מַמְלֶכֶת הַבָּלוֹנִים הָאֲבוּדִים הִיא בֵּיתָם שֶׁל כָּל הַבָּלוֹנִים
שֶׁנִּשְׁמְטוּ מִיְּדֵיהֶם שֶׁל יְלָדִים וִילָדוֹת וְעָלוּ מַעְלָה לַשָּׁמַיִם.
אֲבָל מָה קָרָה כְּשֶׁיַּלְדָּה אַחַת קְטַנָּה סֵרְבָה לְוַתֵּר עַל הַבָּלוֹן שֶׁלָּהּ?
סִפּוּר הַרְפַּתְקָה שֶׁיְּרַגֵּשׁ אֶת כָּל מִי שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו אֵי פַּעַם לַשָּׁמַיִם
וְתָהָה הֵיכָן הַבָּלוֹן שֶׁלּוֹ...
אֶפִי שׁוֹשַׁנִּי, אַבָּא לִשְׁנֵי יְלָדִים מַמָּשׁ גְּדוֹלִים, הוּא מוּזִיקַאי, יַזָּם, מוֹרֶה וּמְטַפֵּל רִגְשִׁי לִילָדִים וְנֹעַר.
זֶהוּ סִפְרוֹ הַשֵּׁנִי לִילָדִים. סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן, "טִיטוֹ טוֹב", שֶׁיָּצָא גַּם הוּא לָאוֹר בְּאוֹפִיר בִּכּוּרִים, עֻבַּד לְמַחֲזֶה מוּזִיקָלִי לִילָדִים: "הָעֵינַיִם שֶׁל טִיטוֹ", שֶׁמּוֹפִיעַ בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ.
רוֹצִים לִכְתֹּב לְאֶפִי וּלְשַׁתֵּף אוֹתוֹ בְּרִגְשׁוֹתֵיכֶם אוֹדוֹת הַסֵּפֶר וּבִכְלָל?
סִרְקוּ אֶת הַקּוֹד וְהִכָּנְסוּ לָאֲתָר:
