פנגיאה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פנגיאה

פנגיאה

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2023
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 57 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 57 דק'

תקציר

חִכָּיוֹן הוּא שֵׁם לְרֶגַע הַמִּפְגָּשׁ
בֵּין הַפִּתָּיוֹן לַחַכָּה.
אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ -
הַדָּג יוֹדֵעַ אֶת מְחִיר הָרָעָב,
מַכִּיר אֶת סַכָּנַת הַמָּוֶת בְּמִפְגָּשׁ עִם הַפִּתָּיוֹן,
צוֹפֶה אֶת שְׁלִיפַת הַחַכָּה מִן הַיָּם.
לַמְרוֹת זֹאת שׁוֹעֵט אֶל פִּתְיוֹנוֹ כְּמִתְאַבֵּד,
נוֹעֵץ לְשׁוֹנוֹ בַּבָּשָׂר,
טוֹרֵף אֶת הָעוֹלָם.
אִם לָמוּת, אָז רַק מֵאַהֲבָה.

 (מתוך השיר אם למות, עמ' 16)

'הַיּוֹם אֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת בָּרְחוֹבוֹת עִם חוּט וּמַחַט, / מְנַסָּה לִתְפֹּר אוֹתוֹ בְּכָל כּוֹחִי / אוֹ לִכְרֹךְ סְבִיב צַוָּאר / לְאָהוּב פּוֹטֶנְצְיָאלִי, / אֱלֹהִים יְפֵה עֵינַיִם, / אֲדָמָה חֲרוּכָה' 
בשורות הללו מתוך "מחזור לאֵם" (עמ' 9-8), מפליאה עמית זר לטפל בשאלות שהן אולי המנוע לקובץ השירים הזה: כיצד ניתן לאחות את ה"עצמי" שנתלש שלא כהלכה מתמונת ילדותו חזרה אל העולם? והאם אפשר לגעת באימת הרעב באמצעות הלשון מבלי להתפתות לכיליון שצופנת החכה?
תמונות הילדות השבורות מצטרפות לכדי דיוקן בוגר של משוררת אמיצה, בקובץ ביכורים מרשים זה, אשר זיכה את המחברת בפרס רחל נגב לשנת תשפ"א.

זהו ספרה הראשון של עמית זר, מורה בתיכון בירושלים, ובעלת תואר שני ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית.

פרק ראשון

*
כָּל הַחַיִּים רָדְפָה אִמִּי אַחַר שׁוּלֵי שִׂמְלָתָם שֶׁל הַחַיִּים,

וְהָיְתָה צוֹעֶקֶת לְאָבִי בְּסָלוֹן הַבַּיִת,

כַּמָּה פְּעָמִים נָמוּת עַד שֶׁנִּהְיֶה חַיִּים?

כָּל הַחַיִּים נִשָּׁאֵר מֵתִים?

וּפִסְּלָה אוֹתוֹ וְאוֹתָהּ לִהְיוֹת בַּחֲלוֹף הַזְּמַן

צְלָלִים עִם רַגְלַיִם.

 

בַּיּוֹם בּוֹ נוֹלַדְתִּי בִּשְּׂרָה הָרוֹפְאָה לְאָבִי

 

מַזָּל טוֹב! נוֹלְדוּ לְךָ מִ י ת וֹ ת מְשֻׁנּוֹת,

בְּמִשְׁקָל קִילוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת.

אַתָּה שׁוֹמֵעַ, תַּחֲזִיק בַּיָּדַיִם.

נוֹלְדוּ לְךָ מִ י ת וֹ ת מְשֻׁנּוֹת.

וְאִמִּי הַמְּאֻשֶּׁרֶת לָחֲשָׁה בְּאָזְנוֹ,

רְ אֵ ה,

נוֹלְדָה לָנוּ גּוּפָה לְלֹא אָדָם,

אֵיךְ הִצְלַחְנוּ לְיַצֵּר הֶרְכֵּב גֵּנֵטִי זֵהֶה לָנוּ,

צֵל עִם רַגְלַיִם.

