אין כאן חייזרים

שְׁאֵלוֹת מְטֻפָּשׁוֹת

אֵיךְ קוֹרְאִים לִי? 

אֵיזוֹ מְקוֹרִיּוֹת! זֶה הָיָה בָּרוּר שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה.

וְאֵיךְ הִיא רוֹצָה שֶׁאֲנִי אֶעֱנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ?!

הֲרֵי הֵם כֻּלָּם שָׁם אוֹתוֹ דָּבָר, לְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא מְשַׁנֶּה אֵיךְ קוֹרְאִים לִי. זוֹ שְׁאֵלָה סְתָם, מִתּוֹךְ צְבִיעוּת. יָדַעְתִּי שֶׁהִיא צְבוּעָה.

קוֹרְאִים לִי תּוֹמֶר.

לֹא שֶׁזֶּה אָמוּר בֶּאֱמֶת לְעַנְיֵן אוֹתָךְ.

מַהֵר מְאוֹד אַתְּ תִּלְמְדִי מָה הַשֵּׁם הָאֲמִתִּי שֶׁלִּי. כִּי תּוֹמֶר קָרְאוּ לִי אוּלַי בַּגַּן – אֲבָל מִכִּתָּה א' "תּוֹמֶר" זֶה רַק סִפּוּר כִּסּוּי...

כֵּן, מַקְרִיאִים אֶת זֶה בִּרְשִׁימַת הַשֵּׁמוֹת – אֲבָל רַק כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַחְשֹׁד שֶׁיֵּשׁ פֹּה יֶלֶד שֶׁהוּא לֹא בֶּאֱמֶת תַּלְמִיד.

זֶה כְּאִלּוּ אֲנִי בִּמְשִׂימָה מִסְתּוֹרִית, נִשְׁבָּע לָךְ.

כָּל-כָּךְ מִסְתּוֹרִית שֶׁאֲפִלּוּ לִי לֹא מְגַלִּים מָה פֵּרוּשׁ הַצּוֹפֶן תּוֹמֶר. כְּבָר כִּמְעָט שֵׁשׁ שָׁנִים אֲנִי מְנַסֶּה לְפַעְנֵחַ אֶת הַמַּשְׁמָעוּת, וַאֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַגִּיד שֶׁפָּתַרְתִּי אֶת הַתַּעֲלוּמָה, אֲבָל יֵשׁ לִי כִּוּוּן.

אֲנִי יֶלֶד שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת אֲנָשִׁים מִבִּפְנִים. כְּמוֹ צִלּוּם רֶנְטְגֶּן.

בְּדִיּוּק כָּכָה. אֲנִי רַק צָרִיךְ לִקְלֹט לְשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה אֶת הַבָּעַת הַפָּנִים שֶׁל הַמּוֹרִים כְּשֶׁהֵם מִסְתַּכְּלִים עָלַי – כְּדֵי לְהָבִין בְּדִיּוּק מָה מִסְתַּתֵּר בַּלֵּב שֶׁלָּהֶם!

כְּבָר לָמַדְתִּי לְזַהוֹת אֶת הַמַּבָּט הַזֶּה, הַמְּרֻחָק. כְּאִלּוּ שֶׁהֵם רוֹצִים לִבְרֹחַ, אֲבָל אֵין לָהֶם לְאָן.

גַּם לָךְ יִהְיֶה אֶת הַמַּבָּט הַזֶּה, אֲפִלּוּ שֶׁאַתְּ רַק חוֹנֶכֶת...

מְעַנְיֵן אוֹתִי אִם אַתְּ תִּהְיִי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתַּצְלִיחַ לַעֲמֹד בְּמִבְחַן הָאֹמֶץ: לִשְׁמֹעַ אֶת הַשֵּׁם הַמָּלֵא שֶׁלִּי, תּוֹמֶר לִימוֹן – בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ קוֹל צְרָחָה אוֹ לָזוּז בְּבֶהָלָה.

כִּי אִם אוֹמְרִים תּוֹמֶר לִימוֹן זֶה כְּבָר לֹא סְתָם צָרוֹת.

תּוֹמֶר לִימוֹן שָׁוֶה צָרוֹת צְרוּרוֹת...

