אתה לא תאהב את זה - מתוך לב רעב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אתה לא תאהב את זה - מתוך לב רעב

אתה לא תאהב את זה - מתוך לב רעב

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

אשכול נבו

אשכול נבו (1971) הוא נכדו של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל לוי אשכול, וקרוי על שמו. לאחר שנים של עבודה כקופירייטר במשרדי פרסום שונים, החליט להתמקד בכתיבה ספרותית. ספרו "ארבעה בתים וגעגוע" שתורגם וראה אור בצרפתית, זיכה אותו בפרס הספרותי הצרפתי ע"ש ריימונד ואלייר לשנת 2008 (הספר גם תורגם לאנגלית, איטלקית, גרמנית וערבית). בעקבות ספרו "נוילנד" היה מועמד לפרס ספיר לשנת 2011. ספרו "משאלה אחת ימינה" הפך מיד עם צאתו לרב מכר וזכה בפרס הזהב ובפרס הפלטינה של התאחדות הוצאות הספרים. ב-2014 זכה בפרס סטימצקי על ספרו "המקווה האחרון בסיביר". ספרים נוספים פרי עטו: "שלוש קומות", זמורה-ביתן, 2015, "הראיון האחרון", זמורה-ביתן, 2018, "גבר נכנס בפרדס", זמורה-ביתן, 2021, "לב רעב", זמורה ביתן, 2023. 

נבו מנחה סדנאות כתיבה עם המשוררת אורית גידלי והרצה בעבר ב"בצלאל".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yx9kj3p8

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

סיפור קצר מתוך "לב רעב" מאת אשכול נבו

אב עולה על מטוס כדי לתמוך בביתו היחידה.

פרק ראשון

מתי השתמשה בפעם הראשונה במשפט הזה? כנראה בגיל ההתבגרות. שלוש־עשרה, ארבע־עשרה. עד אז היתה כפתורים ופרחים. אולי הבינה, בלי שנאמר לה, שיש לה תפקיד לשמח.

ואז, בגיל שלוש־עשרה, תוך כדי הפתיתים-ונקניקיות של ארוחת הערב —

אבא, אני צריכה לספר לך משהו.

ספרי, אמרתי.

אבל אתה לא תאהב את זה, היא אמרה.

מה שזה לא יהיה, ילדוּלה, אני מעדיף שתספרי לי מאשר שתסתירי ממני, אמרתי, וכשראיתי שהיא מהססת, הוספתי, למי תספרי אם לא לי?

היא עישנה סיגריה. במרפסת של אחת החברות שלה. זה היה הסיפור הגדול. הן לקחו סיגריות ומצית מהתיק של אימא שלה אחרי שהיא הלכה לישון. ועישנו. לא נראה לה שהיא תרצה לעשן שוב. זה עשה לה שיעולים שהיא לא הצליחה להפסיק. היא תבין אם אני אתן לה עונש.

הפער שיש לפעמים בין מה שהורים חושבים למה שהם אומרים.

העמדתי פני מזועזע. למרות שחשתי בכלל הקלה. ואמרתי, מבין שני הדברים שעשית, זה שלקחת דברים מתיק של מישהי בלי רשות, יותר חמור בעיניי. אנחנו הכהן־צדקים לא גונבים. סבבה?

סבבה, אבא, תודה שאתה כזה... קוּל, היא אמרה, רכנה מעבר לשולחן, נתנה לי נשיקה על הלחי ואמרה, אוף, אתה דוקר.

אחר כך באו עוד כמה, "אתה לא תאהב את זה," שליוו את ההפיכה שלה מילדה לנערה.

אתה לא תאהב את זה שהשתכרתי אתמול. הקאתי במכונית של ריקה.

אתה לא תאהב את זה שהעתקתי במתכונת. לא, לא בקטנה. העתקתי את כל התשובות ממאור לוי. אחת אחרי השנייה. הביאו לנו משגיח מסטול. לא שם לב. כנראה אקבל מאה. המאה הראשון שאני מקבלת בחיי הוא בגלל העתקה. אתה רואה? ידעתי שלא תאהב את זה.

אתה לא תאהב את זה שנסעתי קצת במכונית של ריקה. רק במגרש חנייה של האצטדיון. אין שם אף אחד בלילה. אתה צודק. זה היה אידיוטי. חבל להסתכן יומיים לפני הטסט. אבל הנה, לא נתפסתי!

אתה לא תאהב את זה שעישנתי גראס. באילת. בחוף של מוש. לא עשה לי כלום. לך זה עושה? נו, די, אבא, יש לי חוש ריח.

אתה לא תאהב את זה, אבל... שחינו בעירום אחרי שעישנו. אל תדאג. הייתי עם החברות שלי. אנחנו שומרות אחת על השנייה. כבר פגשת את חגית מנדרין, לא? מי יסתבך עם הרולה הזאת.

אתה לא תאהב את זה אבל מסתבר שיש לי עוקבים מערב הסעודית. כן, אני יודעת שזה בגלל שאני מעלה תמונות בבגד ים. אתה חושב שזה יכול לפגוע לי בסיווג הביטחוני?

*המשך העלילה בסיפור המלא*

אשכול נבו

אשכול נבו (1971) הוא נכדו של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל לוי אשכול, וקרוי על שמו. לאחר שנים של עבודה כקופירייטר במשרדי פרסום שונים, החליט להתמקד בכתיבה ספרותית. ספרו "ארבעה בתים וגעגוע" שתורגם וראה אור בצרפתית, זיכה אותו בפרס הספרותי הצרפתי ע"ש ריימונד ואלייר לשנת 2008 (הספר גם תורגם לאנגלית, איטלקית, גרמנית וערבית). בעקבות ספרו "נוילנד" היה מועמד לפרס ספיר לשנת 2011. ספרו "משאלה אחת ימינה" הפך מיד עם צאתו לרב מכר וזכה בפרס הזהב ובפרס הפלטינה של התאחדות הוצאות הספרים. ב-2014 זכה בפרס סטימצקי על ספרו "המקווה האחרון בסיביר". ספרים נוספים פרי עטו: "שלוש קומות", זמורה-ביתן, 2015, "הראיון האחרון", זמורה-ביתן, 2018, "גבר נכנס בפרדס", זמורה-ביתן, 2021, "לב רעב", זמורה ביתן, 2023. 

נבו מנחה סדנאות כתיבה עם המשוררת אורית גידלי והרצה בעבר ב"בצלאל".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yx9kj3p8

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

אתה לא תאהב את זה - מתוך לב רעב אשכול נבו

מתי השתמשה בפעם הראשונה במשפט הזה? כנראה בגיל ההתבגרות. שלוש־עשרה, ארבע־עשרה. עד אז היתה כפתורים ופרחים. אולי הבינה, בלי שנאמר לה, שיש לה תפקיד לשמח.

ואז, בגיל שלוש־עשרה, תוך כדי הפתיתים-ונקניקיות של ארוחת הערב —

אבא, אני צריכה לספר לך משהו.

ספרי, אמרתי.

אבל אתה לא תאהב את זה, היא אמרה.

מה שזה לא יהיה, ילדוּלה, אני מעדיף שתספרי לי מאשר שתסתירי ממני, אמרתי, וכשראיתי שהיא מהססת, הוספתי, למי תספרי אם לא לי?

היא עישנה סיגריה. במרפסת של אחת החברות שלה. זה היה הסיפור הגדול. הן לקחו סיגריות ומצית מהתיק של אימא שלה אחרי שהיא הלכה לישון. ועישנו. לא נראה לה שהיא תרצה לעשן שוב. זה עשה לה שיעולים שהיא לא הצליחה להפסיק. היא תבין אם אני אתן לה עונש.

הפער שיש לפעמים בין מה שהורים חושבים למה שהם אומרים.

העמדתי פני מזועזע. למרות שחשתי בכלל הקלה. ואמרתי, מבין שני הדברים שעשית, זה שלקחת דברים מתיק של מישהי בלי רשות, יותר חמור בעיניי. אנחנו הכהן־צדקים לא גונבים. סבבה?

סבבה, אבא, תודה שאתה כזה... קוּל, היא אמרה, רכנה מעבר לשולחן, נתנה לי נשיקה על הלחי ואמרה, אוף, אתה דוקר.

אחר כך באו עוד כמה, "אתה לא תאהב את זה," שליוו את ההפיכה שלה מילדה לנערה.

אתה לא תאהב את זה שהשתכרתי אתמול. הקאתי במכונית של ריקה.

אתה לא תאהב את זה שהעתקתי במתכונת. לא, לא בקטנה. העתקתי את כל התשובות ממאור לוי. אחת אחרי השנייה. הביאו לנו משגיח מסטול. לא שם לב. כנראה אקבל מאה. המאה הראשון שאני מקבלת בחיי הוא בגלל העתקה. אתה רואה? ידעתי שלא תאהב את זה.

אתה לא תאהב את זה שנסעתי קצת במכונית של ריקה. רק במגרש חנייה של האצטדיון. אין שם אף אחד בלילה. אתה צודק. זה היה אידיוטי. חבל להסתכן יומיים לפני הטסט. אבל הנה, לא נתפסתי!

אתה לא תאהב את זה שעישנתי גראס. באילת. בחוף של מוש. לא עשה לי כלום. לך זה עושה? נו, די, אבא, יש לי חוש ריח.

אתה לא תאהב את זה, אבל... שחינו בעירום אחרי שעישנו. אל תדאג. הייתי עם החברות שלי. אנחנו שומרות אחת על השנייה. כבר פגשת את חגית מנדרין, לא? מי יסתבך עם הרולה הזאת.

אתה לא תאהב את זה אבל מסתבר שיש לי עוקבים מערב הסעודית. כן, אני יודעת שזה בגלל שאני מעלה תמונות בבגד ים. אתה חושב שזה יכול לפגוע לי בסיווג הביטחוני?

*המשך העלילה בסיפור המלא*