דמדומי נעורים

טָעֹם טָעַמְתִּי דְּבַשׁ
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-יוֹנָתָן, הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה; וַיַּגֶּד-לוֹ יוֹנָתָן, וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר-בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ--הִנְנִי אָמוּת." (שמואל א', יד', מג')

טָעֹם טָעַמְתִּי דְּבַשׁ —

טַעֲמוֹ מַר,

טָעֹם טָעַמְתִּי אֶת טַעַם הַחַיִּים —

טַעֲמָם אַכְזָר.

יָדֹעַ יָדַעְתִּי רְדִיפוֹת וּשְׁקָרִים —

עֶלְבּוֹנוֹת אֵין-סוֹף,

יָדֹעַ יָדַעְתִּי לֵילוֹת-חֵרֶם קָרִים —

וּמַכַּת אֶגְרוֹף.

יַעֲקֹב וְרָחֵל
וַתֵּרֶא רָחֵל, כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ; וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי: וַיִּחַר-אַף יַעֲקֹב, בְּרָחֵל; וַיֹּאמֶר, הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר-מָנַע מִמֵּךְ, פְּרִי-בָטֶן." (בראשית ל', א'-ב')

הָבָה לִי בָּנִים, וָאָיִן — מֵתָה אָנֹכִי,

הָבָה לִי מִשְׁגָּל, וָלָאו — אֵינֶנִּי עוֹד.

אַל יְהֵא חֲרוֹן אַפְּךָ עָלַי, כִּי בְּרַחְמִי

לֹא יוּכַל לָשֵׂאת גּוּפִי לְךָ דּוֹרוֹן — זָכָר יִלּוֹד.

הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?

הֲתַחַת זוּג יָדַי נֶעֱקַרְתְּ מִבֵּן וְרַחֵם?

הֵן שִׁפְחוֹתַי נָתְנוּ כֻּלָּן מַתְּנַת בָּשָׂר מִבֶּטֶן,

וְאַתְּ לִי מָה נָתַתְּ? פַּת לֶחֶם.

יוֹסֵף
בַּחֲלוֹמִי,

בִּשְׂדֵה אֲלֻמּוֹת שֶׂה' לִי נָתַן,

הִנְּכֶם אֲלֻמּוֹת אֲסֻפּוֹת מִסְּבִיבִי,

וְרַק אֲלֻמָּתִי עוֹמֶדֶת אֵיתָן —

הִשְׁתַּחֲווּ נָא לַאֲלֻמָּתִי!

בַּחֲלוֹמִי,

מֵאִיר הַיָּרֵחַ וְקוֹפַחַת הַשֶּׁמֶשׁ,

אַחַד-עָשָׂר כּוֹכָבִים מְאִירִים כֻּתָּנְתִּי,

סוֹגֵד לִדְמוּתִי כָּל כּוֹכָב, וְנוֹפֵל

עַל רֹאשָׁם וּבֵיתָם שֶׁל יַעֲקֹב וְרָחֵל.