פְּנֵי תְּהוֹם
כְּשֶׁאַתָּה לֹא כָּאן
מְכַסֶּה הַחֹשֶׁךְ
וְעַל פְּנֵי תְּהוֹם אֲנִי הוֹפֶכֶת
לְבֻבַּת סְמַרְטוּטִים לְפוּתָה
מְרַחֶפֶת לְמַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא
לֹא אַתָּה
כְּשֶׁאַתָּה כָּאן
נִהְיָה אוֹר
וַאֲנִי לֹא מְרַחֶפֶת
מָה עִם תִאַמַת?
מַרְדוּךְ קוֹרֵעַ אֶת תִאַמַת
מְשַׁלֵּחַ חֵץ אֶל מֶרְכַּז גּוּפָהּ
וְהִיא מִתְפַּקַּעַת
אֲבָל הָעוֹלָם עוֹמֵס עַל נְתָחֶיהָ
שָׁמַיִם לְמַעְלָה, מַמְלָכָה לְמַרְדוּךְ,
אֲדָמָה מִתַּחַת,
עֵשֶׂב שִֹיחַ פְּרִי עֶלֶס
אֶאָ
אָדָם בְּדָם בּוֹרֵא
וַאֲנִי תְּמֵהָת
מָה עַל תִאַמַת?
רַק הַצּוּר
רַק הַצּוּר הָיָה לְיָדָהּ,
קָשֶׁה וּמְאֻבָּן כְּהֶרְגֵּלוֹ.
הַמֶּלֶךְ שָׁמַע עַל רִצְפָּה וְשַׂקָהּ
וְקָרָא לִקְבֹּר אֶת גּוּפוֹת הַבָּנִים.
וְגַּם אֶת עַצְמוֹת יְרִיבָיו
שֶׁנִּתְלוּ עַל הַחוֹמָה לְהַסְרִיחַ
הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי אֲנִי כְּרִצְפָּה
לַעֲמֹד אֵיתָנָה מוּל הַצּוּר
וּלְשַׁנּוֹת דַּעְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