זרים בשלג

מוֹדָה אֲנִי

מוֹדָה אֲנִי
עַל תִּקְוָה שְׁנִיָּה לִפְנֵי הַיֵּאוּשׁ,
עַל עוֹצְמָה שֶׁל אָבְדַן הַתְּמִימוּת,
עַל הַצְּמִיחָה שֶׁתָּבוֹא בְּקָרוֹב.
הִיא תָּבוֹא...
עַל הַכְּאֵב שֶׁיָּדַע נֶחָמָה,
עַל נִגּוּן עַל חֶלְקֵי נְשָׁמָה,
עַל עוֹד שִׁיר, עַל זְרִיחַת הַחַמָּה,
מוֹדָה אֲנִי.

מוֹדָה אֲנִי עַל לֵב שֶׁיּוֹדֵעַ לִכְאֹב,
עַל תְּחוּשׁוֹת, עַל רָצוֹן לֶאֱהֹב,
עַל שֹׁנִי מֵעֵדֶר הָרֹב,
לִי זֶה טוֹב...
עַל רַעֲשֵׁי רְעִידַת אֲדָמָה,
עַל חֹשֶׁךְ, עַל שֶׁקֶט דְּמָמָה,
עַל יֹבֶשׁ וְחִיפּוּשׂ בַּשְּׁמָמָה,
מוֹדָה אֲנִי.

עַל עוֹד הֲבָנָה טְהוֹרָה,
עַל קִיּוּם, עַל חַיִּים, עַל שִׁגְרָה,
עַל לָתֵת בְּלִי צִפִּיָּה לִתְמוּרָה,
מוֹדָה אֲנִי.

עַל מָה אֲנִי חוֹשֶׁבֶת,

פֶיְסְבּוּק שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּנִימָה חֲבֵרִית שֶׁכָּזוֹ.

אִם אֲסַפֵּר לוֹ,

אֲסַפֵּר גַּם לָכֶם

וְתַחְשְׁבוּ שֶׁהִשְׁתַּגַּעְתִּי.

אִם לֹא אֲסַפֵּר לָכֶם

כַּנִּרְאֶה אֶשְׁתַּגֵּעַ בֶּאֱמֶת.

וּמִמָּתַי אִכְפַּת לִי מָה חוֹשְׁבִים?

וּמִמָּתַי אֲנִי נִמְנֵית עִם אֲנָשִׁים שְׁפוּיִים?

הֲרֵי אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת עָמֹק

כַּמָּה הִשְׁתַּגַּעְתִּי מִזְּמַן.

אִם אֲסַפֵּר לָכֶם עַל מָה אֲנִי חוֹשֶׁבֶת

כִּמְעַט בְּכָל יוֹם, כִּמְעַט בְּכָל שָׁעָה,

אַרְוִיחַ אֶת זְכוּתִי לְחֹפֶשׁ הַבִּטּוּי,

אַתֶּם תַּרְוִיחוּ אֶת זְכוּתְכֶם לָדַעַת

עִם פִּצְצַת אִינְפוֹרְמַצְיָה צְהֻבָּה

מְסַקְרֶנֶת לְהַבְחִיל,

אֲנִי אַקְרִיב אֶת קְרָבַי עַל מִזְבַּח הָרֶשֶׁת

בַּעֲבוּר תְּשׂוּמֶת לֵב וְאֶמְפַּתְיָה

וְאַפְסִיד אֶת זְכוּתִי לִפְרָטִיּוּת.

מָתַי אַקְרִיב?

זוֹ כְּבָר תִּהְיֶה בְּחִירָה מֻשְׂכֶּלֶת.

בֵּינְתַיִם אֲסַפֵּק אוֹתִי וְאֶתְכֶם

בִּשְׁאֵרִיּוֹת מַחְשָׁבָה עַל כָּךְ שֶׁ...

בְּכָל לַיְלָה הַבֶּטֶן שֶׁלִּי מִתְהַפֶּכֶת,

הַלֵּב שֶׁלִּי נָמֵס לְתוֹךְ עַצְמוֹ

וְהָרֹאשׁ שֶׁלִּי מִתְבַּשֵּׁל

תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי מַעֲמִידָה עוֹד סִיר,

אֲנִי מִתְמַסֶּרֶת לַהַשְׁרָאָה

וּלְנִזְקָקוּתִי הַמְּשַׁוַּעַת לִתְשׂוּמֶת לֵב

וְכוֹתֶבֶת עוֹד שִׁיר.