מחזור לאֵם
א. הפלה

אָחַזְתְּ בְּיָדִי הָרוֹעֶדֶת וְשָׁאַלְתְּ —

כָּל יָמַיִךְ אַתְּ מְהַלֶּכֶת עַל חֶבֶל דַּק,

אֵינֵךְ פּוֹחֶדֶת לִפֹּל?

כְּשֶׁאִמִּי יָלְדָה אוֹתִי אֶל הָעוֹלָם

הִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהַפָּלוֹת קוֹרוֹת

גַּם לְאַחַר הַפְּרֵדָה מֵרֶחֶם.

עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים

אֲנִי מְהַלֶּכֶת עַל חֶבֶל הַטַּבּוּר שֶׁנִּמְתַּח

בֵּינִי לְבֵינָהּ.

עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים הִיא לֹא מַצְלִיחָה

לַעֲשׂוֹת לִי הַפָּלָה.

 

ב. חֶבֶל

בַּלַּיְלָה הַהוּא יָלַדְתִּי שְׁנֵי הוֹרִים יְתוֹמִים מִבַּת,

אָב בּוֹכֶה וְאֵם צוֹרַחַת בִּבְכִי.

אֵינִי יוֹדַעַת מַדּוּעַ צָרְחָה אִמִּי בַּלֵּדָה,

הָרוֹפְאָה אָמְרָה שֶׁצָּרִיךְ לִדְפֹּק עַל הַגַּב,

חַיָּבִים לִבְכּוֹת.

לוּ יָכֹלְתִּי לְתַכְנֵן אֶת הוֹרַי אַחֶרֶת

אָבִי הָיָה חָכָם יוֹתֵר וְאִמִּי הָיְתָה שׁוֹתֶקֶת פָּחוֹת.

אֶת חֶבֶל הַטַּבּוּר חָתַכְתִּי טֶרֶם הַלֵּדָה.

הַיּוֹם אֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת בָּרְחוֹבוֹת עִם חוּט וּמַחַט,

מְנַסָּה לִתְפֹּר אוֹתוֹ בְּכָל כּוֹחִי

אוֹ לִכְרֹךְ סְבִיב צַוָּאר

לְאָהוּב פּוֹטֶנְצְיָאלִי,

אֱלֹהִים יְפֵה עֵינַיִם,

אֲדָמָה חֲרוּכָה.

 

ג. מבול

נֹחַ טָעָה כְּשֶׁבָּנָה תֵּבָה לְהָגֵן מִן הַמַּבּוּל,

שֶׁהַמַּיִם הֵם זֵכֶר סוֹד רֶחֶם אִמִּי,

שֶׁהַמַּיִם הֵם אֲנַחְנוּ שֶׁהָיְתָה אֲנִי,

שֶׁמִן הַמַּיִם בָּאתִי,

וַאֲלֵיהֶם אֲבַקֵּשׁ כָּל יָמַי לָשׁוּב.

 

בְּצֵאתִי הִכְרִיז הָרוֹפֵא כִּי קַלוּ הַמַּיִם.

לֹא הִסְפַּקְתְּ לִבְנוֹת לִי תֵּבַת גֹּמֶא

וְעַל כָּךְ אַתְּ מְקוֹנֶנֶת עַד הַיּוֹם,

מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁאֲנַשֵּׂא אֶל חוֹף,

מִי יִמְשֵׁנִי מִן הַמַּיִם הָרַבִּים.

 

אֲנִי כְּיוֹנָה הַבּוֹרֵחַ מֵאֱלֹהִים חַיִּים כָּל יָמָיו.

לֹא מְעִי דָּגָה צָחִיחַ אֲבַקֵּשׁ,

לֹא תֵּבַת גֹּמֶא שֶׁתִּשָׂאֵנִי אֶל חוֹף,

אֶלָּא מַיִם חַיִּים,

אֶלָּא מַבּוּל,

אֶלָּא רַחֲמִים.

