הנשק: אזמל

1994. ערב המלחמה הראשונה בצ'צ'ניה נוטש ד"ר חסן באייב בן ה-31 קריירה מזהירה של מנתח פלסטי במוסקווה וחוזר למולדתו.
שם, בתנאים-לא-תנאים, הוא מסכן את חייו בטיפול מסור הן בלוחמים צ'צ'נים הן בחיילים רוסים, אך בעיקר באזרחים. דבקותו בשבועת היפוקרטס אינה לרוחם לא של הקיצונים הצ'צ'נים ולא של הצבא הרוסי, והוא נאלץ בסופו של דבר להימלט מצ'צ'ניה ולמצוא לו מקלט מדיני בארצות-הברית.
סיפורו (האמיתי) מנפץ את תדמית הצ'צ'נים כ"עם של טרוריסטים", ומהווה עדות ראייה נדירה לזוועות המלחמה בצ'צ'ניה. באייב, שנולד למשפחה מוסלמית מסורתית מרובת ילדים, מתאר את הווי החיים הצ'צ'ני ואת המנהגים המקומיים, אגב סיפורו האישי על אודות החינוך הקפדני שקיבל בילדותו, על מאבקו להתקבל לבית ספר לרפואה חרף
האפליה בברית-המועצות נגד הצ'צ'נים, על חודשי הלימוד הראשונים שבהם נאלץ להתגורר באולם המתנה של נמל התעופה יחד עם עוד דרי-רחוב, וכיצד המשיך בד בבד עם הלימודים לטפח קריירה אתלטית בג'ודו ובסַמבו (באייב הנו אלוף העולם בסמבו בקטגוריית המשקל שלו לשנים 2001 ו-2002). בשנת 2000 הוכתר באייב על ידי ארגון Human
Rights Watch כ'נאמן זכויות אדם', ומאז הוא פועל להעלות על סדר היום העולמי את ההפרה הגורפת של זכויות אדם בארצו.

"תיאור מרגש, כובש ודרמטי באמת של אומץ רב ושל סבל אנושי אדיר שנגרם לעם הצ'צ'ני עקב פלישה ברוטלית שהקרמלין מתמיד בה באכזריות והמערב במכוון מעלים ממנה את עינו."
זביגנייב בז'ז'ינסקי, לשעבר היועץ לביטחון לאומי לנשיא ארצות-הברית

”חושפני ומרתק… בלתי רגיל… תיאוריו של באייב את אופי הטיפול הרפואי והכירורגי בארצות-הברית בהשוואה למה שחווה בארצו, הם כשלעצמם סיבה לקרוא את הספר."
ד"ר מארק פילד, New England Journal of Medicine

"[הנשק: אזמל] מותיר את הקורא בתחושת יראה נוכח אומץ לבם של אנשים פשוטים בנסיבות חריגות ונוכח מסירות נפשם."
South Florida Sun-Sentinel

”[חסן באייב] החזיר לצ'צ'נים, אשר אחרים תיארו כטרוריסטים, את צלם האנוש. הנשיא פוטין מנסה להשוות את מאבקה של רוסיה בצ'צ'נים למערכה שמנהלת ארצות-הברית נגד אל-קאעדה. מי שקורא את האוטוביוגרפיה המרגשת הזו יתקשה לראות את המצב בצורה פשוטה כל כך."
Publishers Weekly