***

בַּמֶּה אֲנִי טוֹב?

הִנֵּה עוֹד מַשֶּׁהוּ שֶׁאַתְּ לֹא בֶּאֱמֶת רוֹצָה לָדַעַת...

"הוּא יְסַפֵּר לִי שֶׁהוּא טוֹב בְּכַדּוּרֶגֶל", אַתְּ חוֹשֶׁבֶת לְעַצְמֵךְ, "אָז דֻּגְמָאוֹת וְהֶסְבֵּרִים עַל גֹּדֶל הַדֶּשֶׁא וּמִסְפַּר הַשַּׂחְקָנִים שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים בָּטוּחַ יְעַנְיְנוּ אוֹתוֹ."

אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁאֲנִי לֹא מְנַסֶּה:

קוֹרְאִים לִי תּוֹמֶר וַאֲנִי הַיֶּלֶד הֲכִי מַצְחִיק בַּכִּתָּה.

"תָּמִיד רָצִיתִי לָדַעַת לְסַפֵּר בְּדִיחוֹת!" אֶת בֶּטַח תַּחְמִיאִי לִי.

אֲנִי לֹא אֶקְנֶה אֶת זֶה. 

אַתְּ תַּגִּידִי אֶת זֶה כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת הַמַּחְשָׁבָה הָאֲמִתִּית שֶׁעָבְרָה לָךְ בָּרֹאשׁ: "אוֹי, אֵיזֶה יֶלֶד טִפֵּשׁ..."

וַאֲנִי מֵבִין אוֹתָךְ. לְגַמְרֵי מֵבִין.

הַלְּוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת יֶלֶד הַחוֹנְכוּת הַדִּמְיוֹנִי שֶׁלָּךְ. יוֹסִי.

יוֹסִי יָבוֹא תָּמִיד בַּזְּמַן, גַּם אִם יֵשׁ לוֹ דְּבָרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר חֲשׁוּבִים לַעֲשׂוֹת. יוֹסִי לֹא יְקַלֵּל. הוּא תָּמִיד יַצְלִיחַ לְהָבִין אֶת כָּל מָה שֶׁתַּסְבִּירִי לוֹ – וְאִם לֹא, אָז הוּא יַעֲשֶׂה אֶת עַצְמוֹ. וְגַם אִם הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהַחוֹנְכוּת לֹא עוֹזֶרֶת לוֹ – אַתְּ לֹא תִּרְאִי אֶת זֶה בִּכְלָל.

זֶה כִּי יוֹסִי נִמְצָא פֹּה בִּשְׁבִילֵךְ.

מִבְּחִינַת יוֹסִי אַתְּ מַלְאַךְ שֶׁנִּשְׁלַח רַק בִּשְׁבִילוֹ.

וּלְכָל הַחוֹנְכִים עִם הַכַּוָּנוֹת הַטּוֹבוֹת מַגִּיעַ אֶת יוֹסִי.

אֲבָל רָצָה הַגּוֹרָל – וְקִבַּלְתְּ אֶת תּוֹמֶר.

מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הָיִית צְרִיכָה. תְּנִי לִי לְנַחֵשׁ... סְטוּדֶנְטִית צְעִירָה עִם רַעֲיוֹנוֹת בָּרֹאשׁ...

אָה, חָשַׁבְתְּ שֶׁזּוֹ מַחְמָאָה?

יוֹאוּ, אֵיךְ נִחַשְׁתִּי. גַּם לָךְ יֵשׁ חוּשׁ הוּמוֹר... רוֹצָה לַעֲשׂוֹת מַהְפֵּכוֹת בַּחִנּוּךְ. אֲנִי מַחְזִיק עַכְשָׁיו אֶת הַבֶּטֶן מֵרֹב צְחוֹק.

עוֹד אַחַת...

בְּרוּכָה הַבָּאָה לַמּוֹעֲדוֹן.

אַל תִּדְאֲגִי, כָּל מָה שֶׁיִּקְרֶה מִכָּאן וָהָלְאָה הוּא רַק לְטוֹבָתֵךְ. אָז אַל תִּבָּהֲלִי מֵהַ... בּוּם!

