על דעתי בלבד

זכרונות משנות האפס

זִכְרוֹנוֹת מִשְּׁנוֹת הָאֶפֶס נֶאֱסָפִים אֶצְלִי בֶּחָצֵר.

לֹא סָגַרְתִּי אֶת הַשַּׁעַר, בִּמְכֻוָּן.

הָאַמִּיצִים שֶׁבָּהֶם מִהֲרוּ לְהִכָּנֵס,

הִתְפַּזְּרוּ אֶצְלִי בַּבַּיִת,

פָּלְשׁוּ לְכָל הַחֲדָרִים,

כְּאִלּוּ שֶׁלָּהֶם הַבַּיִת

וְהֵם הַבְּעָלִים.

פָּתְחוּ וְסָגְרוּ אֶת הָאֲרוֹנוֹת,

נִסּוּ אֶת סוּגֵי הַמְּשָׁחוֹת,

פִּזְרוּ אֶת הַכְּבִיסָה הַמְּלֻכְלֶכֶת בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת

וְלֹא פַּסְּחוּ עַל הַשֵּׁרוּתִים.

הַזְּמַנִּים קָשִׁים, אֵין דִּירוֹת לְהַשְׂכָּרָה,

וְכַמּוּת הַיְּלוּדִים בְּשֶׁלָּהּ.

אֲנִי נִצָּב לִי, מְשַׁרְיֵן כַּמָּה חֲדָרִים

לַזִּכְרוֹנוֹת הַבָּאִים

לֹא חֲסוּמִים.

מְמַהֵר לִפְנוֹת לַהוֹצָאָה לַפֹּעַל,

לִפְרֹץ אֶל הַחַיִּים בְּכׂחַ.

אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת הַפָּרוּעַ, מֵפֵר הַסֵּדֶר,

קְצִין הַצָּתָה רָאשִׁי שֶׁל יְעָרוֹת,

אוֹ לְהוֹבִיל צִי שֶׁל מְטוֹסִים

לְכַבּוֹת אֶת הַדְּלֵקָה

שֶׁל הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה,

הָעִקָּר לִהְיוֹת בַּעַל סְגֻלָּה

וְלָבוֹא לַמְּאֻחָרִים יוֹתֵר הַמְּמַלְּאִים אֶת הַהַכָּרָה

בְּעִרְבּוּבְיָה,

מִשְּׁנוֹת הָאֶפֶס וָאֵילָךְ.