הכושר ההוליסטי

בְּפֶתַח תְּנוּעָה

"כֻּלָנוּ גָדַלְנוּ וְכָבַדְנוּ, / חָכְמָתֵנוּ עָבְרָה גְדוֹתֵינוּ - / אוּלָם אֵין חֶפְצֵנוּ בָהּ [...] /

אֱלֹהַי, הָסֶר נָא מֵעָלֵינוּ שַׂקֵּינוּ הַמְלֵאִים / וְקַח מִשְׁעַנְתֵּנוּ. /

חָפַצְנוּ כִי נֵקַל וְנִבְעַר כְּכָל הַיְלָדִים, [...] / חָפַצְנוּ כִי נִשְׂחַק וְנִשְׂחַק מְלֹא פִינוּ /

תְּנֵנוּ וּנְשַׂחֵק כָּל חַיֵּינוּ - / וְאַחַר נִנָּדֵף בָּרוּחַ, / כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ".

(דוד פוגל, [אלוהַיי, בינה])

בילדותי הייתי 'ילד רחוב'. את כל שעות אחר־הצהריים ביליתי ברחובות, במשחקי כדור למיניהם, בטיפוס על המתקנים השונים, בפיתוח ובהמצאת משחקים חדשים יש מאין – בהתאם לאפשרויות הדלות שהיו בסביבה. היום, על פי רוב, כבר אין בנמצא 'ילדי רחוב', יש 'ילדי מחשבים' ו'ילדי קניונים', ונדמה בעיני כי חבל על כך. ההשתתפות במגוון המשחקים, כישורי המנהיגות שפיתחתי דרכם, הנהגת החוקים לצד הציות הנדרש – הם שקבעו את מעמדי החברתי אז, ונתנו את השפעתם בי עד היום. התנועה והפעלתנות חשובות היו להתפתחות הגופנית שלי. גם יסודות רגשיים וחברתיים שוכללו דרך חוויית המשחק. בפנימיות שבהן ביליתי את רוב חיי הילדוּת והנערוּת המשחק היה לחיים האמיתיים, והוא הביא עימו אושר גדול. מכאן למדתי את סודו ואת קסמו של המשחק.

כל חיי, אני זוכר את עצמי 'פעיל, פועל ומתפעל', אהבתי את מגוון ענפי הספורט: משחקי כדור (פינג־פונג, כדורגל), אתלטיקה, שחייה, כמובן פעילות בחדר כושר, וכן אהבתי לרקוד בשלל סגנונות שונים. לאחר הצבא נרשמתי ללימודי 'מדריך חדר כושר ומועדון בריאות', וסיימתי בהצלחה. לאחר הלימודים עבדתי בחדר הכושר באוניברסיטת תל אביב. בתקופה זו טרם נוסד 'חוק חדרי הכושר' וכל נושא הכושר הגופני היה בוסרי ופרוץ. לצורך הפעלת חדר כושר לא הייתה חובה להוציא רישיון מכון, לא היה כל פיקוח, לא הקפידו על נוכחות מדריך, והמתאמנים נדרשו לספק אישור רפואי כללי, אם בכלל. לְרוב שאלותיהם לא ניתן מענה מקצועי. הידע בתחום היה מצומצם והתבסס על ניסיון או שמועות. נשים לא העזו להתקרב לחדרי הכושר. אישה שהגיעה להיכל זה נחשבה גברית וחריגה. בתקופה זו נפוצו דעות קדומות בנוגע למתאמנים, כגון: שהם ביריונים, שהשרירים שלהם מפותחים על חשבון המוח ועוד כהנה וכהנה.

רבים ראו בחדרי הכושר 'טרנד', אופנה זמנית, מעין גימיק אמריקאי שיחלוף כלעומת שבא. אך הענף הלך והתבסס, כפי ששיערתי. בד בבד החלה מהפכת המכשור בחדרי הכושר, בתחום האירובי והאנאירובי (מכשירים כמסילה נעה, מכשירי דיווש אליפטיים ואופקיים ואמצעֵי התנגדות מגוונים). הבנתי כי תחום הכושר כאן כדי להישאר, והוא מתגבש ונבנה כמקצוע לכל דבר. חזיתי כיצד הולך ונולד ענף ספורט חדש. חשתי את הצמא לידע מקצועי, את הצורך במומחיות.

היות שצפיתי את המפכה יכולתי להפוך את אהבתי לכושר למקצוע. החלטתי להתעמק בנושא, סיימתי את לימודי התואר הראשון בחינוך גופני במכללת סמינר הקיבוצים, ולאחר מכן נסעתי לאנגליה לאוניברסיטת לאפבורו ללימודי תואר שני על מנת להגשים את חלומי ולחקור לעומק את נושא הכושר הגופני. התמחיתי בענף חדרי הכושר. את לימודי התואר השלישי סיימתי באוניברסיטת רסקין באנגליה, גם כן בתחום הכושר, בפיתוח תוכניות פעילות גופנית. במקביל כתבתי את 'המדריך השלם לפעילות בחדר הכושר', שהיה לרב מכר.