אֲנִי אֲסַיֵּם אִתָּךְ וְאַתְּ תֵּצְאִי מִפֹּה בּוֹכָה.

בְּלִי רְגָשׁוֹת רָעִים!

אֲבָל זֶה לֹא בֶּאֱמֶת יְשַׁנֶּה כְּלוּם.

אַתְּ תִּשְׁכְּחִי מִזֶּה וְלֹא תִּזְכְּרִי אוֹתִי אוֹ שׁוּם דָּבָר שֶׁקָּשׁוּר לְבֵית הַסֵּפֶר הַזֶּה.

הָאֱמֶת שֶׁאֲנִי אֲפִלּוּ קְצָת מְקַנֵּא...

אֲנִי מֵת לָצֵאת מִפֹּה. 

אֵיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה – יֵשׁ לִי שִׁיטָה מְיֻחֶדֶת!

'שִׁיטַת תּוֹמֶר', אוֹ בִּשְׁמָהּ הַמָּלֵא –

'שִׁיטַת תּוֹמֶר לְהוֹצָאַת מְבֻגָּרִים מִדַּעְתָּם".

זֶה לֹא כָּזֶה מְסֻבָּךְ כְּשֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַשִּׁיטָה. זֶה פָּשׁוּט כְּמוֹ טִיל נֶגְדִּי שֶׁאֲנִי מֵכִין מֵרֹאשׁ, עוֹד לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ. אֲבָל זֶה לֹא סְתָם טִיל, זֶה טִיל חָכָם! הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְחַבֵּר לְכָל דָּבָר שֶׁתַּגִּידִי וּלְפוֹצֵץ אֶת זֶה.

בַּסּוֹף הַמֶּסֶר הוּא תָּמִיד אוֹתוֹ דָּבָר: "יֹפִי, כָּל הַכָּבוֹד לָכֶם! כִּמְעַט הִצְלַחְתֶּם לְאַלֵּף אוֹתִי!!!

אֲבָל אוּפְּס, בַּסּוֹף לֹא..."

וּכְשֶׁאַתְּ תַּגִּיעִי, אַתְּ לֹא תֵּדְעִי מִכָּל הַדָּבָר הַזֶּה. אַתְּ תַּגִּידִי: "וּוָאו, אֵיךְ אַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אֵיזֶה קֶסֶם הַיֶּלֶד הַזֶּה!" 

אֲבָל מָה שֶׁאַתְּ לֹא יוֹדַעַת זֶה שֶׁאֲנִי גָּרַמְתִּי לָךְ לַחְשֹׁב אֶת זֶה. וְאַל תִּדְאֲגִי – אַתְּ לֹא מַמָּשׁ טוֹעָה. אֲנִי בֶּאֱמֶת קוֹסֵם!

אַחֶרֶת אֵיךְ אֲנִי מַצְלִיחַ לְהַעֲלִים אוֹתָךְ מִפֹּה?!

בִּשְׁבִיל הַקֶּסֶם הַבָּא אֶצְטָרֵךְ שְׁנֵי מֹחוֹת.

מֹחַ מִסְפַּר אַחַת יַעֲמִיד פָּנִים שֶׁהוּא מְכַבֵּד אוֹתָךְ. בְּאוֹתוֹ זְמַן מֹחַ מִסְפַּר שְׁתַּיִם יֶאֱסֹף אֶת כָּל הַמֵּידָע שֶׁיַּפִּיל אוֹתָךְ.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַקֶּסֶם אֲנִי וְאַתְּ נֵדַע לָמָּה אַתְּ פֹּה וּמָה אַתְּ רוֹצָה לְהַשִּׂיג.

אֲנִי אָשִׂים לֵב בְּאֵילוּ מִלִּים תִּשְׁתַּמְּשִׁי, וּמָה תַּעֲשִׂי אִם אֲנִי אַגִּיד מַשֶּׁהוּ חָצוּף. אֲנִי לֹא אֲפַסְפֵס אֶת פְּלִיטוֹת הַפֶּה שֶׁלָּךְ, וְתִהְיִי בְּטוּחָה שֶׁאֲנַצֵּל אוֹתָן טוֹב טוֹב.

