אמן

לאחר אהבה
 

כָּחֹל חָזָק הֵיכָן שֶׁאַתְּ נוֹשֶׁמֶת.

קַר, אַךְ אֵינֵנוּ מִתְכַּוְּנִים לְהִתְלַבֵּשׁ

אֶלָּא לָתֵת לַמִּין לְהַמְשִׁיךְ לִבְעֹר.

הֲלַךְ רוּחַ מִתְנַדֵּף מֵאִתָּנוּ לְאַט.

לֵאוּת, אֶפְשָׁר לֶאֱסֹף אוֹתָהּ בְּכַף יָד,

לְהַרְטִיב אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד

הַמַּמְתִּין לַחֹרֶף בַּחַלּוֹן. לֹא:

כָּעֵת הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בִּפְנִים הַחֶדֶר

וּמְפַנֶּה, בְּלֹא מַאֲמָץ כִּמְעַט,

אֶת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁתָּלַשְׁתָּ

בְּעוֹדְךָ שׁוֹאֵל אִם הָעוֹלָם

יֹאהַב אוֹתְךָ.

סנה בגינה
 

יֶשְׁנוֹ סְנֶה: לַהֶבֶת שֶׁמֶשׁ פִּתְאוֹמִית

עַל שִׂיחַ בַּגִּנָּה. אַתְּ נִגֶּשֶׁת בְּיָדַיִם פְּתוּחוֹת,

מְבַקֶּשֶׁת לְהַרְגִּיעַ אֶת הָאֵשׁ.

פָּנַיִךְ מְפֹאָרוֹת פִּתְאֹם

וְאַתְּ לוֹמֶדֶת אֶת הַלִּטּוּף,

עֵינַיִךְ נֶעֱצָמוֹת

וְצַוָּארֵךְ נוֹהֶה לְעֵבֶר הַחֹם.

הַאִם תּוּכְלִי לְהִשָּׁאֵר כָּךְ

מֻקֶּפֶת וּבְהִירָה מִקָּצֶה לְקָצֶה?

שׁוֹתָה אֶת הַמַּיִם הַמּוּאָרִים הַלָּלוּ

וּמַתְחִילָה לִקְפֹּץ.

אַתְּ מַחְזִירָה חֹם לְחֹם

פּוֹרֶשֶׂת זְרוֹעוֹת

מִתְנַפֶּלֶת עַל הָאֲוִיר

כְּמוֹ עַל אָח קָטָן וְקוֹרֵאת

אַבָּא, תִּרְאֶה, הַצִּפֳּרִים

לֹא יְשֵׁנוֹת, כְּלוֹמַר

הַחֲשֵׁכָה רְחוֹקָה

לוּ תָּמִיד תִּהְיֶה.

מאוחר
 

מִי שֶׁהָיָה אָבִי הוּא כָּעֵת יָתוֹם הַמּוֹנֶה אֶת הָעֶרֶב

בְּעָשָׁן. הוּא שֶׁהָיָה גָּדוֹל וְחָזָק נִדְמֶה כְּרוּחַ קָרָה,

וּמֵיטִיב אֶת הַבֶּגֶד עַל גּוּפוֹ, וּמְהַנְהֵן לָעֲלָטָה

כְּמוֹ רָאָה דְּמוּת, קְצֵה גְּלִימָה.

אָנוּ נֶאֱסָפִים רֵאשִׁית אֶל הַנְּעוּרִים, וְאָז אֶל הַיַּלְדוּת.

הַפֶּטֶל בּוֹעֵר לְצַד הַמַּיִם, וְדָגִים מְלוּחִים עַל גְּזִיר עִתּוֹן.

אָבִיו נוֹשֵׁם שָׁם בְּעוֹדוֹ מַכֶּה בְּמָשׁוֹט

וּמְאוּם אֵינוֹ עָשׂוּי מַתֶּכֶת וְלֹא לְרָעָתוֹ.

כָּךְ אֲנִי מֵסִיר מִמֶּנּוּ אֶת חֲטָאָיו

וּמַנִּיחַ עַל גַּבּוֹ חֻלְצָה זְעִירָה, נְטוּלַת אָשָׁם.

שְׁרִירָיו שֶׁנָּגְעוּ בִּי, לְעִתִּים בְּהַפְרָזָה,

נִרְעָדִים עַכְשָׁו מֵעֹנִי, רְפוּיִים כְּמוֹ בְּכִי וּבֶהָלָה.

אַל נָא תֵּלֵךְ, אֲנִי לוֹחֵשׁ, רוּחַ בָּאָה.

זְעוּמִים נֶגֶד זֶפֶת הָרָקִיעַ וְלֹא כְּלוּלִים בַּזְּמַן,

אֲנִי מַפְצִיר בּוֹ לְהַתִּיר אֶת הָאֶגְרוֹף, לְהָנִיחַ לִכְלֵי הַמִּלְחָמָה.

לֹא נִפֹּל עַל הַחֶרֶב, אֶת הַזִּכָּרוֹן נָשִׁיב לַנָּדָן.

מִי שֶׁהָיָה מִבְצָר הוּא כָּעֵת עִיר הַמַּמְתִּינָה לְכוֹבֵשׁ

וְאֶת הַזֶּמֶר הָאַחֲרוֹן נָשִׁיר יַחַד.

לֹא קוֹל אָב וּבֵן, שְׁנֵי יְתוֹמִים, כְּלוֹמַר בְּנֵי אָדָם

שֶׁמֵּעֲלֵיהֶם תְּהוֹם וְכָךְ בְּתוֹכָם.