אל לב השמש
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אל לב השמש

אל לב השמש

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

נילי ארד

נילי ארד (1943) היא משפטנית ישראלית. כיהנה כמנהלת מחלקת בג"צים ומנכל"ית משרד המשפטים. בשנת 2000 מונתה לשופטת בית הדין הארצי לעבודה ומנובמבר 2010 עד דצמבר 2013 כיהנה כנשיאת בית הדין הארצי. מאז 2017 עומדת בראש עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל.

תקציר

הזינוק בשיר אל לב השמש, שהעניק לספר השירים הרביעי של נילי ארד את שמו, הוא בעצם זינוק כפול, בשני שלבים: תחילה כלפי מטה, כמעט עד לקרקעית, ואז בתנופה אדירה כלפי מעלה, עד למקום שהכל נשאב אליו: לב השמש. בשיר אחר, צריבת אלמוג, התנועה עדיין כפולה אך הפוכה בכיוונה, תחילה כלפי מעלה: להיות לנשר/ לנסוק אל לב הפסגה/ להפוך לבועת/ אוויר/ להתנפץ בקריאה/ חדה/ להמריא, ואז כלפי מטה: להיכוות מצריבת אלמוג/ להתחפר בקרקעית/ להתמסר/ לטבוע/ באנחת תאווה/ להיעלם. זוהי תנועה מפתיעה וסוחפת משום שיש בה משהו ממוקד מאוד: המשוררת מעצימה את אהבת החיים שלה עד כדי כך שהיא כמעט נעלמת בתוכה.
הדגש הזה, על תנועה אנכית ועל מתח בין התעצמות והיעלמות, נובע מההקשר שבו שירי הספר נכתבו – ימי הקורונה, מגבלות התנועה וההתכנסות שאפיינו אותם, והצער, הפחד והבדידות שבאו עימם. הקושי לנוע במרחב ולהיות בין אנשים העתיק את תשומת הלב של המשוררת לתנועה בכיוון היחיד שנותר פתוח לגמרי: תנועת הרוח מעלה-מטה, הדומה לתנועה בזמן – אל הרגעים היפים ביותר השמורים בזיכרון, אל השגרה הנינוחה שאבדה, ומנגד אל מה שממתין מעבר לכל הזכרונות והזמנים: הדממה שבלב השמש. וכך, דווקא מתוך המגבלות והצער, צמחה שירה רבת יופי וכוח, שירה שכולה כמיהה. 
אלי הירש

פרק ראשון

אל לב השמש
 

זְקוּפָה

דּוֹמֶמֶת

עֲרוּכָה לִקְרַאת הַקְּרִיאָה

אֶל הַלֹּא נוֹדָע

מִלֵּאתִי אֶת רֵאוֹתַי אֲוִיר

וְזִנַּקְתִּי

 

הַמַּיִם הַקָּרִים

בָּלְעוּ אֶת גּוּפִי

בִּרְגִיעָה מְדֻמָּה

וְהוֹבִילוּ אוֹתִי אֶל הַמָּקוֹם הֶחָשׁוּךְ

אֶל הַקַּרְקָעִית

 

בָּטַשְׁתִּי בְּרַגְלַי

וּבִשְׁאֵרִית אֵיןאֲוִיר

נָשָׂאתִי אֶת פָּנַי כְּלַפֵּי מַעְלָה

וְהָיִיתִי לְחֵץ שָׁלוּחַ

אֶל לֵב הַשֶּׁמֶשׁ

 

מֻכַּת

סַנְוֵרִים

נִעַרְתִּי תַּלְתַּלִּים

סַרְבָנִיִּים

פָּקַחְתִּי עֵינַיִם

וְחִיַּכְתִּי אֵלֶיךָ

צריבת אלמוג
 

כַּמָּה גָּבוֹהַּ אֶפְשָׁר

לִדְאוֹת

לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

לִהְיוֹת לְנֶשֶׁר

לִנְסֹק אֶל לֵב הַפִּסְגָּה

לַהֲפֹךְ לְבוּעַת

אֲוִיר

לְהִתְנַפֵּץ בִּקְרִיאָה

חַדָּה

לְהַמְרִיא

 

כַּמָּה עָמֹק אֶפְשָׁר

לִצְלֹל

לְלַקֵּט צְדָפוֹת בְּיָדַיִם

עֵירֻמּוֹת

לִשְׁלוֹת פְּנִינִים

לְהִכָּווֹת מִצְּרִיבַת אַלְמֹג

לְהִתְחַפֵּר בַּקַּרְקָעִית

לְהִתְמַסֵּר

לִטְבֹּעַ

בְּאַנְחַת תַּאֲוָה

 

לְהֵעָלֵם

 

 

חתימה של אור
 

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת הָהֵם

מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים

 

הִזְמַנְתִּי אֶת הַלְּבָנָה

לְהַנִּיחַ בִּי חֲתִימָה

שֶׁל אוֹר

לִהְיוֹת לָהּ לְמִשְׁמֶרֶת

 