בָּרֶגַע שֶׁאֵדַע עַל מָה בַּחַיִּים אַתְּ לֹא תְּוַתְּרִי, אֶגְרֹם לָךְ לַחְשֹׁב שֶׁאֵין לָךְ בְּרֵרָה אֶלָּא לַעֲזֹב. אַחֶרֶת הַכֹּל יִשְׁתַּבֵּשׁ לָךְ.

אַתְּ לֹא רוֹצָה אֶת זֶה, נָכוֹן?

אָמַרְתִּי לָךְ, אֲנִי מְצַלֵּם אֲנָשִׁים כְּמוֹ בְּרֶנְטְגֶּן.

***

לְמָה אֲנִי מְצַפֶּה?

שִׂימִי לֵב, כִּי פֹּה הָעִנְיָנִים מַתְחִילִים לְהִסְתַּבֵּךְ.

בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הִבְטִיחוּ לִי מִבֵּית הַסֵּפֶר שֶׁאֲקַבֵּל "מַעֲטֶפֶת".

מָה זוֹ 'מַעֲטֶפֶת', אַתְּ רוֹצָה לָדַעַת?

אִם לְצַטֵּט אֶת הַמְּנַהֶלֶת שֶׁלִּי: "תּוֹמֶר צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת כָּל הַתְּמִיכָה שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר יָכוֹל לְהַצִּיעַ". זֶה אוֹמֵר שֶׁהָמוֹן אֲנָשִׁים יְטַפְּלוּ בִּי הַשָּׁנָה.

כָּל כַּמָּה זְמַן הֵם יָבוֹאוּ לִשְׁאֹל אִם אֲנִי בֶּאֱמֶת מִסְתַּדֵּר בַּלִּמּוּדִים, וְאִם הַחוֹנֶכֶת – שֶׁזּוֹ אַתְּ – עוֹזֶרֶת לִי. 

וְלָמָּה זָכִיתִי לַכָּבוֹד הַזֶּה?

לָמָּה דַּוְקָא אֲנִי תַּלְמִיד מְיֻחָד שֶׁמְּקַבֵּל "מַעֲטֶפֶת" – וְלֹא תַּלְמִיד רָגִיל שֶׁסְּתָם סוֹבֵל פֹּה?!

בְּסוֹף כִּתָּה ה' דָּחַפְתִּי יַלְדָּה מִכִּתָּה א'.

אִם לְהַאֲמִין לַמְּנַהֶלֶת, אָז יַלְדָּה אַחַת שֶׁגָּרָה בְּמוֹשָׁב אַחֵר הָלְכָה לִישֹׁן אֵצֶל חֲבֵרָה שֶׁלָּהּ מֵחֲרוּטִים. בַּבֹּקֶר הִיא יָרְדָה מֵהַהַסָּעָה כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַכִּתָּה שֶׁלָּהּ וְהִתְחִילָה לָלֶכֶת. וְאָז מִישֶׁהוּ דָּחַף אוֹתָהּ. אַף אַחַת מֵהֶן לֹא רָאֲתָה בְּבֵרוּר מִי דָּחַף, אָז כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה אֲנִי.

מִי חוּץ מִתּוֹמֶר יָכוֹל לִהְיוֹת כָּזֶה חֲסַר רַחֲמִים?...

"זֶה מַמָּשׁ לֹא בְּסֵדֶר לִדְחֹף יְלָדוֹת קְטַנּוֹת, וְלָכֵן אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. זֶה לֹא אֲנִי!" אָמַרְתִּי לַמְּנַהֶלֶת.

זֶה בֶּאֱמֶת לֹא הַסִּגְנוֹן שֶׁלִּי.

"בּוֹא נַחֲסֹךְ אֶת הַוִּכּוּחַ הַזֶּה וּפָשׁוּט תּוֹדֶה שֶׁעָשִׂיתָ אֶת זֶה."

"אֲבָל אִם אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת זֶה – אֵיךְ זֶה שֶׁאֵין לָכֶם שׁוּם הוֹכָחָה? אִם הָיְתָה לָכֶם הוֹכָחָה לֹא הֲיִיתֶם צְרִיכִים שֶׁאֲנִי אוֹדֶה."

