פריחה
אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לִהְיוֹת שׁוּב יֶלֶד,
בְּגִינָה שֶׁכֻּלָּהּ צְבָעִים זוֹהֲרִים.
לָרוּץ אַחֲרֵי הַגַּן לְיָדַיִם פְּרוּשׂוֹת
שֶׁל אִמָּא
עִם רֵיחַ אֲדָמָה וְחִבּוּק שֶׁהֵגֵן עָלַי
מִכָּל הָעֲשָׂבִים וְהַקּוֹצִים שֶׁבָּעוֹלָם
אֲבָל כְּפָפוֹת הָעֲבוֹדָה,
שֶׁנֶּעֶזְבוּ רַק לְרֶגַע,
מֻטָּלוֹת עַכְשָׁו יְתוֹמוֹת
וּפִתְאוֹם אֵין מִי שֶׁיַּעֲקֹר
אֶת הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים,
וּפִתְאוֹם אֵין מִי שֶׁיִּגְזֹם
אֶת הַמְּטַפְּסִים הַקּוֹצָנִים
וּפִתְאוֹם,
אֵין
וּבְכָל זֹאת פְּרָחִים מַמְשִׁיכִים
לִפְרֹחַ
אושר
הָרוּחַ מְשַׂחֶקֶת עַכְשָׁו
בִּקְצוֹת הַשְּׂעָרוֹת
וְהָאֹשֶׁר
בראשית
כָּל שָׁנָה
אֲנִי בּוֹרֵא אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ,
קְצָת אַחֶרֶת
וּקְצָת אוֹתוֹ דָּבָר.
כָּל שָׁנָה בַּסְּתָיו,
אֲנִי מִתְאַבֵּל עַל מָה שֶׁאָבַד
מֵעַצְמִי
וְשָׂמֵחַ עַל מָה שֶׁאֲנִי עַכְשָׁו.
כָּל שָׁנָה
אֲנִי מְפָרֵשׁ
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים
וְכָמֹהוּ בּוֹרֵא הַתְחָלָה חֲדָשָׁה,
תּוֹהֶה וּבוֹהֶה,
מְרַחֵף מֵעַל תְּהוֹמוֹת
הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת,
מְקַוֶּה,
שֶׁגַּם בָּרֵאשִׁית הַזֹּאת —
יְהִי אוֹר