 

ד. בשר אחד

אִמִּי הִדְּקָה לְצַוָּארִי אֶת חֶבֶל הַטַּבּוּר בְּכִכַּר הָעִיר

כְּתַלְיָנִית מֻסְמֶכֶת רַבַּת נִסָּיוֹן הָאוֹמֶרֶת —

שְׁתַּיִם בָּאנוּ וּשְׁתַּיִם נָשׁוּב אֶל עֲפַר הָאָרֶץ.

תְּמוּנוֹת יַלְדוּתִי הִבְהֲבוּ בִּצְבָעִים וּבִמְהִירוּת

כִּטְרִיגֶר לְאוֹתוֹ הֶתְקֵף אֶפִּילֶפְּטִי

חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.

 

לוּ יָדַעְתִּי לְהַקְשִׁיב לְבִכְיֵךְ בִּשְׁעַת הַלֵּדָה,

הָיִיתִי שׁוֹמַעַת אוֹתָךְ מְקוֹנֶנֶת בִּלְחִישָׁה,

עַל הַבָּשָׂר הַכָּרוּת מִמֵּךְ,

עָלַיִךְ שֶׁאָבְדָה בְּתוֹכִי,

עָלַי שֶׁנּוֹשֵׂאת אוֹתָךְ בְּרַחְמִי.

עָלֵינוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִהְיֶה עוֹד

אַחַת.

 

ה.קיצור תולדות

מֵרַחְמָהּ שֶׁל אִמִּי נוֹלְדוּ בְּדֵצֶמְבֶּר הַהוּא

תְּהוֹמוֹת.

אֶת הָאַחַת הִלְבִּישׁוּ מִיָּד בִּכְתֹנֶת הַפַּסִּים,

הַשְּׁנִיָּה הֻלְבְּשָׁה בְּמָה שֶׁהָיָה.

מֵאִמִּי יָרַשְׁתִּי אֶת הַבַּלָּהוֹת,

אֶת אֵימַת הַלַּיְלָה בְּאֵין פּוֹתֵר עִם שַׁחַר.

מֵאָבִי יָרַשְׁתִּי אֶת הַבּוֹר,

אֶת הַפֶּה הַמָּלֵא בְּחוֹל,

אֶת הַהַמְתָּנָה לְיִשְׁמְעֵאלִי.

כְּתֹנֶת הַפַּסִּים דְּבֵקָה בַּבָּשָׂר

וְרֵיחַ נְזִיד עֲדָשִׁים נוֹהֵם בָּאַף.

הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת.

וְהַבּוֹר עָמֹק.

עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים

תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא,

הֲיִי לִי תֵּבַת גֹּמֶא

בְּתוֹךְ יְאוֹר חַיַּי.

*
לְאַבָּא יְהוּדָה אֵין סֻלָּם,

וַאֲנִי בְּגִיל שְׁבַע עֶשְׂרֵה הִגַּעְתִּי

כִּמְעַט עַד שָׁ מַ יִ ם.

אָבִי שֶׁאָרַז צַעֲצוּעֵי מִלִּים בִּנְיָר מַתָּנָה מְרַשְׁרֵשׁ,

הִגִּישׁ לִי אוֹתָן בְּיָד יְרֵאָה וּמְהֻסֶּסֶת לְיוֹם הֻלֶּדֶת שֵׁשׁ.

 

שָׁעָה שֶׁמִּלִּים מְשַׂחֲקוֹת בֵּין שְׂפָתַי,

מְרַקְּדוֹת בְּמַעְגָּל סְבִיב מְדוּרַת לְשׁוֹנוֹ,

אָבִי עוֹמֵד בַּמֶּרְכָּז וְהַפֶּחָם עוֹדוֹ מְלַהֵט בְּפִיו.

רֶמֶץ הַמִּלִּים הַנִּשְׂרָפוֹת חוֹמֵק מִבֵּין שְׂפָתָיו,

וְהַיְּדִיעָה,

אָבִי הוּא סְנֶה שֶׁלֹּא אֻכַּל.