"יֵשׁ הוֹכָחָה, אֲנַחְנוּ פָּשׁוּט רוֹצִים לְאַפְשֵׁר לְךָ לָקַחַת אַחְרָיוּת וּלְהִשְׁתַּפֵּר. בִּשְׁבִיל זֶה אַתָּה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת."

"מָה הַהוֹכָחָה?"

"לְפִי הַתֵּאוּר שֶׁל עֵדֵי הָרְאִיָּה – הַיֶּלֶד שֶׁדָּחַף וּבָרַח הוּא אֶחָד לְאֶחָד אַתָּה. מָה יֵשׁ לְךָ לְהַגִּיד עַל זֶה? אַתָּה הַיָּחִיד מֵחֲרוּטִים שֶׁנִּרְאֶה כָּכָה. חֲבָל, רָצִיתִי לַחֲסֹךְ לְךָ אֶת הַמְּבוּכָה, אֲבָל אִם אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ..."

"וְאוּלַי יֶלֶד מִמּוֹשָׁב אַחֵר נָסַע בַּהַסָּעָה שֶׁלָּנוּ, כִּי גַּם הוּא יָשַׁן אֵצֶל חָבֵר שֶׁלּוֹ? וְאוּלַי כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְבֵית הַסֵּפֶר מִישֶׁהוּ שֶׁיָּרַד מֵהַסָּעָה אַחֶרֶת דָּחַף אוֹתָהּ? מֵאֵיפֹה אַתֶּם יוֹדְעִים בִּכְלָל שֶׁהוּא יָרַד מֵהַהַסָּעָה שֶׁל חֲרוּטִים?"

הַמְּנַהֶלֶת הִתְעַלְּמָה מִכָּל הַצַּד שֶׁלִּי בַּסִּפּוּר, וְהִמְשִׁיכָה לְדַבֵּר כְּאִלּוּ הִיא כֵּן קִבְּלָה מִמֶּנִּי הוֹדָאָה.

"אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ לָהּ שְׁתֵּי הַשִּׁנַּיִם הַקִּדְמִיּוֹת?...

אֵלֶּה הָיוּ שִׁנֵּי חָלָב, לְמַזָּלְךָ! וְרַק בִּגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּךָ שִׁכְנַעְנוּ אֶת הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ לִסְגֹּר אֶת זֶה בְּתוֹךְ בֵּית הַסֵּפֶר, אָמַרְנוּ שֶׁאֵלֶּה רַק שִׁנֵּי חָלָב וְיִצְמְחוּ לָהּ שִׁנַּיִם חֲדָשׁוֹת, וְשֶׁאַתָּה בְּסַךְ הַכֹּל יֶלֶד קָטָן וַחֲבָל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ 'כֶּתֶם' עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁעָשִׂיתָ מִתְּמִימוּת שֶׁל גִּיל הַהִתְבַּגְּרוּת...

יֵשׁ לְךָ מֻשָּׂג בִּכְלָל מָה הָיָה קוֹרֶה אִם הָיִינוּ פּוֹנִים עִם זֶה הָלְאָה?!" הִיא שָׁאֲלָה בְּלִי לְחַכּוֹת לִתְשׁוּבָה.

"אוּלַי אִם הֲיִיתֶם פּוֹנִים עִם זֶה הָלְאָה, הֲיִיתֶם צְרִיכִים הוֹכָחוֹת, וּכְדֵי לְהַעֲנִישׁ הֲיִיתֶם חַיָּבִים לָדַעַת בְּוַדָּאוּת מִי עָשָׂה אֶת זֶה. אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא עָשִׂיתִי אֶת זֶה. אוּלַי אֲנִי עוֹשֶׂה לִפְעָמִים דְּבָרִים לֹא טוֹבִים, אֲבָל אֶת זֶה – לֹא עָשִׂיתִי."

כְּבָר הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי יוֹצֵא מִשְּׁלִיטָה, וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ מְאוֹד לֹא לִצְעֹק. הַמְּנַהֶלֶת וְהַמּוֹרָה שֶׁלִּי יָשְׁבוּ מוּלִי מְאוֹד שְׁלֵווֹת, וַאֲפִלּוּ נִרְאָה לִי שֶׁהֵן נִסּוּ לְהַסְתִּיר חִיּוּךְ.

"הִנֵּה, אַתָּה רוֹאֶה אֵיךְ אַתָּה מֵגִיב?

אַתָּה צָרִיךְ קְצָת לְהֵרָגַע. אִם הַהִתְנַהֲגוּיוֹת הָאֵלֶּה יַמְשִׁיכוּ עַד גִּיל מְבֻגָּר אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא נוּכַל לַעֲזֹר לְךָ. חֲבָל שֶׁאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ לְזַהוֹת טוּב-לֵב כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ. אוּלַי רַק כְּשֶׁתִּגְדַּל תֵּדַע לְהַעֲרִיךְ אֶת כָּל מָה שֶׁקִּבַּלְתָּ פֹּה."

"וְחוּץ מִזֶּה", הַמּוֹרֶה שֶׁלִּי הוֹסִיפָה, "אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הַכֹּל. אַתָּה עוֹשֶׂה בָּלָגָנִים בַּהַסָּעוֹת וּמַפְרִיעַ לַקְּטַנִּים."

"מָה?!" קָרָאתִי בְּיֵאוּשׁ.

"לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּלָגָן נִקְרָא לְהַפְרִיעַ?" הֶחְלַטְתִּי בְּכָל זֹאת לְהַסְבִּיר, לַמְרוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁזֶּה כְּבָר אָבוּד.

"אֲנִי יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵי הַנֶּהָג כְּדֵי שֶׁהוּא יוּכַל לְהִתְרַכֵּז בַּנְּהִיגָה, בְּלִי שֶׁיְּלָדִים יִצְעֲקוּ וְיָרִיבוּ אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי. הֵם רוֹאִים אוֹתִי מִקָּדִימָה וְלוֹקְחִים מִמֶּנִּי דֻּגְמָה לְהִתְנַהֵג בִּרְצִינוּת. נְהִיגָה זֶה לֹא צְחוֹק, וְהַנֶּהָג לֹא צָרִיךְ לִסְבֹּל אֶת הַשְּׁטוּיוֹת שֶׁלָּהֶם."

אָז אַתְּ מְבִינָה?

בְּבֵית הַסֵּפֶר הַזֶּה אַתָּה אָמוּר לְהוֹדוֹת שֶׁמִּי שֶׁאַתָּה – זֶה בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ מִמִּי שֶׁאַתָּה.

"בְּקִצּוּר", אָמְרָה לִי הַמְּנַהֶלֶת, "דִּבַּרְנוּ יַחַד – אֲנִי וְכָל צֶוֶת הַמּוֹרִים, וְהֶחְלַטְנוּ דַּוְקָא לָלֶכֶת לִקְרָאתְךָ, תִּתְפַּלֵּא. אוּלַי גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, כִּי נָכוֹן שֶׁזֶּה בֵּית סֵפֶר, וְאַתָּה מְחֻיָּב לְהִתְנַהֵג כְּתַלְמִיד וְלֹא עוֹמֵד בַּמְּחֻיָּבוּת הַזּוֹ.

אֲבָל אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים עַל הַבְּעָיוֹת שֶׁלְּךָ וּמִתְחַשְּׁבִים בַּקְּשָׁיִים שֶׁלְּךָ – וְלָכֵן הֶחְלַטְנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין שֶׁאַתָּה לֹא צָרִיךְ כְּמוֹ כֻּלָּם לַעֲלוֹת לַחֲטִיבָה הָרְגִילָה."

הָיִיתִי מְבֻלְבָּל וְלֹא יָדַעְתִּי מָה לְהַגִּיד, אָז הִיא פָּשׁוּט הִמְשִׁיכָה: "בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנָה הַבָּאָה נֵשֵׁב יַחַד עִם אִמָּא שֶׁלְּךָ. עַכְשָׁיו, כְּשֶׁאַתָּה מוּדָע לַבְּעָיָה שֶׁלְּךָ הַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר קַל.

