דבר שאינו אור

שחרית בטא

אֵיךְ זֶה, בַּבֹּקֶר כְּבִישִׁים עוֹד רֵיקִים

צְמֵאֵי זֶרֶם כְּנַחַל אַכְזָב

כָּךְ דֶּרֶךְ וְטֶבַע נוֹשְׁקִים

וּבֹקֶר, הֲרֵי הוּא סוֹפוֹ שֶׁל הַסְּתָו,

וְשַׁחַר אֵינוֹ אֶלָּא טְרוֹם הַמַּבּוּל —

נִגְרֶבֶת הַגֶּרֶב, מָאֳרָךְ הַשַּׁרְווּל.

כְּבִישִׁים רֵיקִים הֵם פֶּלֶא בָּעִיר

כְּמוֹהֶם — הַשֶּׁקֶט

כָּמוֹהוּ — גַּם שִׁיר.

אילן יוחסין

אֵם אִמִּי הָיְתָה פְּלִיטַת

כַּדּוּר מִלְחָמָה גֶּרְמָנִי

כָּל חֲבֵרֶיהָ נוֹרוּ

אָבִיהָ הָיָה הַגֵּר הַגָּר.

דַּף סִדּוּר

תָּלוּשׁ נִדָּף

עָלֶה נִגְרָף מֵאִילַן מָסֹרֶת.

נָע וָנָד בְּיַבֶּשֶׁת לֹא לוֹ

אַב אִמִּי מֵת בְּטֶרֶם הֱיוֹת אִמִּי כְּלָל

וְעַל כֵּן גַּם הִיא

נוֹשֵׂאת בְּקִרְבָּהּ חָלָל

אָבִי שֶׁלִּי נִרְדַּף בְּאַרְצוֹ נֶהֱדַף

רַגְלָיו נִדְחֲקוּ אֶל הַיָּם

הוֹרָיו לֹא הִתְרַגְּלוּ מֵעוֹלָם לַמָּקוֹם הַזֶּה

כְּגֵרִים הָיוּ

וּבִלְשׁוֹנוֹ עַד הַיּוֹם שֹׁבֶל

פֵּרוּרֵי זָרוּת

וַאֲנִי הָיִיתִי בֵּן בְּקַן אַהֲבָה

מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בָּאתִי

אַךְ אֵין בָּזֶה נֶחָמָה

כְּפִי שֶׁנָּהֲגוּ אֲבוֹתַי

אֲנִי צֹמֶת שֶׁדֶּרֶךְ אֵלָיו אַיִן

כְּמוֹ אָבִי

אֲנִי מִתְאַר־אָדָם עִם סִימַן שְׁאֵלָה בְּתוֹכוֹ

כְּמוֹ אִמִּי

אֲנִי אָדָם עִם חָלָל

שֶׁנִּתָּן לִרְאוֹת דַּרְכּוֹ אֶת הַצַּד הָאַחֵר

זוֹ מוֹרַשְׁתָּם

נַחֲלָתִי

*

מֵעֵת לְעֵת דְּמוּתָהּ שֶׁל אִמִּי

מְרַחֶפֶת לְנֶגֶד עֵינֵי רוּחִי

וְנִזְעֶקֶת בִּי זְעָקָה, וּפֶתַע פִּי שׁוֹאֵג

מָה אַתְּ רוֹצָה?

וּכְמוֹ הַשְּׁאֵלוֹת הַגְּדוֹלוֹת, גַּם זוֹ

תְּהִיָּה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ הֵד בּוֹדֵד אוֹבֵד

רוֹדֵף אַחַר זְנַב עַצְמוֹ

חוק שימור הבשר

אַחֲרֵי כָּל הַשָּׁנִים נוֹתְרוּ רַק הַנָּשִׁים:

אִמָּא, אָחוֹת, אֲהוּבָה.

גּוּפִים בָּלִים רוֹכְנִים,

מַחְזִיקִים יָדַיִם מְעַט,

מְחַזְּקוֹת. מִתְחַזְּקוֹת.

הָאָרֶץ סוֹעֶדֶת לְאַט

מַפְרִיחָה מִשִּׁמְמָתְךָ שִׂיחִים בַּשְׂרָנִיִּים

יָד לְבָשָׂר שֶׁהָיָה

וְשֵׁם שֶׁהוֹלֵךְ וְנִמְחָק.

נָפַל בַּקְּרָב בְּסִינַי

נָפַל בַּקְּרָב בְּסִינַי

שׁוּרוֹת עַל שׁוּרוֹת עַל טוּרִים.