אָבִי הוּא סְנֶה שֶׁלֹּא אֻכַּל.

 

יֵ שׁ לָ נ וּ גֹּ לֶ ם בַּ מַּ עְ גָּ ל.

מִתְגַּלְגְּלוֹת הַמִּלִּים בְּתוֹךְ פִּי,

צוֹחֲקוֹת מִמֶּנּוּ.

כְּכָל שֶׁאֲנִי מְנַסָּה לְגָרֵשׁ אוֹתָן,

הֵן מוֹסִיפוֹת לִקְרֹא מוּל הֲרִיסוֹת לְשׁוֹנוֹ,

גֹּלֶם,

גֹּלֶם.

 

לְאַבָּא יְהוּדָה אֵין סֻלָּם,

וְהַמִּלָּה הָאַחַת עוֹד מִתְפָּרֶקֶת בִּלְשׁוֹנוֹ,

עֲטוּפָה בִּנְיָר מַתָּנָה מְרַשְׁרֵשׁ,

אַבָּא.

סקירות וביקורות

השפה היא סכין אורי שגב פנס 31/03/2024 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2023
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 57 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 57 דק'

סקירות וביקורות

השפה היא סכין אורי שגב פנס 31/03/2024 לקריאת הסקירה המלאה >
פנגיאה עמית זר

*
כָּל הַחַיִּים רָדְפָה אִמִּי אַחַר שׁוּלֵי שִׂמְלָתָם שֶׁל הַחַיִּים,

וְהָיְתָה צוֹעֶקֶת לְאָבִי בְּסָלוֹן הַבַּיִת,

כַּמָּה פְּעָמִים נָמוּת עַד שֶׁנִּהְיֶה חַיִּים?

כָּל הַחַיִּים נִשָּׁאֵר מֵתִים?

וּפִסְּלָה אוֹתוֹ וְאוֹתָהּ לִהְיוֹת בַּחֲלוֹף הַזְּמַן

צְלָלִים עִם רַגְלַיִם.

 

בַּיּוֹם בּוֹ נוֹלַדְתִּי בִּשְּׂרָה הָרוֹפְאָה לְאָבִי

 

מַזָּל טוֹב! נוֹלְדוּ לְךָ מִ י ת וֹ ת מְשֻׁנּוֹת,

בְּמִשְׁקָל קִילוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת.

אַתָּה שׁוֹמֵעַ, תַּחֲזִיק בַּיָּדַיִם.

נוֹלְדוּ לְךָ מִ י ת וֹ ת מְשֻׁנּוֹת.

וְאִמִּי הַמְּאֻשֶּׁרֶת לָחֲשָׁה בְּאָזְנוֹ,

רְ אֵ ה,

נוֹלְדָה לָנוּ גּוּפָה לְלֹא אָדָם,

אֵיךְ הִצְלַחְנוּ לְיַצֵּר הֶרְכֵּב גֵּנֵטִי זֵהֶה לָנוּ,

צֵל עִם רַגְלַיִם.

מחזור לאֵם
א. הפלה

אָחַזְתְּ בְּיָדִי הָרוֹעֶדֶת וְשָׁאַלְתְּ —

כָּל יָמַיִךְ אַתְּ מְהַלֶּכֶת עַל חֶבֶל דַּק,

אֵינֵךְ פּוֹחֶדֶת לִפֹּל?

כְּשֶׁאִמִּי יָלְדָה אוֹתִי אֶל הָעוֹלָם

הִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהַפָּלוֹת קוֹרוֹת

גַּם לְאַחַר הַפְּרֵדָה מֵרֶחֶם.

עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים

אֲנִי מְהַלֶּכֶת עַל חֶבֶל הַטַּבּוּר שֶׁנִּמְתַּח

בֵּינִי לְבֵינָהּ.

עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים הִיא לֹא מַצְלִיחָה

לַעֲשׂוֹת לִי הַפָּלָה.