שני עשורים חלפו מאז. במהלך פעילותי המגוונת בהוראת החינוך הגופני נחשפתי לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, עוד טרם כינונו של 'חוק השילוב'. למעלה מעשור רציף יזמתי והוצאתי לפועל את "יום הספורט הארצי לעיוורים ולכבדי הראייה במפעלים השיקומיים". כמו כן, הגיתי והעברתי קורס מיוחד ב"הכשרת עוזרי הוראה בחינוך הגופני מקרב אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים".

למרות עיסוקִי המתמיד בנושא הכושר עדיין הבחנתי בחולשת התחום. נוכחתי לראות כי על אף המודעות הגוברת לחשיבות הפעילות הגופנית, הרי שתוכניות הכושר הקיימות אינן מצליחות לייצר הנעה והתמדה עבור פלחי אוכלוסייה רבים. מכאן נולד הצורך בפיתוח גישת הכושר ההוליסטי. גישה חדשה שתספק מענה לצרכים שונים ולמגוון סוגי אוכלוסיות, שבהן נתקלתי מהלך עשרות שנות ההוראה והאימון.

ספר זה פורש בפני הקורא את המשנה הסדורה של גישת הכושר ההוליסטי, גישה שפיתחתי כמתווה לאורח חיים פעיל ובריא, והיא תוצר של בשלות מקצועית מעשית ואקדמית. הספר הוא פרי הידע העיוני, העבודה המחקרית וההתנסות הפרקטית בגישה מרתקת זו. תקוותי כי ימשוך קהילות רבות יותר אל התחום המאתגר של עולם הכושר ויסייע לפעול בו באופן מושכל ומהנה, כמשחק מענג.

כושר הוליסטי® – רקע ומבוא

לאחר עשרות שנים של עיסוק בחינוך גופני ובהוראת חינוך גופני בקרב אלפי מתאמנים ותלמידים במערכות הפורמליות והבלתי פורמליות, הבנתי כי כדי לקצור הצלחות דרושה גישה שונה מאלה הרווחות כיום בתחום. במהלך הוראת הפעילות הגופנית אם בחדרי הכושר, אם בחוגים, אם בבתי־ספר, בתיכונים ובמכללות – נוכחתי לדעת כי הגישות הקיימות אינן נותנות תשובה מספקת למגוון האוכלוסיות. עובדה ידועה היא, שלמרות יתרונותיו הגלויים והמובהקים של האימון הגופני, הרי שמרבית בני האדם עדיין נמנעים מפעילות כושר, ואלה הנוטלים בה חלק מתקשים לממש ולקיים פעילותם בהתמדה.

עם השנים פיתחתי גישה חדשה, אשר נועדה לתת מענה לכלל המתאמנים, ובמיוחד לאותם אלפים, שעד עתה נשרו מתוכניות כושר, לא התמידו בהן או נמנעו מהן לגמרי. גישה זו, על כוחותיה ועל חוזקותיה, נוסדה במיוחד כדי לענות על צרכי המתאמן בשלל היבטים: פיזיים, רגשיים, רוחניים, שכליים.

גישת הכושר ההוליסטי מיוסדת על הפילוסופיה ההוליסטית, לפיה האדם הוא מכלול שלם, מערכת 'אורגנית' אחת שרכיביה גוף, נפש, רוח ושכל. כאשר רכיב מסוים משתנה, או שמשתנה תפקודו, אזי גם יתר הרכיבים במערכת יושפעו וישתנו בהתאם, שכן בין חלקי המכלול קיים יחס של גומלין וקשר הדדי מובהק. בהינתן שכך, הרי כדי לחולל שינוי פיזי בקרב מתאמן, עלינו להתבונן בכל פניו, כולל הנפשיים, ההתנהגותיים, החברתיים וכד'. עוד עלינו לזהות את מערכות היחסים בין שלל הפנים השונים הקשורים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

כאשר אנו עוסקים במונח 'כושר' כוונתנו ליכולת, כלומר לכשירות לבצע פעולה. שם העצם הזכרי כֹּשֶׁר שאול מתכונתו של הַכָּשֵׁר, זה שמצבו טוב. בעולם ההלכה הכַּשְׁרוּת היא תַּקִּינות. המילה כוללת גם משמעות של יכולת ואפשרות, כגון בצירופים: כושר עבודה, כושר ניתוח. כך אפוא כושר גופני.

