דרייפוס בכתריאלבקה - מתוך עירם של האנשים הקטנים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דרייפוס בכתריאלבקה - מתוך עירם של האנשים הקטנים

דרייפוס בכתריאלבקה - מתוך עירם של האנשים הקטנים

עוד על הספר

שלום עליכם

שלום עליכם הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רַבּינובֿיץ' (ברוסית: Шолом Нохумович Рабинович; שלום נחומוביץ' רבינוביץ')‏ (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מחשובי הסופרים היידישאים של תנועת ההשכלה.

יצירותיו של שלום עליכם ניחנו בהומור רב, והן מביעות יחס של חמלה והזדהות עם גיבוריו, אנשי העיירות היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת סאטירית עליהם, אך היא לרוב מוסוות ואינה נוקבת יתר על המידה. יצירותיו סייעו להעלאת הרמה של הספרות היהודית ונתנו ביטוי לתמורות שחלו בחברה היהודית בת זמנו, להוויי החיים שהיה ונכחד.
שלום עליכם חלה בשחפת ובריאותו הידרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-1915, עד אשר נפטר לבסוף בניו יורק ב-13 במאי 1916. עד ארבעה ימים לפני מותו עסק בכתיבה, ולא זכה לסיים את ספרו "מוטל בן פייסי החזן". נקבר ב-15 במאי 1916 בבית העלמין היהודי "הר נבו" של רובע קווינס. ב- 1921 הועתק הקבר לבית הקברות "הר כרמל" בניו יורק. 
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5ejsfcb9

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

משפט דרייפוס המפורסם ותוצאותיו הרות האסון מכים גלים בעיירה היהודית הקטנה, אבל איך בדיוק זה קרה ומי אחראי לזרימת המידע החופשית?

פרק ראשון

דרייפוס בכתריאלבקה

נכתב בשנת 1902

אינני יודע אם יש עוד מקום שבו הקים סיפורו של דרייפוס מהומה גדולה כל-כך כמו בכתריאלבקה.

אומרים שגם פריז קדחה כמו בקלחת. עיתונים כתבו, גנרלים ירו בעצמם ופרחחים התרוצצו ברחובות כמשוגעים, זרקו כובעים והרעישו עולמות. זה צעק: "וִיו דרייפוס!" וזה צעק: "ויו אסטרהזי!" ובין כה וכה הכפישו והשפילו את היהודים, כרגיל... אך עוגמת נפש רבה כל-כך, וייסורים ובזיונות רבים כל-כך, כשם שידעה כתריאלבקה באותה פרשה - כאלה לא תדע פריז עד בוא המשיח.

מנין נודע לכתריאלבקה על דרייפוס? אינכם צריכים לשאול אותי. הלא מנין הם יודעים שם על מלחמתה של אנגליה בבּוּרים? מנין הם יודעים מה נעשה בסין? מה לכתריאלבקה ולסין? האם בזכות מסחרהּ הגדול עם העולם? הלא תה הם מקבלים מוויסוצקי שבמוסקבה, ואת האריג הצהוב והקיצי, המכוּנה "צֶ'ה שוּן צֶ'ה", אין לובשים בכתריאלבקה. ידם אינה משגת אותו. הם מודים לאל אם יש להם ללבוש בקיץ שכמייה מבד גס: אם לא כן הם יכולים ללכת סתם כך, כלומר בתחתונים, במחילה, ועליהם ציצית מכותנה, ולהזיע בה ברוב הנאה, אם רק הקיץ חם דיו.

והלא נותרה בעינה אותה קושייה: מנין הגיע לאוזניה של כתריאלבקה סיפורו של דרייפוס?

מזיידל.

זיידל, בנו של ר' שעיה, הוא היחיד בעיירה המנוי על הצפירה. את כל החדשות המתרגשות לבוא לעולם לומדים מפיו. כלומר, לא מפיו, אלא על ידיו. הוא קורא להם, והם מסבירים; הוא מספר, והם מפרשים; הוא קורא מה כתוב, והם מבינים בדרך כלל להפך, שהרי הם מבינים טוב יותר.

