באוטובוס
לַבָּחוּר שֶׁעַל יָדִי בָּאוֹטוֹבּוּס
כְּתוּבָה עַל הַצָּג
הַמִּלָּה הַפְּרוֹבוֹקָטִיבִית
אַבָּא.
הוּא מִתְכַּתֵּב אִתּוֹ,
שׁוֹלֵחַ אִימוֹגִ'ים,
לְבָבוֹת,
בְּפַשְׁטוּת מִתְגָּרָה.
רָצִיתִי לִקְפֹּץ עָלָיו,
לְפוֹצֵצְ'תּוֹ בְּמַכּוֹת,
לִשְׁבֹּרְּלוֹ שֵׁן אַחֲרֵי שֵׁן,
לַחְתֹּךְלוֹ תַּ'לָּשׁוֹן.
רַק שֶׁהוּא
עֲדַיִן יוּכַל לְמַלְמֵל מִבֵּין שְׂפָתָיו
מִלִּים מַתְרִיסוֹת כְּמוֹ
אַבָּא.
במותם ציוו לנו את החיים
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מָוֶת יֵשׁ בַּצִּוּוּי חֲיֵה,
וְרָאִיתָ כִּי יֵשׁ עוֹד מָקוֹם
לְאַהֲבָה, לֶאֱמוּנָה, לְאִידֵאָלִיּוּת וְלִיצִירָה.
אֲבָל אֵיךְ אֶרְאֶה
וְאֵין מִי שֶׁיִּרְאֶה,
אֵיךְ אֹהַב
וְאֵין מִי שֶׁיֹּאהַב,
אֵיךְ אַאֲמִין
וְאֵין מִי שֶׁיַּאֲמִין בִּי,
אֵיךְ בּוֹנִים אִידֵאָלִים
וְאֵין יְסוֹדוֹת שֶׁל בַּיִת,
אֵיךְ אֶצֹּר
וְאֵין מִי שֶׁיָּצַר אוֹתִי.
בָּאָרֶץ הַלּוֹהֶטֶת הַזֹּאת
אַבָּא הוּא רַק צֵל עֲנָק.
בְּמוֹתוֹ צִוָּה לִי חַיִּים שֶׁל מָוֶת.
אלפיים שנות גלות
בָּעוֹרְקִים שֶׁלִּי זוֹרֵם
דַּם אֲבוֹתַי.
אֲנִי בּוֹכֶה אִתָּם
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל
בְּזָכְרִי אֶת צִיּוֹן.
גְּלוּמִים בִּי כָּל אוֹתָם גַּעְגּוּעִים
לְאֶרֶץ רְחוֹקָה
לֹא נוֹדַעַת.
רַק לֹא לִשְׁכֹּחַ.
רַק לֹא לִשְׁכֹּחַ.
שֶׁלֹּא תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי,
שֶׁלֹּא אַפְסִיק לָשִׁיר
אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
כָּל הַתְּפִלּוֹת,
כָּל הַקִּינוֹת,
שֶׁלִּי הֵן.
אֲנִי חוֹצֵב אוֹתָן יוֹם-יוֹם
שַׁחֲרִית וְעַרְבִית.
כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי
בָּכִיתִי אֶל הָעוֹלָם
אֶת הַגַּעְגּוּעַ
אִתּוֹ אָמוּת,
גַּעְגּוּעַ
אֶל אֶרֶץ אוֹטוֹפִּית
רְחוֹקָה
שֶׁמְּנַפְנֶפֶת בְּפָנַי
כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ
בְּאֶפְשָׁרוּת לְחַיִּים טוֹבִים.
בָּעוֹרְקִים שֶׁלִּי זוֹרֵם
דַּם אָבִי,
וַאֲנִי בּוֹכֶה אוֹתוֹ
נְהָרוֹת.