 

ב. חֶבֶל

בַּלַּיְלָה הַהוּא יָלַדְתִּי שְׁנֵי הוֹרִים יְתוֹמִים מִבַּת,

אָב בּוֹכֶה וְאֵם צוֹרַחַת בִּבְכִי.

אֵינִי יוֹדַעַת מַדּוּעַ צָרְחָה אִמִּי בַּלֵּדָה,

הָרוֹפְאָה אָמְרָה שֶׁצָּרִיךְ לִדְפֹּק עַל הַגַּב,

חַיָּבִים לִבְכּוֹת.

לוּ יָכֹלְתִּי לְתַכְנֵן אֶת הוֹרַי אַחֶרֶת

אָבִי הָיָה חָכָם יוֹתֵר וְאִמִּי הָיְתָה שׁוֹתֶקֶת פָּחוֹת.

אֶת חֶבֶל הַטַּבּוּר חָתַכְתִּי טֶרֶם הַלֵּדָה.

הַיּוֹם אֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת בָּרְחוֹבוֹת עִם חוּט וּמַחַט,

מְנַסָּה לִתְפֹּר אוֹתוֹ בְּכָל כּוֹחִי

אוֹ לִכְרֹךְ סְבִיב צַוָּאר

לְאָהוּב פּוֹטֶנְצְיָאלִי,

אֱלֹהִים יְפֵה עֵינַיִם,

אֲדָמָה חֲרוּכָה.

 

ג. מבול

נֹחַ טָעָה כְּשֶׁבָּנָה תֵּבָה לְהָגֵן מִן הַמַּבּוּל,

שֶׁהַמַּיִם הֵם זֵכֶר סוֹד רֶחֶם אִמִּי,

שֶׁהַמַּיִם הֵם אֲנַחְנוּ שֶׁהָיְתָה אֲנִי,

שֶׁמִן הַמַּיִם בָּאתִי,

וַאֲלֵיהֶם אֲבַקֵּשׁ כָּל יָמַי לָשׁוּב.

 

בְּצֵאתִי הִכְרִיז הָרוֹפֵא כִּי קַלוּ הַמַּיִם.

לֹא הִסְפַּקְתְּ לִבְנוֹת לִי תֵּבַת גֹּמֶא

וְעַל כָּךְ אַתְּ מְקוֹנֶנֶת עַד הַיּוֹם,

מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁאֲנַשֵּׂא אֶל חוֹף,

מִי יִמְשֵׁנִי מִן הַמַּיִם הָרַבִּים.

 

אֲנִי כְּיוֹנָה הַבּוֹרֵחַ מֵאֱלֹהִים חַיִּים כָּל יָמָיו.

לֹא מְעִי דָּגָה צָחִיחַ אֲבַקֵּשׁ,

לֹא תֵּבַת גֹּמֶא שֶׁתִּשָׂאֵנִי אֶל חוֹף,

אֶלָּא מַיִם חַיִּים,

אֶלָּא מַבּוּל,

אֶלָּא רַחֲמִים.

 

ד. בשר אחד

אִמִּי הִדְּקָה לְצַוָּארִי אֶת חֶבֶל הַטַּבּוּר בְּכִכַּר הָעִיר

כְּתַלְיָנִית מֻסְמֶכֶת רַבַּת נִסָּיוֹן הָאוֹמֶרֶת —

שְׁתַּיִם בָּאנוּ וּשְׁתַּיִם נָשׁוּב אֶל עֲפַר הָאָרֶץ.

תְּמוּנוֹת יַלְדוּתִי הִבְהֲבוּ בִּצְבָעִים וּבִמְהִירוּת

כִּטְרִיגֶר לְאוֹתוֹ הֶתְקֵף אֶפִּילֶפְּטִי

חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.

 

לוּ יָדַעְתִּי לְהַקְשִׁיב לְבִכְיֵךְ בִּשְׁעַת הַלֵּדָה,

הָיִיתִי שׁוֹמַעַת אוֹתָךְ מְקוֹנֶנֶת בִּלְחִישָׁה,

עַל הַבָּשָׂר הַכָּרוּת מִמֵּךְ,

עָלַיִךְ שֶׁאָבְדָה בְּתוֹכִי,

עָלַי שֶׁנּוֹשֵׂאת אוֹתָךְ בְּרַחְמִי.

עָלֵינוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִהְיֶה עוֹד

אַחַת.

 

ה.קיצור תולדות

מֵרַחְמָהּ שֶׁל אִמִּי נוֹלְדוּ בְּדֵצֶמְבֶּר הַהוּא

תְּהוֹמוֹת.

אֶת הָאַחַת הִלְבִּישׁוּ מִיָּד בִּכְתֹנֶת הַפַּסִּים,

הַשְּׁנִיָּה הֻלְבְּשָׁה בְּמָה שֶׁהָיָה.

מֵאִמִּי יָרַשְׁתִּי אֶת הַבַּלָּהוֹת,

אֶת אֵימַת הַלַּיְלָה בְּאֵין פּוֹתֵר עִם שַׁחַר.

מֵאָבִי יָרַשְׁתִּי אֶת הַבּוֹר,

אֶת הַפֶּה הַמָּלֵא בְּחוֹל,

אֶת הַהַמְתָּנָה לְיִשְׁמְעֵאלִי.

כְּתֹנֶת הַפַּסִּים דְּבֵקָה בַּבָּשָׂר

וְרֵיחַ נְזִיד עֲדָשִׁים נוֹהֵם בָּאַף.

הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת.

וְהַבּוֹר עָמֹק.

עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים

תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא,

הֲיִי לִי תֵּבַת גֹּמֶא

בְּתוֹךְ יְאוֹר חַיַּי.

*
לְאַבָּא יְהוּדָה אֵין סֻלָּם,

וַאֲנִי בְּגִיל שְׁבַע עֶשְׂרֵה הִגַּעְתִּי

כִּמְעַט עַד שָׁ מַ יִ ם.

אָבִי שֶׁאָרַז צַעֲצוּעֵי מִלִּים בִּנְיָר מַתָּנָה מְרַשְׁרֵשׁ,

הִגִּישׁ לִי אוֹתָן בְּיָד יְרֵאָה וּמְהֻסֶּסֶת לְיוֹם הֻלֶּדֶת שֵׁשׁ.

 

שָׁעָה שֶׁמִּלִּים מְשַׂחֲקוֹת בֵּין שְׂפָתַי,

מְרַקְּדוֹת בְּמַעְגָּל סְבִיב מְדוּרַת לְשׁוֹנוֹ,

אָבִי עוֹמֵד בַּמֶּרְכָּז וְהַפֶּחָם עוֹדוֹ מְלַהֵט בְּפִיו.

רֶמֶץ הַמִּלִּים הַנִּשְׂרָפוֹת חוֹמֵק מִבֵּין שְׂפָתָיו,

וְהַיְּדִיעָה,

אָבִי הוּא סְנֶה שֶׁלֹּא אֻכַּל.

אָבִי הוּא סְנֶה שֶׁלֹּא אֻכַּל.

 

יֵ שׁ לָ נ וּ גֹּ לֶ ם בַּ מַּ עְ גָּ ל.

מִתְגַּלְגְּלוֹת הַמִּלִּים בְּתוֹךְ פִּי,

צוֹחֲקוֹת מִמֶּנּוּ.

כְּכָל שֶׁאֲנִי מְנַסָּה לְגָרֵשׁ אוֹתָן,

הֵן מוֹסִיפוֹת לִקְרֹא מוּל הֲרִיסוֹת לְשׁוֹנוֹ,

גֹּלֶם,

גֹּלֶם.

 

לְאַבָּא יְהוּדָה אֵין סֻלָּם,

וְהַמִּלָּה הָאַחַת עוֹד מִתְפָּרֶקֶת בִּלְשׁוֹנוֹ,

עֲטוּפָה בִּנְיָר מַתָּנָה מְרַשְׁרֵשׁ,

אַבָּא.