עיקר העיקרים

השיר הראשון

לָעֵצִים הָאֵלֶּה לֹא נוֹחַ בְּפָחוֹת שָׁמַיִם,

לָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לֹא נוֹחַ מִתַּחַת לְצַעֲדֵי זָרִים,

לַפָּנִים הָאֵלֶּה לֹא נוֹחַ אֶלָּא בַּשֶּׁמֶשׁ,

לַלְּבָבוֹת הָאֵלֶּה לֹא נוֹחַ אֶלָּא בַּצֶּדֶק.

הַנּוֹף הַזֶּה קָשׁוּחַ כַּדְּמָמָה,

הוּא מְאַמֵּץ לְחָזֵהוּ אֶת אֲבָנָיו הַיּוֹקְדוֹת,

מַצְמִיד לָאוֹר אֶת עֲצֵי הַזַּיִת הַיְתוֹמִים

וְאֶת הַכְּרָמִים שֶׁלּוֹ,

חוֹרֵק שִׁנַּיִם. אֵין מַיִם. רַק אוֹר.

הַדֶּרֶךְ אוֹבֶדֶת בָּאוֹר וְצֵל הַמִּכְלָאָה בַּרְזֶל.

הָעֵצִים, הַנְּהָרוֹת וְהַקּוֹלוֹת הִתְאַבְּנוּ לִכְדֵי שַׁיִשׁ

בְּסִיד הַשֶּׁמֶשׁ.

הַשֹּׁרֶש נִתְקָל בַּשַּׁיִשׁ. אֵלוֹת הַמַּסְטִיק

הַמְאֻבָּקוֹת.

הַפֶּרֶד וְהַסֶּלַע. מִתְנַשְּׁמִים בִּכְבֵדוּת. אֵין מַיִם.

הַכֹּל צְמֵאִים. זֶה שָׁנִים. הַכֹּל לוֹעֲסִים פִּסַּת

שָׁמַיִם מֵרֹב מְרִירוּת.

עֵינֵיהֶם אֲדֻמּוֹת מִשֵּׁנָה טְרוּפָה,

עָרוּץ עָמֹק נִדְחָק בֵּין גַּבּוֹתֵיהֶם

כְּמוֹ בְּרוֹשׁ בֵּין שְׁנֵי הָרִים בִּשְׁעַת שְׁקִיעָה.

יָדָם דְּבוּקָה לָרוֹבֶה,

הָרוֹבֶה הוּא הֶמְשֵׁךְ יָדָם,

יָדָם הִיא הֶמְשֵׁךְ נַפְשָׁם -

עַל שִׂפְתֵיהֶם יוֹשֵׁב הַכַּעַס

וְהַצַּעַר עָמֹק־עָמֹק בְּעֵינֵיהֶם

כְּמוֹ כּוֹכָב בִּשְׁקַעֲרוּרִית מֶלַח.

כְּשֶׁהֵם לוֹחֲצִים יָד הַשֶּׁמֶשׁ בְּטוּחָה בְּיַחַס

לָעוֹלָם,

כְּשֶׁהֵם מְחַיְּכִים סְנוּנִית קְטַנָּה פּוֹרַחַת מִזִּקְנֵי

הַפֶּרֶא שֶׁלָּהֶם,

כְּשֶׁהֵם נָמִים תְּרֵיסַר כּוֹכָבִים נוֹשְׁרִים

מִכִּיסֵיהֶם הָרֵיקִים,

כְּשֶׁהֵם נֶהֱרָגִים הַחַיִּים עוֹלִים אֶל־עָל בִּדְגָלִים

 וּבְתֻפִּים.

שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת כֻּלָּם רְעֵבִים, כֻּלָּם צְמֵאִים,

כֻּלָּם נֶהֱרָגִים

נְצוּרֵי יַבָּשָׁה וְיָם;

הַבְּעֵרָה אָכְלָה אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וְהַמְּלִיחוּת

הִשְׁקְתָה אֶת בָּתֵּיהֶם,

הָרוּחַ הִפִּילָה אֶת דַּלְתוֹתֵיהֶם וְאֶת שִׂיחֵי הַלִּילָךְ

הַמְּעַטִּים בַּכִּכָּר,

דֶּרֶךְ חוֹרֵי מְעִילֵיהֶם נִכְנָס וְיוֹצֵא הַמָּוֶת,

לְשׁוֹנָם קָהֲתָה כְּאִצְטְרֻבָּל;

כַּלְבֵיהֶם מֵתוּ עֲטוּפִים בְּצִלָּם;

הַגֶּשֶׁם הוֹלֵם בְּצַלְעוֹתֵיהֶם.

עַל הַמִּשְׁמָר, מְאֻבָּנִים, הֵם מְעַשְּׁנִים אֶת

הַגְּלָלִים וְאֶת הַלַּיְלָה,

מַשְׁגִּיחִים עַל הַיָּם הַגּוֹעֵשׁ שֶׁשָּׁקַע בּוֹ הַתֹּרֶן

הַשָּׁבוּר שֶׁל הַיָּרֵחַ.

הַלֶּחֶם אָזַל, הַפְּגָזִים אָזְלוּ,

עַתָּה הֵם מְמַלְּאִים אֶת תּוֹתְחֵיהֶם רַק בְּלִבָּם.

שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת נְצוּרֵי יַבָּשָׁה וְיָם, כֻּלָּם

רְעֵבִים, כֻּלָּם נֶהֱרָגִים וְאִישׁ מֵהֶם לֹא מֵת -

עַל הַמִּשְׁמָר זוֹהֲרוֹת עֵינֵיהֶם,

דֶּגֶל גָּדוֹל, אֵשׁ גְּדוֹלָה אֲדֻמָּה כָּל כֻּלָּהּ

וּבְכָל שַׁחַר אַלְפֵי יוֹנִים פּוֹרְחוֹת מִידֵיהֶם

אֶל אַרְבַּע דַּלְתוֹת הָאֹפֶק.