שלום עליכם

שלום עליכם הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רַבּינובֿיץ' (ברוסית: Шолом Нохумович Рабинович; שלום נחומוביץ' רבינוביץ')‏ (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מחשובי הסופרים היידישאים של תנועת ההשכלה.

יצירותיו של שלום עליכם ניחנו בהומור רב, והן מביעות יחס של חמלה והזדהות עם גיבוריו, אנשי העיירות היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת סאטירית עליהם, אך היא לרוב מוסוות ואינה נוקבת יתר על המידה. יצירותיו סייעו להעלאת הרמה של הספרות היהודית ונתנו ביטוי לתמורות שחלו בחברה היהודית בת זמנו, להוויי החיים שהיה ונכחד.
שלום עליכם חלה בשחפת ובריאותו הידרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-1915, עד אשר נפטר לבסוף בניו יורק ב-13 במאי 1916. עד ארבעה ימים לפני מותו עסק בכתיבה, ולא זכה לסיים את ספרו "מוטל בן פייסי החזן". נקבר ב-15 במאי 1916 בבית העלמין היהודי "הר נבו" של רובע קווינס. ב- 1921 הועתק הקבר לבית הקברות "הר כרמל" בניו יורק. 
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5ejsfcb9

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

דרייפוס בכתריאלבקה - מתוך עירם של האנשים הקטנים שלום עליכם

דרייפוס בכתריאלבקה

נכתב בשנת 1902

אינני יודע אם יש עוד מקום שבו הקים סיפורו של דרייפוס מהומה גדולה כל-כך כמו בכתריאלבקה.

אומרים שגם פריז קדחה כמו בקלחת. עיתונים כתבו, גנרלים ירו בעצמם ופרחחים התרוצצו ברחובות כמשוגעים, זרקו כובעים והרעישו עולמות. זה צעק: "וִיו דרייפוס!" וזה צעק: "ויו אסטרהזי!" ובין כה וכה הכפישו והשפילו את היהודים, כרגיל... אך עוגמת נפש רבה כל-כך, וייסורים ובזיונות רבים כל-כך, כשם שידעה כתריאלבקה באותה פרשה - כאלה לא תדע פריז עד בוא המשיח.

מנין נודע לכתריאלבקה על דרייפוס? אינכם צריכים לשאול אותי. הלא מנין הם יודעים שם על מלחמתה של אנגליה בבּוּרים? מנין הם יודעים מה נעשה בסין? מה לכתריאלבקה ולסין? האם בזכות מסחרהּ הגדול עם העולם? הלא תה הם מקבלים מוויסוצקי שבמוסקבה, ואת האריג הצהוב והקיצי, המכוּנה "צֶ'ה שוּן צֶ'ה", אין לובשים בכתריאלבקה. ידם אינה משגת אותו. הם מודים לאל אם יש להם ללבוש בקיץ שכמייה מבד גס: אם לא כן הם יכולים ללכת סתם כך, כלומר בתחתונים, במחילה, ועליהם ציצית מכותנה, ולהזיע בה ברוב הנאה, אם רק הקיץ חם דיו.

והלא נותרה בעינה אותה קושייה: מנין הגיע לאוזניה של כתריאלבקה סיפורו של דרייפוס?

מזיידל.

זיידל, בנו של ר' שעיה, הוא היחיד בעיירה המנוי על הצפירה. את כל החדשות המתרגשות לבוא לעולם לומדים מפיו. כלומר, לא מפיו, אלא על ידיו. הוא קורא להם, והם מסבירים; הוא מספר, והם מפרשים; הוא קורא מה כתוב, והם מבינים בדרך כלל להפך, שהרי הם מבינים טוב יותר.