רק זהב ראוי לקיום

שַׁעַר

וּבְשָׁעָה זֹאת שֶׁהָיְתָה

הֵרַמְתִּי רֹאשׁ אֶל רָקִיעַ שָׁחֹר

זְרוּעַ כּוֹכְבֵי לָבָן נוֹצְצִים

וּבְאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁל אֲוִיר קַר

הוֹשַׁטְתִּי אֶצְבַּע אֶל הָרָקִיעַ

וּלְבַד לֹא עוֹד הָיִיתִי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָיְתָה

נָגַעְתִּי בָּהֶם

בְּכֻלָּם

עוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים שֶׁהָיוּ מִסְּבִיבִי

אֶת כֻּלָּם רָאִיתִי.

וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וְחַיִּים

אֶת רֻבָּם לֹא אַכִּיר לְעוֹלָם

אוּלַי עָצוּב הוּא הַדָּבָר

אֲבָל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָיְתָה

הָיִיתִי עִם כֻּלָּם.

תְּפִלָּה

וְאַתְּ עָמַדְתְּ שָׁם בְּאוֹר תִּפְרַחְתֵּךְ

וַאֲנִי אֲנִי רְאִיתִיךְ

וְאֶת כָּל אֲשֶׁר

אֶת וְרֹד פָּנַיִךְ

וְאוֹר חַמָּה מַחְוִיר

וְכָל מֵי אָפֹר – תְּכֵלֶת יַהַפְכוּ

וְדֶשֶׁא לֹא יִנְבֹּל

וְנִשְׁמוֹתֵינוּ בְּיָדֵינוּ שַׂמְנוּ

וּמִבְטַחִי בְּלִבֵּךְ

וְכָל אֲשֶׁר רָצָה הַבּוֹרֵא

אֵין הוּא אֶלָּא רְצוֹנִי

וְאוֹר בְּרִיאָה הוּא שֶׁיַּצְרָנוּ בְּמַעְגָּלֵינוּ אָנוּ

וְכָל אַהֲבָתֵנוּ חֲזָקָה מֵחֹזֶק מִלִּים רֵיקוֹת

וְהַבְטָחוֹת לֹא יָקוּמוּ

וְהַדֶּשֶׁא אֲשֶׁר לְמַטָּה וְרָקִיעַ אֲשֶׁר לְמַעְלָה

אֶפֶס וְאֶפֶס חֲשׁוּבִים הֵם

מוּל רֶגַע זֶה שֶׁלָּנוּ אָנוּ.

הַגֹּלֶם

וּבְעוֹד לַיְלָה שֶׁל קְרִיעָה קָרָאתִי אֶל הַגֹּלֶם

שָׁמַיִם גְּדוֹלִים בְּנֵי־תְּשׁוּבָה

שָׁמַיִם קָרִים וַאֲדִישִׁים.

קָרָאתִי אֶל הַגֹּלֶם

אַךְ גֹּלֶם לֹא בָּא

זַעֲקוֹת זַכִּים עָלוּ

וּבַלַּיְלָה זֶה

זְעָקָה אַחֶרֶת עָלְתָה

"בְּשָׂרְךָ אֶקְרַע אֲנִי!"