אני נטע זר

שער ראשון

הִִפָּתְחִי וְסִגְרִי

צִפּוֹר קְטַנָּה לוֹחֶשֶׁת

צִפּוֹר קְטַנָּה לוֹחֶשֶׁת

בְּאָזְנַי בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת:

הִפָּתְחִי אֵלָיו

וְסִגְרִי אֶת לִבֵּךְ,

הִפָּתְחִי אֵלָיו

וְתִבְרְחִי.

כְּשֶׁאֵינֵךְ

הִנָּךְ.

כְּשֶׁיּוֹרֵד הַחֹשֶׁךְ

לִפְעָמִים מִלִּים מְאַבְּדוֹת תַּכְלִית

יְחָסִים הוֹפְכִים זָרִים וּדְמָעוֹת

זוֹלְגוֹת עַל גְּרוֹנִי.

בְּעוֹדִי נֶחְנֶקֶת

מִכְּאֵב הָאֶתְמוֹל וּפַחֲדֵי הַמָּחָר

נְשָׁמוֹת פְּצוּעוֹת צוֹבְעוֹת אֶת נִשְׁמָתִי

בְּשָׁחֹר קוֹדֵר שֶׁמֵּאִיר אֶת עֵינַי וּמַבְהִיר

מִי אוֹהֲבַי.

לִפְעָמִים נְשָׁמוֹת פְּצוּעוֹת מַכְאִיבוֹת

כְּמוֹ חַיָּה רְעֵבָה שֶׁאוֹרֶבֶת וְעוֹמֶלֶת

עַל אֲרוּחַת הָעֶרֶב, עֶרֶב עֶרֶב

יוֹרֵד עַל יָמַי וְחֹשֶׁךְ אֲנִי רוֹאָה בְּעֵינַי.

לִפְעָמִים בִּרְגָעִים שֶׁל כְּאֵב

אֲנִי מְאַבֶּדֶת אוֹתִי, מִי שֶׁאֲנִי.

חֲלוֹמוֹת מְדֻמְיָנִים

בִּרְגָעִים שֶׁבָּהֶם אֲנִי זוֹלֶגֶת עַל רִצְפָּה עֲקֻבַּת חֲלוֹמוֹת,

מִילְיוֹנֵי דְּמָעוֹת מִתְבַּצְּרוֹת לִכְדֵי

שְׁלוּלִית דּוֹמֶמֶת,

דִּמּוּמִים מְדֻמְיָנִים.

כַּפּוֹת עֲקֵבַי זוֹעֲקוֹת שֶׁאַפְסִיק

אֶת מַסַּע הָעִנּוּיִים:

שֶׁחוֹתֵךְ וְאוֹכֵל, שֶכֹּובֵל וְדוֹרֵשׁ

מִמֶּנִּי אוֹתִי, עוֹד עוֹד עוֹד כֹּחוֹת שֶׁאֵין בִּי.

מִלִּים לֹא יוֹצְאוֹת

וּדְמָעוֹת מִתְקַבְּצוֹת לִכְדֵי שְׁלוּלִית דּוֹמֶמֶת,

דִּמּוּמִים מְדֻמְיָנִים.

רִצְפָּה אֲפֹרָה כְּמוֹ לִבִּי, הַמִּשְׂתָּרֵךְ כְּעָפָר,

בּוֹכֶה עַל עָתִיד מְקֻרְזָל, וַחֲלוֹמוֹת

שֶׁכְּמֵהִים לִתְמִיכָה־חֲנִיקָה,

הַלּוֹקַחַת אוֹתִי מִמֶּנִּי וְטוֹמֶנֶת עוֹד פְּחָדִים

שֶׁמַּשְׁכִּיחִים רֶגַע טָהוֹר אֶחָד

חַד, הוּא הָיָה חַד.