היה להבינן, ואולי לא... יהודי נארנברג מספרים עליו מופתים כעל אחד הצדיקים. הם מתפארים, למשל, שכבר עשרים וכמה שנים, מאז הוא רבם ומטיפם, מעולם לא אירעה לו תקלה או טעות: כל חג אותה דרשה, עם אותם פסוקים מאותו תנ"ך, עם אותה משמעות ועם אותם משלים. אך אני חושב שאלה הן קצת גוזמאות. שררתו של הרב, הדוקטור והמטיף גדולה כל-כך בעיירה, עד ששום יום זיכרון, שום בר-מצווה ושום חג אינם נקבעים אם לא אושרו תחילה בידי הרב והמטיף. והגם שכל תושב יהודי בנארנברג צריך להחזיק בביתו לוח-שנה עברי, ממש כשם שכל אשה יהודייה בנארנברג צריכה תרנגולת לבנה לכפרות בערב יום הכיפורים, בכל זאת, אם חג קרב ובא, איש אינו מאמין באמת בלוח-השנה, והכול באים לרב להיוודע "מתי יחול המועד". ועל אחת כמה וכמה חג כמו פסח הקדוש. פסח בנארנברג - על כך אני מוכן להתערב איתכם - הריהו זוהר, מפואר וכשר יותר מאשר בעיר האדוקה בכל תפוצות ישראל! נשות נארנברג - להן מגיעים השבחים - צנועות כל-כך, עד שבפסח, בשבתן בתיאטרון, הן אינן משתמשות במשקפת החמץ של כל השנה. אפילו אנשי נארנברג, שאינם מקפידים ממש על אכילת מצה שמורה, אף-על-פי-כן כבר קרה פעמים רבות שבאו לשאול את הרב, אם מותר לשתות בפסח בירה ממינכן ולקנח בקותל חזיר מפראג.

עכשיו, כשאנחנו כבר מכירים מעט את יהדותם של יהודי נארנברג, נוכל לגשת אל עצם המעשה, אשר התחולל בעיר נארנברג בשנת 1908, או 5668 לבריאת העולם, על-פי חשבוננו בלוח-השנה העברי.