מֵאָז

כְּשֶׁפְּנֵי הַיָּרֵחַ

הוֹלְכִים וּמִתְמַעֲטִים

וְהֵם נִשְׁאָבִים אֶל תּוֹכוֹ פְּנִימָה

כְּשֶׁהָרוּחַ מַצְלִיפָה בְּזַעַף

וְהַחֲשֵׁכָה

יוֹרֶדֶת

 

אֲנִי מִתְכַּנֶּסֶת בְּחֵיק

חֲתִימַת הָאוֹר

שֶׁהוֹתִירָה בִּי הַלְּבָנָה

מַמְתִּינָה שֶׁתָּשׁוּב

וְתִתְחַדֵּשׁ עַד

שֶׁתִּתְמַלֵּא כְּרֵסָהּ

וְאֶנְצֹר בָּהּ שִׂמְחָה קְטַנָּה

מִשֶּׁלִּי

 

נילי ארד

נילי ארד (1943) היא משפטנית ישראלית. כיהנה כמנהלת מחלקת בג"צים ומנכל"ית משרד המשפטים. בשנת 2000 מונתה לשופטת בית הדין הארצי לעבודה ומנובמבר 2010 עד דצמבר 2013 כיהנה כנשיאת בית הדין הארצי. מאז 2017 עומדת בראש עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל.
אל לב השמש נילי ארד

אל לב השמש
 

זְקוּפָה

דּוֹמֶמֶת

עֲרוּכָה לִקְרַאת הַקְּרִיאָה

אֶל הַלֹּא נוֹדָע

מִלֵּאתִי אֶת רֵאוֹתַי אֲוִיר

וְזִנַּקְתִּי

 

הַמַּיִם הַקָּרִים

בָּלְעוּ אֶת גּוּפִי

בִּרְגִיעָה מְדֻמָּה

וְהוֹבִילוּ אוֹתִי אֶל הַמָּקוֹם הֶחָשׁוּךְ

אֶל הַקַּרְקָעִית

 

בָּטַשְׁתִּי בְּרַגְלַי

וּבִשְׁאֵרִית אֵיןאֲוִיר

נָשָׂאתִי אֶת פָּנַי כְּלַפֵּי מַעְלָה

וְהָיִיתִי לְחֵץ שָׁלוּחַ

אֶל לֵב הַשֶּׁמֶשׁ

 

מֻכַּת

סַנְוֵרִים

נִעַרְתִּי תַּלְתַּלִּים

סַרְבָנִיִּים

פָּקַחְתִּי עֵינַיִם

וְחִיַּכְתִּי אֵלֶיךָ

צריבת אלמוג
 

כַּמָּה גָּבוֹהַּ אֶפְשָׁר

לִדְאוֹת

לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

לִהְיוֹת לְנֶשֶׁר

לִנְסֹק אֶל לֵב הַפִּסְגָּה

לַהֲפֹךְ לְבוּעַת

אֲוִיר

לְהִתְנַפֵּץ בִּקְרִיאָה

חַדָּה

לְהַמְרִיא

 

כַּמָּה עָמֹק אֶפְשָׁר

לִצְלֹל

לְלַקֵּט צְדָפוֹת בְּיָדַיִם

עֵירֻמּוֹת

לִשְׁלוֹת פְּנִינִים

לְהִכָּווֹת מִצְּרִיבַת אַלְמֹג

לְהִתְחַפֵּר בַּקַּרְקָעִית

לְהִתְמַסֵּר

לִטְבֹּעַ

בְּאַנְחַת תַּאֲוָה

 

לְהֵעָלֵם

 

 

חתימה של אור
 

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת הָהֵם

מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים

 

הִזְמַנְתִּי אֶת הַלְּבָנָה

לְהַנִּיחַ בִּי חֲתִימָה

שֶׁל אוֹר

לִהְיוֹת לָהּ לְמִשְׁמֶרֶת

 

מֵאָז

כְּשֶׁפְּנֵי הַיָּרֵחַ

הוֹלְכִים וּמִתְמַעֲטִים

וְהֵם נִשְׁאָבִים אֶל תּוֹכוֹ פְּנִימָה

כְּשֶׁהָרוּחַ מַצְלִיפָה בְּזַעַף

וְהַחֲשֵׁכָה

יוֹרֶדֶת

 

אֲנִי מִתְכַּנֶּסֶת בְּחֵיק

חֲתִימַת הָאוֹר

שֶׁהוֹתִירָה בִּי הַלְּבָנָה

מַמְתִּינָה שֶׁתָּשׁוּב

וְתִתְחַדֵּשׁ עַד

שֶׁתִּתְמַלֵּא כְּרֵסָהּ

וְאֶנְצֹר בָּהּ שִׂמְחָה קְטַנָּה

מִשֶּׁלִּי