הנשיקה שהלכה לאיבוד

הסיפורים הכלולים בספר זה נועדו לספק לילד הקטן לא רק עניין, שעשוע ותעסוקה, אלא גם ערכים של העשרה. הם נכתבו במיוחד כדי לשמש "מזון רוחני"-אמצעי להעשרה אינטלקטואלית ולטיפוח עולמם הרגשי של בני השלוש ומעלה. בכך משמש הספר הזה המשך לספרה הקודם ובר ההצלחה של דבורה עומר "מגדל של קוביות בניתי". עיקר יחודו של הספר, בניסיון להעלות בצורה סיפורית בעיות רגשיות ולבטים אופייניים לבני הגיל הרך, תוך הצגת כיווני מחשבה ודרכים להתמודדות עם הבעיות המועלות. הסיפורים סודרו במיוחד באותיות גדולות, כך שגם תלמידי הכיתות הנמוכות יוכלו לקרוא סיפורים אלה בפני אחיהם הצעירים.