אֲנַחְנוּ נִמְצָא אֶת הַמָּקוֹם הֲכִי מַתְאִים עֲבוּרְךָ, אֲבָל תּוּכַל כַּמּוּבָן לְהִשָּׁאֵר אִתָּנוּ בְּכִתָּה ו', בְּלִי הַדְּרִישׁוֹת הָרְגִילוֹת, כִּי אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא צְרִיכִים לְהָכִין אוֹתְךָ לַחֲטִיבָה."

לא כמו כולם

אָז אַתְּ רוֹצָה לָדַעַת לְמָה אֲנִי מְצַפֶּה?

אֲנִי מְצַפֶּה שֶׁתָּבִינִי כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר שֶׁלְּאַף אֶחָד לֹא אִכְפַּת מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת.

מָה חָשַׁבְתְּ – שֶׁאַתְּ כָּל כָּךְ חֲכָמָה וּמְיֻחֶדֶת?

תִּשְׁכְּחִי מִזֶּה. פֹּה אַתְּ סְתָם בָּאָה לַעֲזֹר לָהֶם לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת מְקַבֵּל מָה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ.

אָז בּוֹאִי נְסַכֵּם אֶת מָה שֶׁלָּמַדְנוּ עַד עַכְשָׁיו:

הַשְּׁאֵלוֹן שֶׁלָּךְ גַּם מְטֻפָּשׁ וְגַם מְיֻתָּר!!! אַתְּ אָדָם מְבֻגָּר, וְיֶלֶד בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה קוֹלֵט כְּבָר בִּשְׁנִיָּה אֶת מָה שֶׁיִּקַּח לָךְ כָּל הַשָּׁנָה לְהָבִין.

אָז עַכְשָׁיו אֵין לָךְ בְּרֵרָה. אַתְּ כְּבָר חַיֶּבֶת לִקְלֹט –

לִי אֵין טַעַם לָשֶׁבֶת כְּמוֹ יֶלֶד טוֹב בַּחֶדֶר וְלַחְשֹׁב אֵילוּ תְּשׁוּבוֹת יִשָּׁמְעוּ מַסְפִּיק נְכוֹנוֹת בִּשְׁבִילֵךְ, אַתְּ מִמֵּילָא לֹא קוֹבַעַת כְּלוּם!

אָז נִרְאֶה לָךְ הֶגְיוֹנִי שֶׁאַשְׁקִיעַ בַּשְּׁאֵלוֹן הַמְּטֻמְטָם הַזֶּה וְאָז תִּשְׁפְּטִי אֶת הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁלִּי עוֹד לִפְנֵי שֶׁאֲנִי פּוֹגֵשׁ אוֹתָךְ וּתְעַקְמִי פַּרְצוּף?!

כָּכָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁתֵּדְעִי אֵיךְ לַעֲבֹד אִתִּי...

תַּחְלְמִי!

וּבְכָל אֹפֶן אֲנִי מִתְכַּוֵּן לַעֲזֹר לָךְ. לַמְרוֹת שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לָךְ. אֲנִי אַרְאֶה לָךְ כַּמָּה אַתְּ מְיֻתֶּרֶת פֹּה כְּדֵי שֶׁתִּפְרְשִׁי יוֹתֵר מַהֵר.

אַתְּ תִּצְטַעֲרִי שֶׁהִגַּעְתְּ לְפֹה, וַאֲנִי בִּמְקוֹמֵךְ בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי יוֹצֵא מֵהַבַּיִת!

וְהַיּוֹם זֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֻפְשַׁת סֻכּוֹת. תִּמְצְאִי לָךְ פְרָאיֶר אַחֵר שֶׁ"יְנַצֵּל" אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לִדְבָרִים שֶׁקְּשׁוּרִים לַלִּמּוּדִים! 

מָחֳרָתַיִם, כְּשֶׁתָּבוֹאִי לְהוֹצִיא אוֹתִי מֵהַשִּׁעוּר, הַחַסְרַת כִּשָּׁרוֹן תְּדַבֵּר אִתָּךְ, הַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְמַדָּעִים...

כַּמָּה זְמַן שֶׁתְּדַבְּרוּ – זֶה הַזְּמַן שֶׁאֲנִי אַקְדִּישׁ לָךְ!