מכאן ש'הכושר הגופני' במובנו הרחב אינו אלא אחד ממכלול הכשרים של האדם לצד כשרים שכליים, רגשיים, חברתיים ועוד. בהתייחס לכך 'כושר גופני' הוא זה המאפשר לאדם להפעיל את כלל מערכות גופו, בכל טווח הפעילות התפקודית, לשם הבטחת קיומו וסיפוק צרכיו. במסגרת הגדרה זו נכללות מערכות הגוף השונות: עצבים, נשימה, לב וכלי־דם, תנועה, עיכול, שתן, מין והמערכת החיסונית. אלא שהצירוף 'כושר גופני' מתייחס רק למערכת התנועה בדרגת מאמץ משמעותי.

בעוד 'הכושר הגופני' מתייחס לגוף לבדו, ובתוך כך למערכת התנועה לבדה בדרגת מאמץ משמעותי, הרי שגישת 'הכושר ההוליסטי' תתייחס לכל אחד מן הממדים באדם: גופני, נפשי, רוחני וקוגניטיבי בִּכְלל דרגות המאמץ. זוהי אפוא תפישה הדוגלת בטיפוח אורח חיים בריא ופעיל המבוססת על פעילות גופנית השואפת להרמוניה כוללת עם סך הרבדים שבאדם.

תפישה זו מוצאת ביטויה כבר אצל המשורר הרומי יובנאליס בשנת 100 לספירה, כמובעת בהיגד השגור, 'נֶפֶש בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא'; והרחיב זאת הרב יצחק הכהן קוק בספרו 'אורות התשובה' ובמקורות נוספים: "נשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת היא לבוא לידי האושר הגדול של תשובה" ('אורות התשובה', פרק ה, א). הגם שמוגשת קדימות תחבירית לבריאות הנפש או הנשמה כתלויה בבריאות הגוף, אין עוררין בדבר יחסי הגומלין והתלות בין המרכיבים. אף הרמב"ם (המאה ה־12), שהיה כידוע גם רופא, אחז בתפישה הוליסטית הרואה בגוף ובנפש מהות אחת. מיוחס לו ביאור הערך 'בריאות' על־דרך האקרוסטיכון: "בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו" (הרמב"ם מעלה נושא זה בספרו 'הלכות דעות', פרק ד).

מובן כי מתוך התבוננות רחבה עלינו לקחת בחשבון את יתר המרכיבים המשפיעים על האדם, ומאפשרים לו להגיע לרמת כושר משמעותית ואיכותית, כגון: תזונה, שינה ועוד. הגם שלא מעניינו של ספר זה לתארם, הרי שאין להקל ראש בחשיבותם, כחלק מהתורה ההוליסטית.

תפישת הכושר ההוליסטי מציעה אפוא להתבונן באפשרות להניע אדם לפעילות גופנית דרך מגוון כוחות, לא רק דרך הספקטרום הפיזי. כוחות אלה מכילים בתוכם מספר מועצם של רכיבי השפעה עבור כל אחד מן האספקטים של חיינו, כאמור החברתי, הרגשי, השכלי, הסביבתי ועוד.

שכלול הגישה ההוליסטית הביאני לכדי פיתוח 'ארגז כוחות' שהם כ'כלי הפעלה' העומדים לרשות המאמן והמתאמן גם יחד, בהתאם לאישיותו ולנטיותיו של כל אחד ואחד מהם. כוחות אלה נמצאו בעיני כיעילים וכאפקטיביים ביותר, מעבר לכלֵי האימון השגורים, כמתווה לאורח חיים פעיל ובריא, המיוסד על המהות ההוליסטית. הם מהווים אמצעי הנעה לפעילות, אמצעי לשיפור מרכיבי הכושר בעת הפעילות, ואמצעי יעיל להתמדה ממושכת בה מתוך שלמות והנאה.

ספר זה נועד לשרת קהילת מְאַמנים, כמובן מתאמנים, מורים לחינוך גופני, חוקרים בתחום הספורט, מורים, וכל העוסקים בתחום הלכה ומעשה. הספר מיועד גם לאוכלוסייה רחבה שטרם גילתה את מכמני הפעילות הגופנית.

הספר כולל שמונה פרקים. שלושת פרקיו הראשונים מציגים משנה סדורה של תורת האימון הגופני על שלל היבטיה המדעיים: דיון נרחב במושגי היסוד, הצגת הכלים המדעיים בתורת האימון, ופרישת עקרונות ושיטות לפיתוח הכושר הגופני; הפרק הרביעי מציג תאוריות ומודלים להנעה ולעיסוק בפעילות גופנית; הפרקים החמישי והשישי מתארים מבחר חוזקות וכוחות מרכזיים בהתאם לגישת הכושר ההוליסטי המשלימים את המצע הפיזי והם שמחוללים את המהפך בעשייה; אליהם מצטרף הפרק השביעי, המציג את אופני הבנייה של תוכנית אימון מעשית על פי גישת הכושר ההוליסטי; חלקה החותם של העבודה יוקדש למבחר תיאורי מקרה על פי גישת הכושר ההוליסטי, הן של אימון קבוצתי הן של אימון פרטני.