בקרן הרחובות המקבילים

שיר

מוקדש לאבי אליאס – אדם, משורר וחבר

לְצַיֵּר עַל דַּף

לָבָן, לְקוֹשֵׁשׁ כּוֹחוֹת סוּס

וּלְהַמְשִׁיךְ. לְהַמְשִׁיךְ

לִנְשֹׁם, לֶאֱסֹף אוֹתִיּוֹת קֵהוֹת,

לְחַדְּדָן עַד גְּבוּל הַשְּׁפִיּוּת, לְחַבְּרָן –

לְהַפְרִידָן עִם (אוֹ בְּלִי) דָּת-גֶּזַע-מִין,

לֶאֱהֹב,

לְפַחֵד, לִכְתֹּשׁ, לְקַלֵּל, לִנְשֹׁם, לִדְהֹר,

לִיצֹר

שִׁיר.

ילדות

אַבָּא בְּגוּפִיַּת עֲבוֹדָה

צוֹעֵד אַחֲרַי

מַפְצִיר שֶׁאֶשְׁמֹר עַל שִׁוּוּי מִשְׁקָל

אִמָּא חוֹבֶשֶׁת פְּצָעִים

חֲצִי לֶחֶם שְׁחֹר

חֲבִיתָה שְׁתֵּי בֵּיצִים

אֵין אֶתְמוֹל עוֹד לֹא מָחָר

שְׁנֵי בָּתֵּי כְּנֶסֶת

אֶחָד בֵּית מְשֻׁגָּעִים

קיצור תולדות הנְס כריסטיאן אנדרסן

אִמָּא שֶׁלּוֹ בֶּטַח חָלְמָה לְשַׂחֵק אוֹתָהּ נְסִיכָה עַל עֲדָשָׁה,

אַךְ הִסְתַּפְּקָה בְּלִהְיוֹת אַלְכּוֹהוֹלִיסְטִית

לֹא אָנוֹנִימִית, וּבְעֵת שֶׁאָבִיו הַסַּנְדְּלָר יָרָה צְרוֹרוֹת מַסְמְרִים מְשֻׁמָּשִׁים אֶל סֻלְיוֹת נְבוֹכוֹת הִשְׁתּוֹקְקָה אֲחוֹתוֹ הַזּוֹנָה לַחְדֹּר בְּנוֹנְשָׁלַנְטִיּוּת לְנַעֲלֶיהָ הַנּוֹצְצוֹת שֶׁל בַּת הַיָּם הַקְּטַנָּה, וְרַק הוּא, שֶׁלֹא מָצָא חֲנוּת שֶׁתַּסְכִּים לִמְכֹּר עוֹר עָבֶה לְגוּפוֹ הַמְדַמֵּם, הִתְנַחֵם בְּאֵינְסְפוֹר פַנְטַזְיוֹת עַל מַלְכַּת שֶׁלֶג פְּרוּעָה שֶׁמְּפַתָּה בְּלִי חֶשְׁבּוֹן גְּדוּדֵי חַיְּלֵי בְּדִיל

מֻטְרָפִים.